728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

העיתונאי הרובוט

העיתונאי הרובוט

האם העיתונאי הרובוטי מסכן את העיתונאי האנושי? פרק 1: סיכום ההתפתחויות האחרונות בתחום הרובוטיקה העיתונאית

שימוש עיתונאי בתוכנות מחשב בעת בצוע תחקיר לחיפוש וניתוח מידע אינה תופעה חדשה כפי שציינתי במאמרי בנושא "רובוט עיתונאי-מחליפו של העיתונאי האנושי?" שפורסם בחוברת כנס אילת של אגודת העיתונאים תל אביב ב-2013. שימוש באלגוריתמים לצורך עבודה עיתונאית מתוארת בספרות המקצועית כבר מאמצע המאה עשרים. בשנים האחרונות חודרים האלגוריתמים ללב התחום האנושי של העיתונות- כתיבת הסיפור העיתונאי עצמו.
בשנים האחרונות חווה עולם העיתונות התפתחות מואצת של חברות מסחריות שמפתחות תוכנות שאמורות להחליף את כל התהליך העיתונאי-מתחילתו ועד סופו- : מאיתור מידע, בצוע תחקיר לגילוי תובנות חדשות ועד לכתיבת הסיפורים, הנרטיבים, כשאלה מותאמים לאופיו ושטחי התעניינותו של הצרכן. כל התהליך התלת שלבי הזה יכול להתבצע באופן אוטומטי תוך שניות או שברירי שניה ובעלות מאד נמוכה. היעילות הזו מעמידה בסכנה אמתית את מקצוע העיתונאי האנושי. לצורך המחשת האיום מיתגה הספרות המקצועית את האלגוריתמים כותבי הסיפורים האלה "רובוטים עיתונאים". תפיסת ה"רובוט" כאיום על תעסוקת בני האדם היא כיום נחלת הכלל. פתוח רובוטים עיתונאיים תלת ממדיים כבר נוסה על ידי היפנים ולא ירחק היום שאלה יקבלו חזות "הומנואידית".
השאלה המרכזית אתה אתמודד בשלושה פרקים היא: האם יש סיכוי לעיתונאי האנושי בהתמודדות עם העיתונאי הרובוט? האם ישנן מגבלות לאלגוריתמים (בינה מלאכותית) שפותחות צוהר לעיתונאי האנושי בהתמודדות על מקום עבודתו עם הרובוט העיתונאי? מה על העיתונאי האנושי לעשות כדי לשמר את עבודתו?
ההתמודדות לא תהיה פשוטה אבל ישנה סכנה קיומית לחברה בה לחבריה חופש ביטוי וזכויות פרט מוגנות אם וכאשר העיתונאי הרובוט יחליף את העיתונאי האנושי. העיתונאי הרובוט לא ידאג לזכויות הפרט, לחופש הביטוי ולא יגלה בזמן איומים על הקיום האנושי מצד גורמים בלתי צפויים בתחומי הסביבה, הכלכלה והחברה. הגנה על קיום מקצוע העיתונאי האנושי בעידן הרובוטיקה ההולך ומתפתח במהירות- היא בנפשנו.
בפרק הראשון אסכם את ההתפתחויות האחרונות בתחום הרובוטיקה העיתונאית.
בפרק השני אדון במגבלות הבינה המלאכותית בתחומי היצירה והחדשנות שפותחות צוהר לעיתונאי האנושי בהתמודדות על עבודתו.
בפרק השלישי אתייחס לתהליך שעל העיתונאי האנושי לעבור כדי להתמודד בהצלחה עם הרובוט.

פרק ראשון: העיתונאי הרובוט

שימוש באלגוריתמים אוטומטיים לעריכה עיתונאית החל באופן מסיבי עוד בשנת 2002 על ידי חברת גוגל באתר החדשות שלהם "google News". האלגוריתם של גוגל "זוחל" באלפי אתרי חדשות ותר אחר חדשות רלוונטיות לפי קריטריונים שהוכתבו על ידי עורכי עיתונות מובילים בעולם. ראוי לציין בהקשר הזה שחברות העוסקות ביצירת תוכנות לעיתונאות אוטומטית נעזרות ומעסיקות אנשי מקצוע מובילים מתחום העיתונות הקלסית שעובדים יחד עם מהנדסי התוכנה לצורך הגדרת הקריטריונים של "עיתונאות טובה" בכל שלבי בניית האלגוריתמים .
בשנת 2007 המציאו חוקרים יפנים מאוניברסיטת טוקיו בראשות פרופ' מטצומוטו רובוט תלת ממדי שהיה מסוגל לראיין אנשים, לצלם, לנתח מאגרי מידע ולכתוב את הסיפור העיתונאי. האלגוריתם היפני תוכנת לבדוק את איכות הידיעה בהתאם להסתברותה תוך שימוש בתוכנה שנקראה "NEWS CLASSIFIER". מרכיב אחר של התוכנה שנקרא "ARTICLE GENERATOR" כתב את הסיפור עצמו. הרובוט היפני התנועע על גלגלי SAGEWAY. היפנים פיתחו את הרובוט העיתונאי כחלק ממחקר אקדמי שלא הגיע לשימוש מסחרי.

הרובוט היפני

הרובוט היפני

בשנת 2010 נעשתה פריצת הדרך המשמעותית בפתוח אלגוריתם כותב סיפורים עיתונאיים. קבוצת מחקר בתחום מדעי המחשב והמידע באוניברסיטת "נורטווסטרן" האמריקאית בראשות הפרופסור קריס המונד פתחה תוכנה לכתיבת ספורים עיתונאיים בשם ה-"Quill" . התוכנה יועדה בתחילת דרכה לכתוב סיפורים עיתונאיים בתחום הספורט. התוכנה מבוססת על ידע רב שנצבר בחקר הספרות והבלשנות . הקבוצה בראשות המונד עזבה את מגדל השן האקדמי והקימה חברה מסחרית בשם (Narrative Science" (NS" שהפכה את הרעיון היפני לחברה מסחרית מצליחה . NS מייצרת כיום מיליוני ספורים בתחומים רבים ועל לקוחותיה נמנים רשתות תקשורת כמו פורבס וחברות כלכליות מובילות ברמה עולמית. לדברי פרופ' המונד ה Quill יכולה לייצר ספינים עיתונאיים, לשלב מטפורות והומור והכל יותאם לאופיו של הצרכן הספציפי.
חברה נוספת שמייצרת מיליוני סיפורים עיתונאיים בשבוע היא (Automated Insights" (AI" . חזון החברה: "אנו יוצרים מיליוני יחידות תוכן כאשר הנרטיב של כל אחת מותאם באופן אישי לפרופיל הצרכן ומשודר אליו לפלטפורמה לפי בחירתו". סוכנות הידיעות AP כבר משדרת כיום אלפי סיפורים כל רבעון מתוצרת החברה. המגבלה העיקרית של האלגוריתם הוא הצורך במסד נתונים מסודר לצורך הכנת הסיפור. מגבלה זו תעלם במשך הזמן שכן קיימים כבר כיום אלגוריתמים המסוגלים לנתח מידע ולחפש תובנות במאגרי נתונים שנאספו באקראי. דוגמה לכך היא תוכנת ה-watson של חברת IBM שנחשב ל"מוח המכונה" המתקדם ביותר שנעזרים בו כיום בתחומים רבים. ה Watson" Debator"  לדוגמא היא תוכנה המסוגלת לסרוק אלפי מאמרים ותוך שברירי שנייה להציע טיעונים מרכזיים בעד או נגד הנושא שנסרק. עיתונאים ועורכי דין יכולים להפיק תועלת רבה מתוכנה הזו. חברות כמו NS וAI יכולות להיעזר בתוכנת הווטסון כחלק מהאלגוריתם שלהן. הווטסון גם נגיש לכל עיתונאי הרוצה להיעזר בתוכנה כדי לייצר טיוטה ראשונה לסיפורו. חברת AI פרסמה לאחרונה שהיא תעמיד את התוכנה שלה לרשות עיתונאים ברחבי העולם. האלגוריתמים של NS ו-AI מאפשרים גם לחזות התפתחויות עתידיות בהתבסס על המידע שהצטבר- יתרון חשוב לכתיבה עיתונאית .
סקר שפורסם החודש מטעם מכון TOW מבית הספר לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה ע"י פרופ' אנדראס גרפה סקר את הנעשה היום בעולם בתחום העיתונות האוטומטית. לפי הסקר קימות כיום כאחת עשר חברות מסחריות ברחבי העולם שעוסקות בעיתונאות רובוטית הכוללת כתיבת הנרטיבים. החברות פועלות בגרמניה, בארה"ב, בצרפת, בסין בריטניה ורוסיה. הסיפורים נכתבים בעשרות שפות.
גם חדרי החדשות במערכות העיתונים המובילות בעולם עוברים תהליכים מואצים של אוטומציה בכל רבדי הפעילות העיתונאית. המנהיגים החדשים של חדרי החדשות הם מהנדסי התוכנה, מעצבי נגישות ומומחי ניתוח מידע. המו"ל של הניו יורק טיימס ארתור סולצברגר נשאל מה היה עושה אם היה רואה את הנולד לפני שנים אמר "הייתי שוכר יותר מהנדסי תוכנה". לפי דוח TOW חדרי החדשות של העיתונים הניו יורק טיימס, לוס אנגלס טיימס, פורבס ,פרופבליקה וAP עוברים תהליכי אוטומציה מואצים.
לסיכום- ניתוח מידע ויצירת סיפורים עיתונאיים באופן אוטומטי ללא מעורבות אנושית תופס תאוצה בכל העולם, וכל זה תוך שניות. האלגוריתמים בנויים להשתפר כל הזמן תוך לימוד משגיאות ויצירת עומק סיפורי על ידי שימוש במטפורת והומור ואפילו יצירת ספינים- וכל זה תוך התאמה לצרכי הצרכן הספציפי. כל קורא מאמר בעיתון בנושא מסוים יקרא נרטיב שהותאם לו באופן אישי. הצרכן מוכנס למעין בועה תקשורתית- שבתוכה מעין עורך אוטומטי אישי הסמוי מהעין המסנן את המידע המגיע אליו. לתופעה זו עלולות להיות משמעויות חברתיות הרסניות כמו מניעת הזדמנויות והנצחת פערי מידע. היתרון הכלכלי למערכות התקשורת- מובהק ובהחלט מעמיד בסכנה את מקצוע העיתונאי האנושי.
בפרק הבא אדון במגבלות הבינה המלאכותית והצוהר שמגבלות אלה פותחות לעיתונאי האנושי אם ישכיל להבין את התמורות החלות במקצועו ויצליח להשתחרר מפוביה טכנולוגית ולהיערך בהתאם.


הפרק השני: מגבלות הבינה המלאכותית בתחומי היצירה והחדשנות שפותחות צוהר לעיתונאי האנושי בהתמודדות על עבודתו.

הפרק השלישי: תהליך שעל העיתונאי האנושי לעבור כדי להתמודד בהצלחה עם הרובוט


ד"ר נעם למלשטריך לטר הוא דיקאן מייסד של בית הספר לתקשורת הבינתחומי הרצליה ויו"ר מכון דניאל פרל לעיתונות בינלאומית.

2 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

2 תגובות

  • משה דיין
    18 בינואר 2016 @ 11:45 pm, 11:45 pm

    מאמר מעניין ביותר, המציג שאלות משנה שככל הנראה יועלו בפרקים הבאים. אחת משאלות המפתח עולה בנושא ה"אתיקה", העיתונאית או הרובוטית. האם ייפול הרובוט בפח של מניפולציות המכוונות ישירות נגד או אל מול מקורות שאיבת המידע של האלגוריטם המפעיל ומזין את הרובוט העיתונאי?
    משה דיין – נשיא איגוד יועצי תקשורת ויחסי ציבור

    הגב
  • מגבלות הבינה המלאכותית - עיתונות
    19 בינואר 2016 @ 10:50 am, 10:50 am

    […] הפרק הראשון: סיכום ההתפתחויות האחרונות בתחום הרובוטיקה העיתונאית. […]

    הגב
STD15

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz