728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

כל סוף הוא התחלה חדשה?

כל סוף הוא התחלה חדשה?

אגודת העיתונאים תל-אביב ופורום היוצרים הדוקומנטרים: נעתור לבג"ץ אם לא ידחה לאלתר מועד תחילת חוק תאגיד השידור הישראלי בסוף מרץ

‏במכתב ששלח היום עו"ד אילן בומבך, בשם אגודת העיתונאים תל-אביב ופורום היוצרים הדוקומנטרים – לשר התקשורת וראש הממשלה בנימין נתניהו; שר האוצר משה כחלון; היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון; כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן; יו"ר ועדת הכלכלה  ח"כ איתן כבל ולמנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הישראלי אלדד קובלנץ – הוא הודיע על כוונת הארגונים לעתור לבג"ץ אם לא תתקבלנה עד לסוף השבוע הבא (4 בפברואר) החלטות מחייבות – ובכלל זה, פעולה ממשית של שר התקשורת לדחיית מועד התחילה של חוק תאגיד השידור הציבורי הישראלי – ב-31 במרץ.

אגודת העיתונאים תל-אביב ופורום היוצרים הדוקומנטרים דורשים "לדחות לאלתר את מועד תחילת החוק, ליתן לתאגיד השידור החדש לקום ולהיערך בהתאם – ולא לבזות את השידור הציבורי הישראלי, בשמו הישן (רשות השידור) או בשמו החדש (תאגיד השידור הישראלי), כך שייכפה עליו – הר כגיגית – יום 31.3.2016 כיום בו יש לפתוח את השידורים, ללא כל חשיבות לשאלה אם הוקמו כל זרועות השידור, אם כל הזרועות פועלות היטב, אם יש תוכן לשדר, וללא התייחסות לנזקים שייגרמו לעובדי רשות השידור (בפירוק), ליוצרים ולספקי התוכן, ולשידור הציבורי עצמו. אשר על כן, עד לאותו מועד בו תאגיד השידור הישראלי יעמוד איתן על רגליו ובמלוא דרישות החוק, יש לקבוע כי רשות השידור (בפירוק) תחזור להיות מתוקצבת לפי סעיף 102(ב) לחוק, כלומר – בתקציבה שלפני מועד חקיקת החוק.  כן יש לקיים את החוק באשר ליוצרים ולרכישת ההפקות, וכן לקיים – באופן מלא והוגן – את פסק הדין בבג"ץ 9607/11".

במכתב מפורטים הנימוקים לדרישה לדחות את מועד התחילה, שהוא גם מועד סגירתה של רשות השידור:

