728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

ותאמינו לנו – זהו פשע

ותאמינו לנו – זהו פשע
ישיבת הועדה. יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן:"אני פונה לשר התקשורת. או שאתה מתפנה למלא את תפקידך כשר התקשורת, ובין היתר מטפל בהטרדות המיניות, או שתתפטר ותמנה מישהו לתפקיד שיוכל לעבוד מולנו"

יממה לאחר התפטרות ינון מגל מהכנסת קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דיון על הטרדות מיניות בעולם התקשורת

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חה"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), קיימה אתמול (שלישי) דיון על הטרדות מיניות בעולם התקשורת, יום לאחר התפטרותו של ינון מגל מהכנסת.

יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון "בשבוע שעבר ציינו את יום המאבק הבינלאומי באלימות כנגד נשים. מצד אחד היו אירועים מעוררי השראה כאן בכנסת על ההתקדמות בנושא, ומצד שני עברנו שבוע מטלטל כשנחשפה לעינינו פרשה שזעזעה רבים מאיתנו. נעשה צעד שהיה מחויב ע"י חה"כ מגל וזה מסר חזק מאוד שנשלח לציבוריות. הפרשה הזו נמצאת בחקירת משטרה ואני חושבת שאנחנו נניח לנושא כעת, כדי שהחקירה תימשך וייעשה מה שצריך".

"חשוב להזכיר שלא כל פרשה היא פלילית. במקרים רבים נשים לא מתלוננות על הטרדות מיניות, כי הן יודעות שהדרך עד להוכחת התלונות היא מאוד ארוכה ואחוז התלונות שהופכות לכתב אישום בישראל הוא נמוך מאוד. הרבה מאוד מהתלונות נמצאות במרחב המוסרי, במרחב של ערכי זכויות אדם ואישה, כבוד לאדם ולאישה. כשאישה לוקחת על עצמה לחשוף את ההטרדה, היא יודעת שיופעלו עליה לחצים וינסו לפגוע בה, והחלטתה כזו היא מעשה של אומץ שמחייבת תמיכה. אני לא אדון בפרשה, אבל אני יודעת איזה מסע השמצות מתחולל בחוץ נגד הנשים שהעזו והתלוננו, ואני יודעת שחלקן אפילו מאוימות. אני שוחחתי איתן, הן מרגישות מאוימות, נרדפות ע"י התקשורת, והן מבקשות לתת להן קצת להירגע ולראות איך ממשיכים הלאה".

"אני כיו"ר הוועדה, וגם חברות וחברי הוועדה, מוכנים לעמוד לצידן להדוף את המתקפה, ואני פונה פה לאמצעי התקשורת, לקחת בחשבון שלפעמים הרצון העז לרדוף אחרי הסיפור פוגע בנשים, בפרטיותן וכבודן. אנא עשו זאת, ככל האפשר, בהתמקדות בתוקף, במטריד, ולא במוטרדת, בקורבן. טוב עשו באתר NRG שהודיעו על מדיניות חדשה בסיקור מקרי תקיפות מיניות ואלימות, ולא בקורבן. אני גם פונה מפה למשטרה, היות שכבר הגענו כאן לשלב האיומים, שיש להם אחריות להגן עליהם ולעקוב אחרי אותם משמיצים, החשופים ברשתות החברתיות, ולהגן על הנשים".

"אני מאוד שמחה שחה"כ עליזה לביא נמצאת איתנו היום כי הובלת שני דיונים בנושא כיו"ר הוועדה בעבר, ואני בונה את הדיון על מה שהושג בדיונים הקודמים. ננסה להתמקד במצב התופעה היום, בעולם התקשורת, שהוא חלק מהפסיפס של החברה הישראלית".

חה"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): " זה לא סוד שאני יושבת פה, ואני כבר נשנקת. אני כן רוצה להתחיל מאמירתי מאתמול, שהמעשה שנעשה אתמול, של לקיחת אחריות, יהיה פה הדגם המאומץ ע"י כל מה שיידרש לדבר הזה. מבחינתנו אין מקום, לא להטרדות, על כל הספקטרום שלהן, ולא למה שמצטרף, לצערי, בימים האחרונים, וזו פשוט שפיכות דמים. אני פועלת בכל מקום כדי למנוע את הדבר. האמירות הציבוריות ממקרב הקהל וההנהגה צריכות להיות ברורות של אפס סובלנות והתגייסות טוטאלית".

יו"ר הוועדה אמרה לחה"כ מועלם-רפאלי: "אין לי ספק שהצהרותייך יוצאות מאמונה שלמה. אנחנו יודעים איזו מתקפה עוברות המתלוננות בתקופה האחרונה, והן אמרו לי זאת, ואני חושבת שזה מחייב אמירה ברורה מההנהגה להפסיק את המתקפה ומסע ההשמצה לפגוע באמינותן, ואני מצפה לאמירה כזו בקרוב מאוד".

