728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הרשות נתונה

הרשות נתונה
המדובר ב"שוורים מועדים" שיש לחקור את מעשיהם לעומק - וטובה שעה אחת קודם

לפני כשנתיים קיבלו המשטרה, מבקר המדינה והיועמ"ש לממשלה מידע קונקרטי על התנהלות בעייתית של גורמים בהנהלת רשות השידור באותה עת - אך דבר לא קרה

ביום שישי האחרון פורסמה בדה-מרקר כתבת "תחקיר" אודות מה שנעשה ברשות השידור בתקופתם של יוני בן-מנחם כמנכ"ל ושל זליג רבינוביץ', עוזרו הבכיר. הכתבה מביאה פרטים על בזבוז מאות מילוני שקלים מכספי הרשות. דו"ח מבקר המדינה שדן בהפקות החיצוניות ברשות השידור ואולפן ה- HD התפרסם ב-15 במאי 2014 (ולא כפי שנכתב בדה-מרקר). ב 28 בפברואר 2014 פרסם רז שכניק בידיעות אחרונות כתבה בת ארבעה עמודים, במוסף "7 לילות", שבה נמצאים מרבית הפרטים שפורסמו ב"תחקיר" של נתי טוקר ביום שישי האחרון, המתייחסים לדו"ח כנעני.

כבר לפני כשנתיים קיבלו במשטרה ובמשרדי מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מידע קונקרטי על התנהלות בעייתית, בלשון המעטה, של גורמים בהנהלת רשות השידור באותה עת – אך דבר לא קרה. אני יודע, מכיוון שאני העברתי את המידע.

בעקבות המידע שהעברתי, זומנתי למתן עדות בלהב 443 – שם מסרתי עדות מפורטת בצירוף עשרות מסמכים, שנתבקשתי, על ידי מי שזימן אותי, להכין בקלסר מסודר. בעקבות מכתב שנשלח לאהובה נבו ממשרד מבקר המדינה, זומנתי בחודש פברואר 2014 לפגישה עם מבקר המדינה ובכירי משרדו, שם גוללתי את הפרשיות ברשות השידור. לצערי, התוצאה בדו"ח הייתה דלה להחריד. מבקר המדינה, שהונחו בפניו מסמכים כבדי משקל, המוכיחים את ההתנהלות המושחתת ברשות השידור, לא מצא לנכון להטיל על משטרת ישראל לחקור את הנעשה שם. מכתבי לאהובה נבו, מתאריך 5 בינואר 2014 מביא רק חלק מזערי מהתנהלותם של מנכ"ל רשות השידור לשעבר יוני בן מנחם ועוזרו הבכיר זליג רבינוביץ', מי שהיה המוציא והמביא ברשות השידור.

בתאריך 25 במאי 2014 התקבלה ממשטרת ישראל הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, וזאת מן הסיבה: "נתקבלה החלטה שבנסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות פתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו".

ואני שואל: האמנם?

זמן לא רב לאחר שהעברתי את תלונתי למשטרה ולמבקר המדינה, פורסמה ביומן בערוץ 1, כתבה מכפישה כנגדי וכנגד אגודת העיתונאים, שרובה ככולה שקר גדול.

להלן מכתב ששלחתי ב-5 בינואר 2014 לגב' אהובה נבו, מהאגף לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות השלטון במשרד מבקר המדינה, שגם כיום מדבר בעד עצמו:


לכבוד
הגב' אהובה נבו
אגף ו' לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות שלטון
משרד מבקר המדינה
ירושלים

ב- 25 בנובמבר 2013 שלחתי מכתב למבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, לרב ניצב יוחנן דנינו מפכ"ל המשטרה ולמר אבי ליכט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. במכתב גוללתי את המתרחש ברשות השידור בכל הנוגע לחלק מזערי בלבד מתוך עשרות הפקות חיצוניות בשנה הנמסרות לידיהם של מקורבים למנכ"ל יוני בן-מנחם ולעוזרו הבכיר זליג רבינוביץ, תוך שהם עוקפים את הדרגים המקצועיים, מנהלי חטיבות ומחלקות בטלוויזיה ומוסרים הפקות בהיקף של מאות אלפי שקלים המסתכמים במהלך השנתיים בהם החלו לפעול השניים במאות מיליוני שקלים! בן-מנחם ורבינוביץ’ פועלים ברשות השידור כאילו ומדובר בחנות המכולת הפרטית שלהם, תוך שהם ממנים מקורבים אם באמצעות מכרזים תפורים מראש ואם באמצעות מינויים באופן ישיר, בלא מכרז. השניים, בן-מנחם ורבינוביץ' מתנהלים ביחסים של תן וקח בינם לבין חבריהם לעסקים, למקורביהם ועושי דברם.

במכתבי הדגשתי בין היתר את פרשת "ניהול פרויקט המעבר לשידור דיגיטלי ברשות השידור", פרשה חמורה שהחלה מיד עם מינויו של זליג רבינוביץ לעוזרו הבכיר של המנכ"ל. ב- 12 בפברואר 2012 מינה בן-מנחם את מקרובו רבינוביץ' ל "יו"ר צוות העיצוב ובניית אולפן HD" וזאת מבלי להתייעץ עם מנהל הטלוויזיה, בפועל מושון מצליח, שהנושא מצוי בתחומי אחריותו ובתוך כך יודגש כי מצליח שימש בעבר מעצב תפאורה בטלוויזיה.

ב- 28 בפברואר שישה עשר יום לאחר מינויו של רבינוביץ' ליו"ר צוות הקמת אולפן HD שולח בוריס גלפנד, תאורן מן השורה בערוץ 1, "מתווה עבור מכרז לתכנון וויזואלי והקמה של אולפן HD". המתווה חתום על-ידי גלפנד כ"מרכז האולפן" כשהוא מוגש באופן רשלני ובפזיזות, תוך חוסר מקצועיות ובטעויות כתיב רבות כגון: "רואים אולם" (במקום רואים עולם), מה שמעיד על כישוריו "המיוחדים". מנהל הטלוויזיה דאז מושון מצליח לא היה מכותב לאותו מתווה. לעומת זאת, מנהל חטיבת החדשות משה נסטלבאום הכפוף אליו וידוע כמקרבם של בן-מנחם ורבינוביץ כן היה מכותב.

ב- 8 במרץ 2012 הגיש מרכז פרויקט אולפן HD בוריס גלפנד בקשה לוועדת מכרזים א', לפיה יש לצאת למכרז עיצוב, רכישת ציוד והתקנה עבור האולפן. בוועדה יושבים חברים בהנהלת הרשות ובהם המנכ"ל יוני בן-מנחם. אף אחד מהם לא שאל את השאלה המתבקשת כיצד ולמה מתמנה התאורן בוריס גלפנד למרכז הפרויקט? אף אחד לא שאל, מה כישוריו של גלפנד? וכיצד מתמנה תאורן מן השורה לרכז פרויקט שעלותו מיליוני שקלים? אך החשוב ביותר לא נשאלה השאלה המתבקשת, מי מינה את בוריס גלפנד לתפקיד ובעיקר כיצד לא הובא הדבר לידיעתו ולאישורו של מנהל הטלוויזיה מושון מצליח.

באורח תמוה, שלא לומר חשוד, בתאריך 14 ביוני כונסה ועדת מכרזים א' כדי לאשר פטור ממכרז ל"עיצוב אולפן HD". לפני הועדה הופיע מיודענו בוריס גלפנד שציין כי מדובר בעיצוב מיוחד שאותו יבצעו שתי חברות מחו"ל באמצעות "חברת רוז" שבבעלות מיכאל רוזנטוב, חברו הקרוב של גלפנד, שנוהג להתארח בביתו לאירועים פרטיים. בשיחה שקיימתי עם רוזנטוב התברר כי אחת החברות קשורה לרוזנטוב עצמו. לא ידוע לי אם במשרד המבקר בדקו את שתי החברות שצוינו בפני הועדה ובאם הועברו אליהם כספים. גלפנד ציין בפני הוועדה כי עלות עיצוב האולפן היא בסך 500 אלף ₪ כולל מע"מ, לעומת זאת בעת החתימה על ההסכם שונה הסכום ל – 540 אלף ₪ פלוס מע"מ, סכום הגבוה ביותר ממאה שלושים אלף ₪. אלא שאת העיצוב ביצע לא אחר מאשר מעצב האולפנים הנודע אבי פחימה.

שתי החברות מחו"ל התנדפו להן לאחר החתימה על ההסכם. יצוין, כי שמו של פחימה לא הוזכר ולא הובא כלל לפני הועדה. יש לבדוק מהו הסכום שקיבל פחימה לידיו בגין העיצוב? בכל מקרה, עיצוב האולפן קיבל פטור ממכרז ללא סיבה מוצדקת. התערבותו של רבינוביץ והלחץ שהפעיל על המנכ"ל יוני בן-מנחם שהוא חבר בוועדה הביאו כמובן לאישור, מה גם שהגדלת הסכום עם החתימה על ההסכם תמוהה, כמו כן תמוה כיצד החלטת הועדה לא הובאה לאישור ועדת 250 אלף ₪ וכיצד קורה שכמה חודשים לאחר מכן מובא סכום של 90 אלף ₪ לא כולל מע"מ לוועדת 250 אלף ₪ וזאת על מנת "להכשיר את השרץ".

כמובן שהוועדה לא אישרה את תוספת התשלום. ברור לכל שאם היה מתפרסם מכרז ל"עיצוב האולפן" הרי שהתוצאה הייתה שונה והסכום במידה ולא היה נבחר מקורב לרבינוביץ' היה עומד על לא יותר מ-200 אלף ₪. בנוסף לכך, ידוע כי בערוץ 1 מועסקים מעצבי אולפנים שתפקידם הוא לבצע עבודות מסוג זה, כך שלא היה צורך בתשלום חיצוני כלשהו.

הגדיל לעשות מיודענו גלפנד וב- 13 בנובמבר 2012 הוא פונה שוב לועדת מכרזים א', בה כאמור חבר המנכ"ל בן-מנחם ומבקש הגדלה לתקציב הפרויקט מ- 9 מיליון ₪ ל- 14 מליון ₪ כולל מע"מ. הועדה מאשרת ויוצאת למכרז למחרת היום. בדצמבר 2012 מתבטל המכרז, לאחר התערבותו של דוד חיון, יו"ר ועדת 250 אלף ₪ וזאת בשל תהיות על גובה הסכום בגין הפרויקט.
עלי להדגיש כי במכתבי מ- 25 בנובמבר 2013 ציינתי כי השלשה – יוני בן-מנחם, זליג רבינוביץ ובוריס גלפנד נמצאים בקשרי עסקים, תוך שבוריס גלפנד היה מיופה הכוח של הגב' נטלי לזרב שרכשה את ביתו של יוני בן-מנחם בישוב הר הדר בסכום של 2,720,000 ₪ (שני מליון שבע מאות ועשרים אלף ₪), מליון מאתיים ועשרים אלף ₪ יותר מהצעה אחרת שהוצגה לפני כונס הנכסים, עו"ד יוסף ארנ,ון תוך שגלפנד מסתיר מפני הכונס כי כבר חודש קודם לכן נחתם הסכם מכר של הבית במשרדו של עו"ד אמנון זכרוני, עורך דינם של יוני בן-מנחם וזליג רבינוביץ. במעמד החתימה על הסכם המכר בפני עו"ד אמנון זכרוני נכחו הגב' נטלי לזרב, יוני בן-מנחם, זליג רבינוביץ ובוריס גלפנד. בן-מנחם ורבינוביץ’ הסתירו אף הם מהכונס עו"ד יוסף ארנון את דבר החתימה על הסכם המכר חודש קודם לכן. כמו כן הוסתר מהגב' נטלי לזרב כי בעת התמחור אצל כונס הנכסים עו"ד ארנון הייתה הצעה נמוכה במיליון ומאתיים חמישים אלף ₪ מזו שהיא הציעה. יוצא איפה שגלפנד סייע בעוקץ ומרמה כלפי הגב' לזרב.
לא פלא שרבינוביץ’ ובן-מנחם דאגו למנות את גלפנד למרכז אולפן HD ולא מפתיע כלל שבאוקטובר 2012 נבחר גלפנד במכרז תפור מראש למנהל מחלקת תאורה בערוץ 1.
יודגש כי מעורבותו של גלפנד במכירת ביתו של בן-מנחם, כמו גם החיבור בן השלשה, לא נמצא כלל בהליך משפטי כלשהו. ההליך המשפטי המתנהל הוא בין זליג רבינוביץ לאדם נוסף בנוגע להסכמים שהיו בין השניים, כך שמעורבות השלשה בעסקים משותפים היא ברורה ואין בינה להליך משפטי דבר וחצי דבר, כך גם מעורבותם של עורכי הדין יוסף ארנון ואמנון זכרוני בהליך מכירת ביתו של יוני בן-מנחם. יצוין כי עו"ד יוסף ארנון ידוע כחברו הקרוב של מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא.
הסיוע הרב ומעורבותו של גלפנד וקשריו המסועפים עם רבינוביץ' ובן-מנחם היא כאמור ברורה. כך גם האתנן שקיבל גלפנד בדמות מרכז פרויקט אולפן HD ולאחר מכן מנהל מחלקת תאורה, התשלום לגלפנד בשל הסיוע וההונאה של הגב' נטלי לזרב כדי לסייע לבן-מנחם ורבינוביץ’ היא ברורה ומיידית ואי אפשר יהיה להתעלם ממנה כלל. יתרה מזו, יש להעביר את ממצאי הבדיקה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שיורה על פתיחת חקירת משטרה בעניין. מעורבותו של גלפנד בהקמת אולפן HD בשיתוף הפעולה עם זליג רבינוביץ מוכיחה מעל לכל ספק כי מדובר בהונאה וגניבה של מאות אלפי שקלים שהועברו בגין עיצוב אולפן, שבפועל אילו היה יוצא מכרז עלותו לא הייתה עולה על 200 אלף ₪, מה גם שהניסיון להעביר מכרז בעלות 14 מליון שקל שגבוה בכמה מיליוני שקלים מהמקובל בשוק אמור להדליק נורה אדומה. גניזת ההצעה נבעה מחשש כבד לבצוע דבר עבירה ומעשי שחיתות.
משרד מבקר המדינה לא יוכל להסתפק בהנחיה להפקת לקחים לעתיד או באמירות סתמיות של רענון הנהלים בעוד שמדובר בגניבה ממש וחשש ממשי לניסיון גניבה של מיליוני שקלים, מעשים אלה דורשים חקירת משטרה מיידית.

ב- 23 בספטמבר 2012 אישרה ועדת ההתקשרויות בראשותו של המנכ"ל יוני בן-מנחם לרכוש את מופע ההצדעה לכבודו של היוצר יעקב למאי (מוסיקה מזרחית) וזאת במסגרת יום הולדתו. לצורך כך התקשרה חברת ההפקה בבעלות קובי סיט עם רשות השידו.ר התקשרות זו בוצעה בהנחייתו הישירה של זליג רבינוביץ, שגם הנחה את קובי סיט לפנות ליעקב מנדל יו"ר אמ"י.  בן-מנחם שמקבל הנחיה מפורשת מרבינוביץ לאשר את המופע בעלות של כ- 500 אלף ₪ כולל מע"מ – מאשר את ההפקה. רבינוביץ ידוע כחברו הקרוב של מנד,ל שכבר ביצע ומבצע לא מעט הפקות לערוץ 1, וכיום מבצע בין היתר את התוכנית "נפגשים בשישי עם יענקלה ועירית" תוכנית מביכה המארחת מקורבים לרבינוביץ' וכאלה שהנהלת הרשות חפצה ביקרם.

מתוך הסכום של חצי מליון ₪ שאושרו למופע ההצדעה אושר סכום של 142 אלף ₪ לאומנים ומנחה, כשהיה ידוע מראש שהסכום הוא פיקטיבי מאחר ואלה הופיעו בהתנדבות. בתחילה סברתי כי הסכום עבר לקופת אמ"י, אך מבירור קצר עולה כי הסכום לא נכנס לקופת אמ"י. עוד מתברר כי יענקלה מנדל, חברו הטוב של רבינוביץ, ממלא מטלות נוספות בהפקות ותוכניות אחרות, בהן הוא אינו שותף כלל. מנדל משמש כמתווך להפקות ותוכניות וזאת בהנחיית רבינוביץ.

בדיקה שערכתי העלתה כי משפחת למאי כבר פנתה למפיקה חגית פרבר שתפיק עבורם את המופע לכבודו של יעקב למאי. הדבר היה בידיעתו הברורה של יואב גינאי מנהל התוכניות בערוץ 1. פרבר שהיא מפיקה עצמאית ובעלת חברת "מעיין הפקות" קיבלה פניה מאריה למאי, אחיו של יעקב למאי, וזאת בידיעתו הברורה של יואב גינאי שאף ידע כי פרבר הגישה הצעה עבור ההפקה והעריכה של הטלוויזיה בסך 40 אלף ₪ בלבד – וזאת כשידוע הן לגינאי והן לפרבר כי המנחה והאומנים מופיעים בהתנדבות כשהם חותמים על ויתור בגין הזכויות. יצוין שפרבר אף ביררה את עלות האולם ברידינג 3 שם קיבלה הצעה של 25 אלף ₪ כולל כיבוד. "סגרתי עם אריה למאי על 40 אלף ₪ שכולל הפקה ועריכה לטלוויזיה, ההפקה כללה 6 מצלמות, בינהן מצלמת רחף" אומרת פרבר, ומוסיפה שגם אילו היו דרישות נוספות להפקה "הסכום לא היה עולה על 100 אלף ₪ כולל מע"מ".
פרבר שנכחה במופע "לא היה משהו מיוחד שחרג מההצעה שלי גם הכיבוד היה מינימלי וכלל קרקרים וזיתים, שתייה חמה וקרה" .כשנודע לפרבר שהסכום עבור ההפקה הוא חצי מיליון ₪ היא נדהמה.
"על מה ניתן הסכום? זה סכום הזוי, עכשיו אני מבינה מדוע אני לא זוכה לעבודה בערוץ 1. ההצעות שלי נמוכות בהרבה ואינם עולות על 80 אלף ₪ גם להפקות גדולות יותר" אומרת פרבר. המופע לכבודו של יעקב למאי רק מחזק את הטענה כי מדובר בדרכים עקלקלות כדי לבצע מעשי גניבה ושחיתות ואלה נעשים באופן גלוי על ידי זליג רבינוביץ שהוא המוציא והמביא ברשות השידור ועל פיו יישק דבר. היקף ההפקות שהוצעו לרשות על ידי מפיקים פרטיים שלא באמצעות "קול קורא" עולה בשיעור ניכר על זה שהותר בנוהל התקשרויות של הרשות, במרבית ההפקות "מטפל" רבינוביץ באופן אישי, מדובר בהפקות של עשרות מיליוני שקלים ורבינוביץ’ "פועל נמרצות כדי למנוע פרסום "קול קורא" המאפשר למפיקים אחרים לבצע את העבודה בעלות נמוכה יותר.

בבדיקה לא קשה במיוחד ובעין בלתי מזוינת אפשר בנקל לגלות כי יו"ר ועדת ההתקשרויות המנכ"ל יוני בן-מנחם משמש עבור רבינוביץ כחותמת גומי! והחלטות אלה המגיעות לועדת 250 אלף ₪ לא אחת נופלות, מה שמעלה את חמתו של רבינוביץ שאף מביע זאת בפומבי. רבינוביץ נפגש באופן קבוע עם יואב גינאי ודרור קבלרו תוך שהוא דורש לקבל לידיו את כל ההצעות להפקות ובסופו של דבר, את מרביתן הוא פוסל וזאת ללא נימוק, תוך התעלמות מהגורמים המקצועיים ברשות. בן-מנחם עושה דברו של רבינוביץ נמנע מכתיבת פרוטוקול מסודר של ועדת ההתקשרויות כדי להסוות את מעורבותו של רבינוביץ בהליכי ההחלטות.

לסיכום, עלי להדגיש כי חברי הועד המנהל ברשות השידור אחראים כל אחד באופן אישי על מעשיהם של בן-מנחם ורבינוביץ וחלקם אף שותפים להחלטות סמויות תוך הגנה על בן-מנחם ובעיקר הגנה על רבינוביץ". אחריותם אינה נופלת מאחריותם של האחרים בהנהלת הרשות ולא תעמוד להם "הגנת תם לב" מאחר ונתונים אלה שצוינו במכתבי ידועים גם להם.

לך הגב' נבו, כמו לעובדים אחרים במשרד מבקר המדינה עומדים חומרים רבים, גם כאלה שנמסרו לכם בעת מסירת עדותי בפנייך. אמרתי ואני חוזר ואומר, בן-מנחם ורבינוביץ’ נוהגים ברשות השידור כאילו ומדובר בעסק הפרטי שלהם, מדובר במושחתים ולא לכאורה. אזרחי מדינת ישראל משלמים את אגרת רשות השידור כשבפועל מנהלים את הרשות אנשים שכל מטרתם היא "לגנוב ולברוח".
אמירות סתמיות של הפקת לקחים ורענון נהלים לא יעברו לסדר יום.
עליכם להבין שגניבה של מיליוני שקלים אינה שקולה לטעות שיש לתקנה, המדובר ב"שוורים מועדים" שיש לחקור את מעשיהם לעומק – וטובה שעה אחת קודם.

 

בכבוד רב,

יוסי בר-מוחא,

מנכ"ל אגודת העיתונאים תל -אביב


  • ההדגשות במכתב, לא במקור

 

 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.