728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מבעד לחלון פתוח

מבעד לחלון פתוח
מדבר זכוכית. ירוחם, ינואר 2016. AP Photo / עודד בלילטי

צלם AP עודד בלילטי, הישראלי הראשון והיחיד עד-כה שזכה בפרס פוליצר, מנסה כיום לצלם גם תמונות אחרות, שאינן נוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני

שיחת הטלפון המפתיעה שקיבל צלם סוכנות AP עודד בלילטי באמצע אפריל 2007, תפסה אותו בבית קפה בירושלים, עיר הולדתו, שם ישב עם חברים. על הקו היה ראש מחלקת הצילום של AP מניו-יורק. "ברכות, זכית בפוליצר", בישר לו. בלילטי היה המום. הוא כלל לא ידע שהתצלום שלו – מפינוי מאחז עמונה מה-1 בפברואר 2006, בו נראית נערה‏, העומדת לבדה מול שוטרים שבאו לפנות את היישוב – היה מועמד לפרס היוקרתי בעולם בתחום העיתונות הכתובה. כמובן שעודד עבר בשלב הזה, עם חבריו, מקפה לשמפניה.

A Jewish settler struggles with an Israeli security officer during clashes that erupted as authorities evacuated the West Bank settlement outpost of Amona, east of the Palestinian town of Ramallah, Wednesday Feb. 1, 2006. Thousands of troops in riot gear and on horseback clashed with hundreds of stone-throwing Jewish settlers holed up behind barbed wire and on rooftops in this illegal West Bank settlement outpost Wednesday, after the Supreme Court cleared the way for the demolition of nine homes at the site. (AP Photo/Oded Balilty)

עמונה, 1 בפברואר 2006. פרס פוליצר לצילום חדשות מתפרצות. AP Photo / עודד בלילטי

בלילטי (37), שזכה בפוליצר בקטגוריית צילום חדשות מתפרצות (breaking news photograph) לשנת 2007, הוא הישראלי הראשון, ועד כה היחיד, בין מקבלי הפרס החשוב. הוא גם הצלם האחרון של AP עד כה, שזכה בפוליצר עבור תצלום בודד. "זה תצלום בודד מדהים, שלוכד את הכאוס והרגש של הפינוי הזה", אמרה עם ההכרזה על הפרס העורכת הראשית של AP, קתלין קרול.
את תמונת הפוליצר צילם בלילטי, כאמור, לפני עשר שנים. "זו היתה תמונה אחת מני רבות", הוא נזכר. "כצלם עיתונות אתה מתכנן משהו ומודע למה שעובר מול העיניים באלפיות שנייה, ושצריך לתעד. אתה לוקח החלטות בשטח ומחבר את כל המשתנים לרגש, בניסיון ללכוד רגע שלא יחזור. כל ההחלטות כולן מתחברות לתמונה אחת, אחרי שהחלטת מה לצלם ומה לא. זה לא עניין הסתברותי. נכון, מצלמים הרבה – זה השלב הראשון. אחר כך בא השלב השני, שהוא שלב העריכה.

עודד בלילטי

עודד בלילטי

כשהיה בעמונה, בלילטי התמקם בזירה במרחק מסויים מהצלמים האחרים, וההתרחשות הגיעה אליו. "תחילה הייתי היכן שנראו כוחות משטרה רבים הבאים לישוב והמון אנשים מתגודדים סביבם. היינו הרבה צלמים שם. אני שחקן קבוצתי, חושב לטובת הקבוצה, אז החלטתי ללכת לצלם במקום אחר, כדי שלא נצלם את אותו הדבר. היו שם תשעה בתים משני הצדדים. השוטרים הגיעו לפתע מהצד השני והפתיעו את המתנחלים. חיפשתי מה לצלם. רוב המתנחלים היו על הגבעות, או על הגגות. פתאום ראיתי אותה. נערה, לבדה, כוססת ציפורניים בהתרגשות. ואז הגיעו השוטרים. היא רצה לעברם וניסתה להדוף אותם. זו הייתה התמונה שזיכתה אותי בפוליצר.
"זה לא רק פרס שלי", הוא אומר. "הבאתי את הפרס לארץ, ואני בשמחה חולק אותו עם צלמים אחרים. אמנם אני זכיתי בפרס, אבל אני מאמין שאין הצלחת יחיד באף מקצוע. תמיד נותנים טיפים אחד לשני, וגם אני בנוי ממה שלמדתי מאחרים".
בלילטי נולד וגדל בירושלים. הוא למד אמנות וצילום בתיכון סליגסברג, שירת כצלם בעיתון "במחנה", ולאחר שחרורו עבד בסוכנות הצילום זום 77 ובעיתון "ידיעות אחרונות". בשנת 2002 החל לעבוד בסוכנות AP. לאחר הזכייה בפוליצר, בשנים 2007-2008, התגורר וצילם בבייג'ינג וברחבי סין עבור AP. הוא תיעד את ההכנות לאולימפיאדת בייג'ינג ואת המשחקים, וסיקר את רעש האדמה ההרסני בסצ'ואן במאי 2008, שגבה את חייהם של עשרות אלפים, כששהה במשך שלושה שבועות באזור האסון. הוא גם שהה במשך חודש בצ'רנוביל, ותיעד אזורים מוכי קרינה.