חה"כ עליזה לביא (יש עתיד) אמרה לחה"כ מועלם רפאלי: "לא פשוט, אחרי שתיקה ארוכה מדי של מפלגתך, לבוא לכאן ביום הזה. מקומך כאישה בהנהגת הבית היהודי, ונוכחותך כאן, הן המשך בשורה".

הדס שטייף, תא העיתונאיות: "לעניין ההתנפלות הציבורית על הנשים המתלוננות, או המעידות במקרה זה – גם אנחנו כתא ספגנו וסופגות לא מעט, והקוד האתי חשוב מאוד גם לנו. גם היום נשות תקשורת, כמו כל אישה במרחב הציבורי, חוששות, כי אימת המנהל/הבוס נמצאת בכל מקום, ונשים חוששות למקום העבודה שלהן. לצערי הרב הנושא יוצא החוצה רק כשאותה נפגעת מרגישה שכבר אינה תלויה במקום עבודתה. על פי חוק, בכל מקום עבודה, כולל במשטרה, אמורה להיות ערכאה שאמונה על הטרדות מיניות. אחת הבעיות הקשות, היא שאותן הממונות, ממונות ע"י הבוס או ההנהלה ונאמנותן כפופה אליו. מהבית הזה צריכה לצאת אמירה שהערכאה הזו צריכה לצאת ממקום העבודה ולהיות מישהי חיצונית, אחרת לא נצליח במאבק שלנו".

יו"ר הוועדה: "אנחנו הזמנו לדיון את בעלי המניות בכלי התקשורת, עורכים ראשיים, עיתונים ועיתונאיות ונציגי משרדי ממשלה. משרד התקשורת שיקף לי את המצב הקשה, כשהוא אמר שאין להם גישה לנושא, כי הם אחראים רק על התוכן ולא על יחסי עובד מעביד. הם אפילו לא הבינו שגם לתוכן יש משמעות בנושא ושלאופן הסיקור יש לו השפעה קריטית! זה אומר דרשני, ואני לא מקבלת את זה. הם אחראים גם על רשות השידור, והיה מן הראוי שיהיו נציגים פה".

חה"כ לביא: "בכנסת הקודמת הוצאנו לדרך קוד אתי, שהיה שיתוף פעולה יוצא דופן ופורץ דרך. הקוד כלל הסכמות שבשל שיקולי רייטינג לא יפגעו בקורבנות ואמר מה ראוי ומה לא ראוי. אני קוראת מפה לראש הממשלה, לדרוש מכל אמצעי התקשורת לאמץ את הקוד האתי שנוסח. מבלי להיכנס למקרה שהיה כאן בכנסת ישראל, זה עדיין לא צריך להיות לנו מניעה או תירוץ. 'מודה ועוזב ירוחם' לא יהיה בתקופתנו כי אנחנו עדיין חיות בתקופה שמחייבת לעמוד לצד אותן נשים".

עו"ד ליאת קליין, יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "היינו מצפות מ'כלב השמירה של הדמוקרטיה', שיהיה גופים מתקדמים, ויאמצו קודים ורף יותר מתקדמים. הקריאה למשרד התקשורת ולראש הממשלה היא נכונה, בגלל הייחודיות של עולם התקשורת והמבנה שלו".

חה"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "לא כל אחת גם בנויה להיכנס לתהליך הזה, ולגרור גם את הבעל, הילדים והמשפחה. אנחנו לא נקבל החלטות במקומן ונכריח אותן ללכת להתלונן, כי אז ניקח להן את האוטונומיה ולא נהיה שונים מגברים פוגעים. צריך להטמיע בשיח שלא צריך לפחד, גם בתקשורת, אבל גם בתא הפרטי ביותר, אצל הילדים למשל, בחינוך מגיל צעיר".

יו"ר הוועדה: "בשבוע שעבר ראיתי הרבה מאוד אנשים מכובדים שמנסים להתחמק מאחריות, בגלל כל מיני שיקולים פוליטיים. צריך להשקיע בילדים, אבל גם להשקיע ולהרתיע את המבוגרים".

אלינור דוידוב, תא העיתונאיות: "מאוד מצער לראות שאין פה מספיק נציגים מאמצעי התקשורת. אני מעריכה שבכל כלי תקשורת יש ממונה רשמית, אבל היא רק על הדף, ולא כולם יודעים מי זו, ולא כולם מרגישים או מרגישות נוח לגשת אליה".

עו"ד יעל גויסקי, לה"ב: "עולם התקשורת מורכב מיחסי עבודה שונים, עם המון פרילנסריות, שהחוק למניעת הטרדה מינית לא מגן עליהן, כי אין יחסי עבודה. העולם הזה פרוץ. יש לנו הצעה לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית, ונשמח שחברי הוועדה יקדמו את התיקון".

חה"כ מיכל רוזין (מר"צ): "לאור פנייתי, שרת התרבות הנוכחית הרימה את הכפפה לגבי הבעייתיות של העובדים הפרילנסרים בהפקות השונות. איגוד מרכזי הסיוע, יחד עם משרד התרבות, עובדים על אמנה מול ארגונים רבים ומגוונים, וזה לא פשוט. אנחנו נשים לזה סוף. השרה אמרה אחד משמעית שאם זה לא ילך בדרך של אמנה, זה ילך בדרך של מניעת תמיכות וסנקציות כלכליות".

עו"ד אביטל און-שחר, סגנית יועמ"ש וממונה על הטרדה מינית בשידורי קשת: יש לנו 320 עובדים ישירים ובגלל הגודל הזה אנחנו 2 ממונות, ומעבירות הדרכות מופרדות למנהלים ולעובדים. אצלנו לאף אחד לא יהיה קל להגיד לנו מה לעשות, מה גם שאנו פועלות בגיבוי החוק. היו תלונות אצלנו בארגון וגם ננקטו סנקציות, אך כמייצגת ארגון אינני מעוניינת לפתוח את מה שבוצע בארגון. יש לנו גם נוהל שפיתחנו להפקות, וכשהמחלקה המשפטית שלנו נפגשת עם הפקה, חלק מהדיון מוקדש גם לנושא ההטרדה המינית. אני חייבת לתת הרבה שאפו לוועדה הזו, כי העלייה בפעילות נעשתה אחרי הדיון שהיה פה לאור פרשת עמנואל רוזן. יחד עם זאת, אני, בתור ממונה, מעולם לא שמעתי על הקוד הזה.

חה"כ לביא השיבה "טלי גורן הייתה חלק מהישיבה, ואם את כממונה לא יודעת, אז זה חמור מאוד", ועו"ד און-שחר אמרה: "אולי היו דיונים וישיבות, אבל אנו לא קיבלנו קוד ואני כנראה לא היחידה כאן באולם. הדיון פה הוא מאוד פסימי, ואני רוצה להגיד שכן נעשתה דרך, המודעות של חברות התקשורת וההפקה נמצאת היום במקום שונה מאוד".

חה"כ דב חנין (חד"ש-הרשימה המשותפת): "מקרים קשים, כמו אלה שפורסמו לאחרונה, חייבים ליצור שינוי נורמטיבי ואנחנו עוד לא שם. עולם התקשורת אמור להיות עולם שקוף, או כך אנו אמורים לחשוב. מה שמטריד אותי זה רצף של אירועים קשים, בתוף גוף תקשורתי משמעותי, עם עדים רבים, וזה מתפרסם רק במקרה. הנה אנחנו אחרי פרשת עמנואל רוזן, וחשבנו שחל שינוי רוחבי, אולם דברים שקרו אחרי זה ופעמים רבות, ועם עדים לכאורה, ואלמלא אישה אמיצה היו ממשיכים אולי להתרחש. כנראה שבעולם התקשורת יחסי הכוח מאוד מאוד מבניים. מקומן של אנשים חזקים במערכת לעומת עיתונאים או תחקירנים. זו מציאות של חולשה מאוד גדולה והדברים עוד יותר קיצוניים לגבי פרילנסריות, שכלל לא ברור מה מעמדן בתוך אותה שרשרת ייצור".

עו"ד ענת מימון, יועמ"ש הוועדה: "הטרדה מינית אסורה על פי חוק ללא קשר אם נעשתה במקום עבודה או לא. בשל המורכבות, המחוקק מצא לנכון לשים זרקור על המעסיקים, בכלליות, וכל פעם בוועדה עולה צורך לשים פוקוס על מקום מסוים, על מאפייניו המיוחדים. עסקנו רבות במוסדות השכלה גבוהה, הבנו את הייחודיות, ולגביהן תיקנו באופן ספציפי תקנה המתאימה לחובות מתאימות למקומות כאלה, ויש מקום לבחון זאת גם כאן. אני לא יודעת שאפשר להפוך את הממונה למשהו עצמאי לחלוטין, אבל אולי סעיפי הגנה דומים לאלה של מבקרי פנים יהוו פתרון".

יו"ר הוועדה: "אני גיליתי בשבוע שעבר, בתוך כל הסערה, שבכנסת קיימת ממונה על הטרדה מינית, אבל היא לא אחראית על חברי הכנסת ועל היועצים פרלמנטריים. כלומר יש 500 איש בבית הזה שלא כפופים לה בנושא ופניתי ליו"ר הכנסת ואנחנו נשב על זה".

עו"ד גנית לב-ארי, ממונה על שוויון מגדרי ברשות השידור: "יש ברשות שני גברים ושתי נשים הממונים על הטרדות. כולם, בכל המקומות מוגדרים כאלה בנוסף על תפקידם, ואני אעיד על עצמי שאני קורסת. אני לא יכולה לתאר לכם כמה פניות יש אלי בעילום שם, מאנשים שחוששים, ולממונות אין סמכויות הגנה. החוק הוא שמגביל את היכולות האלה".

עו"ד שרי נוימן, יו"ר ועדת מעמד האישה בלשכת עוה"ד: "גם כאן בכנסת יש מנהל סיעה שמתנהל נגדו הליך פלילי, ואף אחד לא מדבר וכולם שותקים. המתלוננת נגדו עוברת מסע לחצים בלתי ייאמן וכל הגברים סביבו מגבים אותו".

עו"ד הדס אגמון, משרד המשפטים: "חיזוק הממונה היא נקודת מפתח לשיפור הטיפול בנושא, לכן מלכתחילה התקנות קובעת שיהיה אדם בעל שיעור קומה. הממונה מצטרפת לשורה של שומרי סף פנים ארגוניים, שלכולם יש בעיות אינהרנטיות. צריך לחשוב איך לחזק את הממונה כשהוא גורם פנימי".

עו"ד מיכל גרוס, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו: "אנו, כרגולטור, מחדדים את הצורך במינוי ממונות, ויש כאלה בכל המפוקחים שלנו".
יו"ר הוועדה העירה "אבל אתם לא מחייבים אותם לדווח, וכך, כפי שקרה, מפוקח אחד שלכם פעל נגד עובד, ואז הוא עבר למפוקח אחר בלי שאתם והם ידעו" ולכן השיבה עו"ד גרוס: "אנחנו נפעל לחייב אותם לדווח. יש לנו סט כללים להגנה על פרסום פרטי קורבנות ואנו מקפידים הזה, כולל הטלת סנקציות".

עו"ד קרן גרינבלט, יועמ"ש שדולת הנשים: "ישנם גופי תקשורת שכבר מצאו לנכון לחקור את עברן של הנפגעות בפרשת ינון מגל. צריך שתצא קריאה ברורה לגופי התקשורת להקפיד על אופי הסיקור, כך שלא רק יגנו על הפרטים המזהים, כי חלק מהנשים בוחרות להיחשף, אלא גם על עברן ודרך חייהן. חשוב גם לציין שההתייחסות הציבורית, במיוחד ברשתות החברתיות, לא נגמרת בנפגעות, אלא גם במשפחתן ובמי שבחר לתמוך בהן, וחייבים להתייחס לנושא".

יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן סיכמה את הדיון: "אני פונה לשר לביטחון פנים על ההטרדות והאיומים שמגיעים לנפגעות בפרשת חה"כ מגל, ונעשה מסע השמצה דומה גם לגבי מי שהתלוננה נגד הניצב במשטרה. חייבים לבדוק אפשרות של פעולה ומתן הגנה לנשים אלו".

"אני פונה לכל אמצעי התקשורת, העיתונאים והעיתונאיות בעניין סיקור פרשות שכאלה, המתמקד בקורבן ובהשמצתה במקום להתמקד במי שפשע וחטא. צריך לעשות סיקור שיביא אותנו למצב יותר טוב ולא סתם תקשורת צהובה".

"אני פונה לשר התקשורת, ראש הממשלה,כי תשובת משרד התקשורת היא חמורה ומעידה על חוסר הבנה. או שאתה מתפנה למלא את תפקידך כשר התקשורת, ובין היתר מטפל בהטרדות המיניות, או שתתפטר ותמנה מישהו לתפקיד שיוכל לעבוד מולנו".

יו"ר הוועדה הכריזה על הקמת קבוצת עבודה, אותה היא תלווה, אשר תכלול את כל הגורמים שהיו שותפים לגיבוש הקוד האתי, לרבות משרד המשפטים, תא העיתונאיות, איגוד מרכזי הסיוע, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואחרים ואמרה "אני מברכת על הקוד האתי והגיע הזמן לרענן אותו, כי הוא מתמקד בסיקור ולא ביחסי עובד מעביד. דרכו גם נחזק את מעמד הממונות. הקבוצה תקיים פגישות עבודה בהן ניקח כל פעם אספקט אחר מהנושא: חיזוק הממונות, למי הן מדווחות וכו'. כך עשינו עם המוסדות להשכלה גבוהה וכך נעשה כאן, כשברור שנשקול גם שינויי חקיקה איפה שצריך. אנו ממשיכות דרך, אבל ננסה להאיץ אותה, לטובת כולנו".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.