"ביום 31.3.2016 אמור תאגיד השידור הישראלי לבוא בנעלי רשות השידור, ולהתחיל בשידוריו בשלושת ערוצי הטלוויזיה (ערוץ שידורים מרכזי, ערוץ לילדים ולנוער, ערוץ בשפה הערבית), וכן שידורי רדיו ושידורי אינטרנט, כל זאת, בהתאם ובכפוף לחוק השידור הציבורי הישראלי, תשע"ד-2014
"סעיף 100 לחוק קובע, כי ביום 31.3.2016, 'הרשות תחדל לקיים שידורים ותחדל מכל פעילות הקשורה לשידורים'. ביום 31.3.2016 גם תסתיים לאלתר העסקתם של עובדי רשות השידור (סעיף 106 לחוק).
"דא עקא, תאגיד השידור הישראלי, במצבו הנוכחי, כלל אינו יכול לקיים את המשימות הסטטוטוריות שהוטלו עליו מכוח החוק, ובוודאי שהוא איננו יכול לבוא בעת הזו 'במקום' רשות השידור (בפירוק). שכן, עד ליום מכתבנו זה, לא קמה מערכת שלמה ומתפקדת שעונה לחלוטין על כל ציוויי החוק לגבי מערכת שידורים רחבה של 3 ערוצי טלוויזיה ושידורי רדיו ואינטרנט.
"בהקשר זה כדאי להביא מדברי המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הישראלי בדיון בוועדת הכלכלה מיום 8.6.2015: 'הערכתי המקצועית, שהזמן הכי מהיר שיהיה ניתן להקים – ושוב, אני מדבר רק על הקטע הפיסי, אני לא מדבר רק על גיוס עובדים ועל חזון ועל תוכן ועל הדברים השוליים האלה שקשורים לשידור – זה בין 12 ל-15 חודשים, וזה בהנחה שכל המערכת מתגייסת ורואה בעניין משימה לאומית.'
"לדברי המנכ"ל הזמני עצמו, לא ניתן להקים את תאגיד השידור החדש לפני חודש יוני 2016 או ספטמבר 2016, וזאת כאשר הוא התייחס רק לתשתית פיזית ולא לגיוס עובדים או נושאים שקשורים לשידור(!).
"בנושא זה נביא גם את דברי המנכ"ל הזמני בדיון ועדת הכלכלה מיום 23.12.2015, שם התייחס מר אלדד קובלנץ לטענות לפיהן התאגיד לא משקיע ביצירה ואמר כי התקציב המקורי שניתן לתאגיד השידור הציבורי לשם הקמתו, 350 מיליון שקל, מיועד כולו לתשתיות, ובהסכם עם האוצר אסור היה להקצות כספים לתוכן. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, חברת ועדת הכלכלה, שאלה בעקבות זאת אם התאגיד יהיה מוכן לשידור בזמן.
מר קובלנץ השיב: 'השאלה מה זה מוכנים'. יו"ר הוועדה איתן כבל התרעם ואמר: 'נכון לעכשיו אני לא צריך אף אחד מהם כדי להבין שאין שידור ב-31 במרץ'.
"בעניין זה, כדאי להביא גם מדברי המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הישראלי, מר אלדד קובלנץ, בדיון בוועדת הכלכלה, מיום 31.12.2015: 'אם לא כל המערכות יתגייסו, לא רק האוצר, לא יספיקו לא 3 חודשים ולא 3 שנים. צריך להגדיר את הקמת התאגיד כמשימה לאומית וצריך להבין את המחיר של העמידה בתאריך היעד – לא יהיו שידורים מלאים. אם אראה בפברואר שהמצב חמור אמליץ לדחות את תחילת השידורים" (הודעה לעיתונות מיום 31.12.2015).
"גם במכתבו של מר קובלנץ ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל, מובהר: 'ביום תחילת השידורים של התאגיד לא יוכלו להתקיים שידורים מלאים בכל הפלטפורמות'

"יצוין, כי למרות שבדיון בוועדת הכלכלה מיום 31.12.2015 קבע יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל כי יתקיים דיון מעקב נוסף עד סוף חודש ינואר, לא נקבע ולא התקיים דיון מעקב. למעשה מעיון בלוח הזמנים של הוועדה המתפרסם באתר האינטרנט שלה, לא קבוע בעניין זה כל דיון, גם לא בחודש פברואר וגם לא בחודש מרץ (להזכיר, בסוף חודש מרץ אמור התאגיד החדש לבוא בנעלי רשות השידור ולהתחיל לשדר). מעבר לכך, תאגיד השידור הישראלי גם לא עומד בדרישות המינימליות של החוק.  סעיף 4 לחוק קובע כי 'האורגנים של תאגיד השידור הציבורי הם המועצה והמנהל הכללי'. ואולם, עד עצם היום הזה לא מונתה מועצת תאגיד השידור הישראלי בת 12 חברים, בניגוד לחוק (בסעיף 9). יודגש, כי בעניין זה הוגשה עתירה לבג"ץ [5819/15], במסגרתה התבקש ב"כ המדינה להגיש הודעת עדכון עד ליום 8.2.2016.
"בסעיף 5 לחוק, נקבע כי: 'מקום מושבם של המועצה ושל הנהלת תאגיד השידור הישראלי הוא בירושלים; עיקר שידוריו של תאגיד השידור הישראלי ישודרו מירושלים; לעניין סעיף זה, "ירושלים" – כמשמעותה בסעיף 5 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל.' עם זאת, תאגיד השידור הישראלי לא מצא מבנה מתאים בירושלים. לכן כפתרון זמני, מתכוון התאגיד החדש, בניגוד לכתוב בחוק – ולפי אישור של מר אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי פיסקאלי) – לפעול זמנית מהעיר מודיעין. לדברי המנכ"ל הזמני של התאגיד החדש, מר קובלנץ: 'מתקיימים הליכים לאיתור של מתחם הקבע אשר ישמש את התאגיד בעיר ירושלים. ובכלל זה מתקיים מו"מ עם בעלים של נכס בבנייה בירושלים, שעשוי להתאים ואמור להיות זמין לאכלוס במהלך המחצית השנייה של שנת 2017'

"כלומר, עולה כי רק במחצית השנייה של שנת 2017, ישנה אפשרות כי תאגיד השידור הישראלי יצליח למצוא מקום מתאים בירושלים, עד אז הוא אמור לפעול 'זמנית', במשך שנה וחצי לפחות, מהעיר מודיעין.

"זאת ועוד. ליוצרים, ספקי התוכן של רשות השידור, שעל פי החוק היו אמורים לקבל הזמנות עבודה בסך של 140 מיליון ₪ בשנים 2014-2015, אין הזמנות כלל, וזאת – בניגוד גמור לחוק. ונזכיר בעניין זה את פס"ד פורום היוצרים הדוקומנטריים (בג"ץ 9607/11) בו קבע בית המשפט העליון כי על רשות השידור להשקיע לפחות חמישה עשר אחוזים מכלל הכנסותיה לרכישת הפקות מקור מקומיות. בית המשפט העליון עמד על קיום חובה זאת גם בשנים 2014-2016.

נוסיף ונפנה לסעיף 102(ב) לחוק, הקובע: "המפרק יפעל בהתאם להוראות פרק זה להמשך פעילותה וניהולה השוטף של הרשות, לרבות המשך קיום השידורים בידיה, בהיקף שהיה נהוג ערב יום הפרסום, עד ערב יום התחילה, ולהסדרת פירוקה של הרשות".
נביא גם מתוך דבריו של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בדיון ועדת הכלכלה מיום 31.12.2015: 'ביום ה' הבא אני מקבל הודעה מכם שיצאנו לדרך. אני שומע את השיח הזה ומקבל פריחה. זה פתטי. מה אתה מצפה שיעשו ב1.4? יעשו סקצ'ים וישדרו? אנו נלחמים עבור עובדי רשות השידור. גם המפיקים הם סוג של עובדים. אני לא רוצה להגיד שאני מצטער שהכנסתי לחוק סעיף שתהיה יצירה ישראלית, כי זה הביא אנשים לפת לחם. אתם באוצר מברברים ומכדררים אותנו. הגיע העת שתתנו כתף. אני רוצה לדעת מתי ה-90 מיליון שהובטחו לשנת 2015 עבור יצירה ישראלית יועברו למפיקים'.

"כלומר, בניגוד מפורש לחוק, וחרף סעיף הקובע פיטורין לאלתר(!) של עובדי רשות השידור ביום התחילה (סעיף 106 לחוק), עולה כי המדינה לא נערכה כלל על מנת להפעיל את תאגיד השידור הישראלי, גם ככל שהדבר נוגע לקליטת עובדים מקצועיים, אשר מינויים ותיפקודם התקין הופך את התאגיד החדש ל"ציבורי": עיתונאים, שדרים, טכנאים, צלמים, מפיקים, מנהלי ארכיון, וכן – מנכ"ל קבוע, מבקר פנימי, יועץ משפטי וכד'. בנוסף, גם לא הוזמנו תכניות מספקים ויוצרים חיצוניים ולא נוצרה התשתית המינימלית להפקה של תכניות חינוכיות כפי שמוצהר בחוק.
"על כן, אין כל אפשרות לתאגיד השידור הישראלי להתחיל לשדר ביום התחילה, ולו מהסיבה הפשוטה שככל הנראה לא יהיה מה לשדר ביום התחילה (מעבר לשידורים חוזרים).
"עד עצם היום הזה גם לא נקבע כיצד ייקלטו (לכל הפחות) 25% מהעובדים בתאגיד השידור החדש לפי סעיף 96 לחוק המחייב לקלוט אותם; באילו תנאים?; האם ישמר להם הוותק והתנאים הסוציאליים?; ומהם בדיוק הליכי הקליטה?.
"מעבר לכך, עד ליום זה גם לא נקבע אם ייקלטו יותר מ-25% מעובדי רשות השידור, ונזכיר את פסק הדין בבג"ץ 6133/14 (שם נבחנה חוקתיות של כמה מסעיפי החוק, בשל פגיעה נטענת בזכויות יסוד בסיסיות של עובדי רשות השידור), בו קרא בית המשפט העליון (מפי כב' המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין): 'מעבר לצד החוקי ה'יבש' כאשר תיבחן אפוא האפשרות לקליטת עובדים נוספים מקרב עובדי רשות השידור, מעבר ל25% שלגביו קיימת התחייבות, על הגוף החדש לבדוק היטב ולהשתדל לקלוט עובדים נוספים כאלה ברוח נדיבה. כשעסקינן בגוף סטטוטורי – מצפים אנו לחובת הגינות מוגברת, אף שאיננו נוטעים, ואין בידנו לטעת, מסמרות מספריים'.

לכל אורך הדרך, לא ניתן להתנתק מהתחושה שהחוק חוקק ללא מחשבה לטווח ארוך וללא הקצאת מקורות תקציביים ברורים. כך למשל, לא ברור למרשיי עד כמה מילאה המדינה את החובה שנקובה בסעיף 80 לחוק ('תקציב תאגיד השידור הישראלי") ובסעיף 93 לחוק ("תקציב הקמה"). אחת הראיות החותכות לתחושה קשה זו, הינה העובדה ש'יום התחילה' של החוק נדחה כבר 3 פעמים(!). במועד פרסום החוק, נקבע יום התחילה ליום 1.4.2015. בצד זאת, הסמיך החוק את השר לדחות את יום התחילה בשתי תקופות של שלושה חודשים כל אחת. מכוח הסמכות האמורה נדחתה תחילתו של החוק, פעמיים, עד יום 1.10.2015. ביום 20.7.2015, לאחר שתאגיד השידור הישראלי עדיין לא היה ערוך להתחיל בשידוריו, תוקן החוק כך שיום תחילת החוק החדש יהיה 31.3.2016.
"עינינו הרואות, גם לאחר 3 פעמים (!) בהן מועד תחילת החוק נדחה (פעם אחת באמצעות חקיקה ראשית), עדיין אין תאגיד השידור החדש ערוך להתחיל בשידורים, ואף המנהל הזמני של רשות השידור מודה בכך בפה מלא(!).
"נכון ליום זה, אין כל סיכוי כי התאגיד החדש יעמוד בחיובים הסטטוטוריים המפורטים בסעיף 7 לחוק, ועל פיהם:
(א) תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הציבורי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הציבורי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הציבורי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הציבורי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.

"נוסיף ונאמר לעניין התקציב. התקציב לתאגיד החדש אמור היה לבוא מהאוצר (בהעדר מקור תקציבי אחר ובהינתן שהאגרה בוטלה). מזה חודשים ארוכים שמתקיים דיון עקר בין האוצר לבין רשות השידור (בפירוק) וועדות הכנסת, במסגרתו טוען האוצר שאינו חייב לתת תקציב, אלא זה אמור לבוא מרשות השידור (בפירוק) עצמה, באמצעות מכירת נדל"ן וכו'. כל הסברי האוצר נדחים, משפטית, ע"י כונס הנכסים הרשמי וע"י היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, אך בינתיים יום התחילה הולך וקרב, ועמו גדלה תחושת חוסר הוודאות.
"ובתוך כך ייאמר, כי המדינה איננה עומדת בחובת המימון הזמני עד הקמת התאגיד החדש. סעיף 113 לחוק, שכותרתו 'מימון הוצאות ניהול ופירוק ופירעון חובות הרשות', קובע בס"ק (ב1), כפי שתוקן בחודש ספטמבר 2015, כי 'המדינה תעביר למפרק את הסכום הנדרש למימון יתרת ההוצאות לתשלום, ובלבד שעד ליום י"ט בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015), נחתמו חוזים הנדרשים לפינוי מתחם רשות השידור בתל אביב'.
והנה, אף שהנהלת רשות מקרקעי ישראל אישרה את הסכם העקרונות מול כונס הנכסים הרשמי, לפינוי מתחם רשות השידור בתל אביב, המדינה טרם העבירה למפרק 'את הסכום הנדרש למימון יתרת ההוצאות לתשלום'.

"בהתאם לסד הזמנים המיוחד שפורט לעיל, מודיעים מרשיי, כי אם עד ליום 4.2.2016 לא תתקבלנה החלטות מחייבות בכל הנוגע לאמור במכתב זה (ובכלל זה, פעולה ממשית של שר התקשורת לדחיית מועד התחילה של החוק, בהתאם לסעיף 92(א) לחוק, יאלצו מרשיי לפנות בעניין זה לבג"ץ".


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.