728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

דבר איתי בפרטי

דבר איתי בפרטי
ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אדם הנוטל עליו תפקיד ציבורי חושף עצמו במידה רבה לעינו הפקוחה של הציבור"צילום: Frederic Legrand - COMEO / Shutterstock.com

בית המשפט קיבל את עתירתו של רביב דרוקר, למסור לו פרטים על שיחות שהתקיימו בין נתניהו לבין בעלי עיתון "ישראל היום", שלדון אדלסון, ועורכו הראשי, עמוס רגב

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירתו של העיתונאי רביב דרוקר כנגד החלטת הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה שלא למסור לו פרטי מידע הנוגעים לשיחות שהתקיימו בין ראש הממשלה לבין בעלי עיתון "ישראל היום", שלדון אדלסון, ועורכו הראשי, עמוס רגב.

רביב דרוקר ביקש, בפברואר השנה, מהממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, לקבל את תיעוד מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין ראש הממשלה, לבין שלדון אדלסון, ובין ראש הממשלה לבין עמוס רגב, העורך הראשי של "ישראל היום", במשך שלוש שנים שקדמו ליום הבקשה. דרוקר ביקש לקבל את תיעוד השיחות ביומן לשכת ראש הממשלה ובכלל זה פרטים אודות תאריך כל שיחה; שעת השיחה; ומשך השיחה.

לאחר ארבעה חודשים שב דרוקר ופנה לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה וביקש לדעת אם התבררה פנייתו. הוא נענה כי בקשתו נדחתה בטענה כי "שני האישים אליהם מתייחסת הבקשה הם חברים אישיים של ראש הממשלה, ששיחותיו עמם הן שיחות פרטיות, שאינן קשורות לעבודתו המיניסטריאלית ". לפיכך, נדחתה הבקשה בהתבסס על סעיף לחוק חופש המידע, לפיו אין למסור מידע המהווה פגיעה בפרטיות.

דרוקר, אשר ערך תחקיר אודות הזיקה בין העיתון "ישראל היום" לבין ראש הממשלה, טען כי במוקדים ציבוריים שונים מתקיים דיון ציבורי חשוב בטענה ש"ישראל היום" הוא עיתון ששם לעצמו מטרה לשרת את ראש הממשלה. לטענתו, חשיפת תיעוד מועדי השיחות בין ראש הממשלה לבין בעלי העיתון ועורכו הראשי, תאפשר לציבור לבחון לאשורה את שאלת קיומה של זיקה בין ראש הממשלה לבין עיתון "ישראל היום".

לטענת דרוקר ועורכי דינו, יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, מסירת המידע המבוקש אינה מהווה "פגיעה בפרטיות" לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי הבהיר כי הוא אינו מבקש מידע בדבר תוכן השיחות, אלא אך בנוגע למועדי השיחות ואורכן, ועל כן אף אם מדובר בשיחות עם "חברים אישיים" של ראש הממשלה, אין במסירת המידע כדי לחשוף את תוכנם של "עניינים אישיים" אודותם שוחחו. יתר על כן, נטען כי ביודעו כי השיחות מתועדות, לא יכול ראש הממשלה לטעון כי מסירת מידע אודות עצם קיומה של שיחה מהווה פגיעה בפרטיות. ועוד, נוכח מעמדם של בעלי העיתון ועורכו הראשי, בהיותם עומדים בראשם של גופים דו-מהותיים אשר חלים עליהם גם עקרונות המשפט הציבורי ונוכח מעמדו של ראש הממשלה והיותו "איש ציבור" מובהק, אין כל מקום לטענה של פגיעה בפרטיות ביחס למידע בדבר יחסי הגומלין ביניהם. בשולי הדברים טען דרוקר כנגד האיחור במתן התשובה לבקשה שהגיש. כך, על אף שהיה על בקשתו להיענות לא יאוחר מ-30 ימים מיום שהוגשה, התקבלה התשובה בה אך בחלוף ארבעה חודשים.

מנגד טענו במשרד ראש הממשלה כי המידע המבוקש חושף את יחסיו של ראש הממשלה עם חבריו האישיים, באופן אשר עשוי אף להביא להשגת מידע באשר לתוכנן של השיחות באמצעות הצלבה עם פרטי מידע אחרים הגלויים לציבור. הם גם הבהירו כי במסגרת תיעוד שיחותיו של ראש הממשלה לא נעשית כל הבחנה בין שיחות פרטיות לבין שיחות שנעשו במסגרת עבודתו המיניסטריאלית וגם לא נשמר כל תיעוד בנוגע למשך השיחות. מכל מקום, יחסי אדם עם חברו נופלים לגדר "ענייניו הפרטיים" של אדם. הם טענו גם כי אין לקבל את טענת דרוקר, כי בעלי העיתון ועורכו הראשי הינם "אישי ציבור". לדבריהם, על אף שאין חולק על כך שראש הממשלה הוא אכן "איש ציבור", אין הכוונה שהוא אינו זכאי לפרטיות ככל אדם אחר. דווקא בשל החשיפה המוגברת לה הוא נתון מתוקף תפקידו, טענו, יש להותיר לו "מרווח נשימה" בתוך ד' אמותיו הפרטיות בהן יוכל להתנהל בשלווה מחוץ לעיני התקשורת. עוד טענו, כי גם לא ניתן לקבל את הטענה כי מסירת המידע אינה פוגעת בפרטיות מכיוון שידוע לראש הממשלה כי המידע מתועד. עצם תיעוד השיחות, נטען, אינו מהווה הסכמה גורפת לפרסום פרטי המידע שעה שמדובר במידע אשר מתועד ללא חובה על פי דין ונערך לכלל שיחותיו של ראש הממשלה. לדבריהם, במקרה זה יש גם לתת משקל רב לזכות לפרטיות וזאת על פני האינטרס הציבורי, שעה שהיכולת לקיים דיון ציבורי לא נפגעה כלל מכך שהמידע לא היה חשוף לציבור. ולראייה, דרוקר עצמו מודה בקיומו של שיח ציבורי בעניין.

בפסיקתו קבע השופט דוד מינץ, כי כאשר מדובר ב"איש ציבור", כדוגמת ראש הממשלה, יתכן וגם מידע הנוגע למעגליו החברתיים חורג מגדר עניינים "פרטיים". "אדם הנוטל עליו תפקיד ציבורי חושף עצמו במידה רבה לעינו הפקוחה של הציבור", זאת על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שממלא את התפקיד הציבורי הבכיר ביותר בממשלה, כאשר מטבע הדברים פרטיותו תדורג באופן שונה מזו של בעלי תפקיד ציבורי אחרים. הדברים אף מקבלים משנה תוקף במקרה זה הואיל וראש הממשלה גם מכהן כשר התקשורת והמידע המבוקש אודותיו הוא מועדי השיחות שהוא ניהל עם אנשי תקשורת מובהקים.

עוד קבע השופט מינץ, כי חוק חופש המידע נועד לאפשר את העמקת השיח הציבורי בהתבסס על מידע ונתונים המצויים בידי הרשות הציבורית. מובן שיהיו מצבים בהם יתקיים שיח ציבורי בכל מקרה, גם בלא שיימסר מידע על פי החוק. אך כאשר המידע הנוסף מעורר עניין ציבורי, אין לקבל את הטענה כי המידע אינו נדרש אך בשל כך שהדיון הציבורי מתקיים בלעדיו.

בית המשפט, כאמור, קיבל את עתירתו של דרוקר, והורה שטרם חשיפת המידע, יש, על פי חופש המידע, להודיע לאדלסון ולרגב על תוצאות העתירה ועל זכותם להתנגד למסירת המידע.

 

3 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

3 תגובות

  • שיחה ממתינה - עיתונות
    10 בפברואר 2016 @ 1:55 pm, 1:55 pm

    […] העיתון עמוס רגב נגד החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל לפני כחודשיים את עתירתו של העיתונאי רביב דרוקר כנגד החלטת הממונה על […]

    הגב
  • […] בין ראש הממשלה לבין עיתון "ישראל היום". בדצמבר 2015 קיבל בית המשפט את העתירה של דרוקר וחדשות 10, אך בפברואר השנה קיבל בית […]

    הגב
  • מעגל פרטיותו של אדם - עיתונות
    26 ביולי 2016 @ 1:19 pm, 1:19 pm

    […] 2015 קיבל המחוזי את העתירה  וקבע כי על ראש הממשלה לחשוף את המידע, הורה שטרם חשיפת […]

    הגב

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.