גדר קלנדיה 2006

גדר קלנדיה 2006. AP Photo / עודד בלילטי

גדר קלנדיה 2004

גדר קלנדיה 2004. AP Photo / עודד בלילטי

כיום הוא מתגורר ברמת-גן עם רעייתו ושתי בנותיו ועובד בעיקר על סיפורים דוקומנטריים, פרויקטים אמנותיים וצילום חדשותי בארץ ובעולם עבור סוכנות הידיעות AP.
"החשיפה של AP היא עולמית", הוא אומר. "אני מעריך את העבודה במערכות הישראליות, אבל שם יש יותר חופש לבחור את מטרות עבודתך. כעת, למשל, אני מנסה לצלם תמונות אחרות, שאינן נוגעות לקונפליקט. בעולם לא יודעים שקורים פה גם דברים אחרים. למשל, פרסמתי כתבת צילומים על מפעל לבקבוקי זכוכית בירוחם. זכוכית זה חול, מדבר. מעגל החיים של בקבוק – מהחול באת ואליו תשוב. לפני כשנה התעמקתי בצילומי התרבות שהביאה העלייה הרוסית לארץ -המוסיקה, הבלט, המאכלים, שחמט, מתמטיקה – תרבות שישראלים לא מכירים. מיליון רוסים עלו לישראל, אבל עדין יש בינינו לבינם הפרדה ברורה".

קייב אוקראינה מהפיכה כתומה 2004

קייב, 2004. AP Photo / עודד בלילטי

סצ'ואן, 2008

סצ'ואן, 2008. AP Photo / עודד בלילטי

לצד הזכייה בפוליצר, זכה בלילטי במהלך העשור האחרון בעשרות פרסים בינלאומיים על עבודותיו השונות והציג בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות ברחבי העולם.
בשנה שעברה הציג בלילטי במוזיאון ארץ ישראל תל אביב את תערוכת היחיד "עקבות הצבר", שעסקה במפגש בין צלם בן הארץ לבין סמל השורשיות הישראלית – צמח הצבר המצוי, שהפך עם השנים לכמעט בלתי נראה בנוף הישראלי. "גיליתי דרך הצבר את השורשיות שלי", הוא אומר. "הצבר הוא צמח עקשן שמייצר דברים טעימים. דרכו למדתי על עצמי. בתוך הפרויקט עברתי תהליך מעניין".
צלם העיתונות, שסיקר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ודיווח מאזורי אסון, נשבה בקסמו החידתי של שיח המזוהה ביותר עם הארץ ואנשיה.

Sabra traces to press13

"עקבות הצבר". עבודה של עודד בלילטי

Sabra traces to press14

"עקבות הצבר". עבודה של עודד בלילטי

"למרות הכרות רבת שנים עם נופי הארץ ומיקוד המבט החדשותי בנוף ובזהות הארץ-ישראליים, גם המבט שלי דילג, עד לשנים האחרונות, על הצבר. התפישה כי הצבר היה כאן עוד לפניי וכנראה יישאר גם אחריי, הפכו אותו אובייקט מובן מאליו. אבל כיום, בעקבות חיפוש אחר שורשי האישיים, החיבור אל הצבר מתעצם ואני מוצא את עצמי הולך ונקשר לנושא יותר ויותר", כתב בלילטי. "לא ברור לי אם אני מעצב את התמונה או הצבר מעצב אותי, ואולי בעצם זה פרוייקט משותף לשנינו. הצבר הוא כמו אנשים: מרחוק כולם נראים דומים, אבל כשמתקרבים, כל אחד שונה ומיוחד וכל מפגש אחר מקודמו. הצבר. הצמח הכי פוליטי שיש, הוא פרטנר מעניין, שקט ועצוב המעלה הרבה סימני שאלה בתוך הסבך הזה של העלים רוויי הנוזלים, מלאי הקוצים והפרי והתנועה הבלתי פוסקת".

Ultra-Orthodox Jewish bride Nechama Paarel Horowitz fullfill the Mitzvah tantz during her traditional Jewish wedding with Chananya Yom Tov Lipa, the great-grandson of the Rabbi of the Wiznitz Hasidic followers, in the Israeli town of Petah Tikva near Tel Aviv, Israel, Early Wednesday, Feb. 15, 2012. The Mitzvah tantz, in which family members and honored rabbis are invited to dance in front of the bride, often holding a gartel, and then dancing with the groom. (AP Photo/Oded Balilty)

חתונה חרדית, 2012. AP Photo / עודד בלילטי

מחסום אייל, 2010

מחסום אייל, 2010. AP Photo / עודד בלילטי

על השאלה האם דעותיו הפוליטיות משתקפות בעבודותיו, הוא משיב: "אני נורא משתדל להיות אובייקטיבי. אני בא לצלם. כשעיתונאי בא לספר סיפור, אם ש לו דעה נחרצת, יש דברים שהוא יסתיר ויהיו שיעצים. אני לא. אני אפתח חלון והאנשים יראו מה שירצו דרך המצלמה שלי. זה משול לתרגום של ספר, יכול להיות תרגום מצויין ויכול להיות גרוע".
בלילטי הוא צלם בינלאומי, אך מתעקש לחיות כאן. "אני לגמרי ישראלי", הוא אומר. "נולדתי בירושלים וברחתי משם עם משפחתי לרמת גן. יש יותר מדי מתח בירושלים – חרדים וחילונים, יהודים ומוסלמים. אני פרשתי לשיכון ותיקים ברמת גן".

ירוחם, ינואר 2016. AP Photo / עודד בלילטי

ירוחם, ינואר 2016. AP Photo / עודד בלילטי

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

  • מאה השנים הראשונות - עיתונות
    18 באפריל 2016 @ 9:52 am, 9:52 am

    […] הראשון והיחיד עד-כה שזכה בפרס פוליצר, הוא צלם AP עודד בלילטי. בלילטי זכה בפרס ב-2007, בקטגוריית צילום חדשות מתפרצות, […]

    הגב
STD15

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz