728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

השתיקה יפה להם?

השתיקה יפה להם?

מאז הקמתו מקפיד המוסד להימנע מניהול קשר ממוסד עם אמצעי התקשורת, ובכך גם פועל לשמירה על עמימות הארגון. האם בתקופת הרמס"ד החדש ימונה דובר לארגון?

החשיפה התקשורתית של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים הגיעה בשבועות האחרונים לשיא, עם הפרסומים שליוו את הליך מינויו של יוסי כהן לראש ארגון הביון הישראלי – שהחליף הבוקר, בטקס שנערך במטה המוסד, את תמיר פרדו.
ההכרזה חסרת התקדים בשידור חי של ראש הממשלה על המינוי, הדיווחים על הדרמה מאחורי הקלעים, ההודעה החריגה לתקשורת שנאלץ פרדו לפרסם, בה בירך את כהן ובדרך עקיפה הכחיש כי הסתייג או התנגד למינויו כיורשו, העיסוק בהופעתו הנאה והמוקפדת של הרמס"ד החדש, שזיכתה אותו בתואר "הדוגמן" והדיווחים על אירוע הפרידה מפרדו שהתקיים אתמול באולם גדול בתל אביב בנוכחות צמרת המדינה – היו בעיני רבים מהלכים שסדקו, ללא הצדקה של ממש, את מעטה החשאיות תחתיו פועל הארגון.
באופן טבעי, חיבור המושגים "מודיעין" ו"תקשורת" מייצר מתח מובנה: האחד מהותו חשאיות ומידור, והאחר מהותו גילוי מידע, חשיפתו והפיכתו לנחלת הכלל.
המוסד שהוקם ב-13 בדצמבר 1949, כגוף לתיאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל, פעל במשך שנים ארוכות בחשאיות גמורה. עד לשנת 1960 לא קיים כמעט אזכור לפעולתו של המוסד. עד שנות ה-70, הדיווח בתקשורת אודות המוסד היה מרומז בלבד. העיתונאים הישראלים נמנעו מלנקוב בשמו הרשמי של הארגון ובכך תרמו למעטה הסודיות שאפף את פעילותו. במקביל, במדינות המערב ובארצות ערב החל שמו של "המוסד הישראלי" לתפוס מקום של כבוד בתרבות הפופולארית ובעיתונות. מגמה זו הלכה והתבססה בעשור שהחל ב-1980.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש המוסד היוצא תמיר פרדו ועם ראש המוסד הנכנס יוסי כהן בטקס חילופי ראש המוסד בתל אביב Photo by Kobi Gideon / GPO

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש המוסד היוצא תמיר פרדו ועם ראש המוסד הנכנס יוסי כהן בטקס חילופי ראש המוסד בתל אביב. (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

מאז הקמתו ועד היום מקפיד המוסד להימנע מניהול קשר ממוסד עם אמצעי התקשורת, ובכך גם פועל לשמירת העמימות של הארגון, שמסייעת להעצים את ההילה האופפת אותו, כארגון ביון איכותי, נועז ומתוחכם, שארגונים אחרים שואפים להידמות לו, ושמעלליו מעוררי ההערצה גורמים לאויביו לפחד משתק.
במאמר שכתב העיתונאי יוסי מלמן ב-2011 הוא תיאר את היחס האמביוולנטי של ארגון הביון הישראלי וראשיו לעיתונאים, ולהיפך: "יחס זה נע על הציר: כבדהו, חשדהו, ונצלהו. המינון משתנה מראש מוסד אחד למשנהו: היו כאלה ששקלו למנות דובר לארגון, והתחרטו. ראש מוסד אחד הורה לעובדיו לנתק כל מגע עם חברי ילדות רק משום שהיו עיתונאים, אחר מנע כניסת עובדים לשעבר למטה בפי גלילות משום שנתנו ראיונות לתקשורת בלי לבקש את רשותו. עם זאת, במוסד עבדו עיתונאים לשעבר, והארגון גם ידע להשתמש בעיתונאים, בעיקר זרים, כדי להפיץ מידע, לפעמים כוזב – מה שנקרא ל"פ (לוחמה פסיכולוגית). מצד אחר, היו מקרים שעיתונאים ישראלים הציעו למוסד את שירותיהם, ונדחו על הסף".
היום אומר מלמן, כי הוא סבור שראשי המוסד והשרותים החשאיים אוהבים לפעול תחת הילת החשאיות: "זה נותן להם תחושה של כל יכולים. ההסתתרות מאחורי הצנזורה נותנת להם עוצמה, גם אם הם נטולי כריזמה ואפורים".
מלמן מעריך, במידה רבה של בטחון, שבתקופת כהונתנו של הרמס"ד החדש הוא ימנה לארגון דובר.
עד שנת 1996 שמותיהם ותצלומיהם של ראש המוסד וראש השב"כ היו אסורים בפירסום, למרות שרבים ידעו את זהותם, ובהם פוליטיקאים, ראשי הצבא, עיתונאים רבים ואף ראשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. בשנת 1995 עתר מלמן לבג"צ בדרישה להתיר את פירסום שמותיהם של ראש השב"כ וראש המוסד. בסופו של דבר, הוחלט לחשוף את שמותיהם, כשהובן שבעידן האינטרנט, עם מעט מאמץ כל אדם המעוניין בכך יוכל לגלות את זהותו.
"אני ראש המוסד הראשון שזהותו נחשפה באופן רשמי עם כניסתו לתפקידו, יחד עם עמי איילון ראש השב"כ" אמר היום דני יתום, ראש המוסד בשנים 1996-1998, והוסיף: "השנים מביאות שינויים רבים ובין היתר גם שינוי בכל נושא התקשורת ואמצעיה החדשניים לאינטראקציה עם הציבור, בארץ ובעולם".
המהלך, אומר יתום, הקשה עליו: "לצערי, העובדה שניתן היה לזהות אותי הפריעה לי בביצוע התפקיד. לעתים מזומנות נאלצתי להתחפש, כדי שלא יזהו אותי. הייתי מצוייד בפאות ובמשקפיים עבות קרן. לא היה מקרה שזיהו אותי, אבל פעם עוררתי חשד דווקא בגלל הפאה. זה קרה במדינה ידידותית. זה לא הפריע מהותית, אבל גרם לטרדה, מעבר לדברים החשובים שבהם עסקנו באמת. עם השנים, גברה הפתיחות לתקשורת. בשב"כ יש מעין דוברות. במוסד אין דובר, אולי פעם יהיה. הקשר של המוסד עם התקשורת והדוברות הוא דרך משרד ראש הממשלה"

Yatom_dani

דני יתום. "השנים מביאות שינויים רבים ובין היתר גם שינוי בכל נושא התקשורת ואמצעיה החדשניים"(צילום: SEGAL)

"המוסד, מאז שפיקדתי עליו לפני עשרים שנה, המריא לגבהים חדשים, והוא הרבה יותר טוב בהיבט מבצעי, מודיעיני, טכנולוגי מאשר לפני לפני עשרים שנה, ויהיה עוד יותר מתקופתו של חברי הטוב תמיר פרדו המסיים את תפקידו כראש המוסד", אומר יתום ומוסיף: "הוא עשה עבודה מצויינת. אני מבקש להביע לו את הערכתי הרבה על האופן בו הוביל את המוסד. אני גם מאחל הצלחה רבה ליוסי כהן". כשנשאל על התייחסות להופעתו החיצונית של ראש המוסד החדש, אמר יתום: ""אל תדאגי, הוא יהיה מעורב בדברים שאפילו בסרטים לא רואים, והוא לדעתי יעשה עבודה מצויינת בזכות היכולות שלו. אפשר להגיד בוודאות ובבירור, שהמוסד הוא גוף מקצועי מהטובים בעולם, אולי הטוב שבהם.

העיתונאי ד"ר רונן ברגמן סבור שהעובדה שראשי קהילת המודיעין ובהם ראש המוסד וראש השב"כ, חשופים בשמותיהם זה דבר חיובי. "עד שנות התשעים שמותיהם היו אסורים בפרסום וזה אקט לא דמוקרטי. עם השנים הדבר הזה השתנה והתקדמנו. ראש המוסד חשוף בשמו והשאר לא. נכון שבגלל תפקידו הוא מרבה לנסוע לחו"ל, אבל יש מספיק אמצעים להגן עליו ולאפשר לו את הדבר. ברור שלמדינות טוטליטריות קל יותר לתפקד במדיניות החשאית, אבל יש מחיר לדמוקרטיה. אני אפילו הייתי לוקח את זה למקום יותר מתקדם, למשל ארה"ב, שם ראשי המודיעין ובהם ראש הסי. איי. איי חייבים לתת דין וחשבון, שחלקו פומבי, מול ועדות הקונגרס וציטוטים לתקשורת. אין סיבה שדבר כזה לא יקרה בארץ, שראשי המוסד ואמ"ן והשב"כ יגיעו פעם בשנה לתת דין וחשבון לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון בכנסת* – שאזרחי ישראל ישמעו מה יש להם להגיד. אני מתכוון שלא רק ימסרו דין וחשבון לגורמים הפוליטיים והפרלמנטריים, אלא גם לציבור. לא כל דבר שיוצר לראש המוסד מהפה הוא סודי. למשל, הוא יכול להשיב על השאלה מה אתה חושב על העסקה עם איראן או על הסיכוי שהרשות הפלסטינאית תתמוטט. השאלה סודית? לא. רלוונטית לאזרחי יישראל? בהחלט. מדוע אין לנו דרך לפנות אליהם ולשאול את השאלות הנדרשות? על פי המתכונת הזו, הארגון נותן דין וחשבון בלי לפגוע במבצעים ובחיסיון. זה לא קורה עדיין בישראל – ומן הראוי שיקרה.

יוסי מלמן: "ראש המוסד מופיע בפני ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים אם הוא צריך. לדעתי, האמירה שעל ראש המוסד לדווח לציבור זו אמירה פופוליסטית. הוא לא שונה מקצינים אחרים, שמעת לעת מתדרכים את הציבור. במקרה של ראש המוסד, השאלה היא איזה תוכן יוצקים אל תוך העניין הזה, וכל עוד אין תוכן ממשי שהוא צריך למסור, אז זו סתם אמירה"


*ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון בכנסת עוסקת בפיקוח על גופי המודיעין והשירותים החשאיים של ישראל. הוועדה מתכנסת בחשאיות, פרוטוקולי דיוניה אינם מתפרסמים ברשומות, וכל דיווח על פעולותיה טעון אישור מראש של הצנזורה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
STD15

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz