728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חדשות דור ה-Y

חדשות דור ה-Y
אילוסטרציה.צילום: (Matthew G (CC BY 2.0

לא משנה מה תחשבו עלינו - בני דור ה־Y בישראל. העיקר שתדברו עלינו ותשתפו ברשתות חברתיות. למה? בגלל שאנחנו צורכים תקשורת באופן שונה

כאלה אנחנו, בני דור ה־Y בישראל: מנוכרים, ילדותיים, תלותיים, לא־אכפתיים וכלואים בתוך בועת הסמארטפונים והרשתות החברתיות. הכתבה של רענן שקד ב-7 ימים בעקבות מחקר בנושא של הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג ואשתו, ד"ר תמר אלמוג, תיארה תמונת מצב עגומה, ואותנו כ"דור אבוד".
אני אומרת, שזה בכלל לא משנה מה תחשבו עלינו. העיקר שתדברו עלינו. שתדעו שאנחנו פה. שנעשה באזז. בזה אנחנו מבינים, בעיקר כי אנחנו צורכים תקשורת באופן שונה. זה נכון שרבים מאיתנו עדיין צופים במהדורות של החדשות הממוסדות בערוצים הגדולים, ואולי אפילו קוראים עיתון (ואני קוראת, אבל נחשבת ליוצאת דופן) – ובכל זאת, הרשת מציעה לנו כיוון חדש של חשיפה לתכנים, שיותר מדברים עלינו. ולא רק אלינו.

בישראל פועלים כיום ברשת שני אתרי צעירים מאוד מצליחים – האתר סטיקר והאתר מה וזה (גילוי נאות: אני גם בלוגרית שם). שניהם מבוססים על תוכן שכותבים צעירים מנקודת מבטם. לרוב מדובר בתוכן בו הכותב הוא הדמות המרכזית. לא מדובר באתרים שאמורים לייצר חדשות, ובכל זאת, הם יכולים ללמד אותנו שיעור או שניים על רייטינג. כותרת טובה ומושכת, לעיתים צהובה, תוכן שקשור למיניות או אהבה, יקודם בהרבה מתכנים אחרים. זאת מכיוון שהנושאים הללו יוצרים הזדהות בקרב הגולשים.
פלטפורמת הדעות מקבלת ביטוי רחב באתרים אחרים, אבל נדמה ששני האתרים הללו מציעים תוכן חדש, שגורם לחדשות ה"רציניות" וה"חשובות" להפוך להרבה פחות מעניינות עבור קהל היעד שלהן – צעירים בגילאי 20 -30. ברוכים הבאים ל'חדשות' של דור ה-Y. הדור שאוהב לכתוב על עצמו. למעשה, לא ממש אכפת לו עד כמה הוא ישפיע ויצליח לייצר שינוי חברתי. יותר מעניין אותו לדעת שהפוסטים שלו יקודמו אצלכם בפיד.
העיקר שתעבירו את התכנים לחברים שלכם בוואטספ או בקבוצות המוניות שאתם חברים בהן בפייסבוק. בשביל שהרבה אנשים יקראו את זה, ויעבירו גם לחברים שלהם, לאחים, להורים, לדודים. כדי שהפוסט יהפוך לויראלי, והם, הכותבים, יעמדו במרכזו.
בשנה האחרונה יצא לי לשוחח עם מספר אנשים, שבפעם האחרונה שבדקתי היו די שפויים, שמתים להיכנס לאח הגדול או להשתתף במחוברים. הצורך הזה, להפוך כל דבר קטן בחיינו למשמעותי, לגרום לכך שהאהבה הנכזבת שלנו תשמע כמו סיפור השנה, להעצים את החוויה ולהציג אותה בפני העולם – הוא כבר לא דבר שמישהו מנסה להסתיר. הטיפול הפסיכולוגי כבר לא באופנה, קחו מצלמה ופשוט תתעדו את חייכם והעלו אותם לרשת.
לפני כחודש וחצי השיק "סטיקר" מגזין סטודנטים, 'חתרני ופרוע' לפי הגדרתו, וחילק אותו בקמפוסים השונים בארץ. בפנים הייתה כתבה הומוריסטית, בעיני מעט מוגזמת: "5 המקומות השווים לעשות בהם סקס בקמפוס". באונ' בר אילן, שמוגדרת כאוניברסיטה דתית, לא אהבו את הכתבה ולא את המגזין, והחליטו להפסיק את החלוקה. הפסקת החלוקה יצרה רעש ברשת, וסטודנטים שלא שמעו על המגזין לפני כן, חיפשו עותקים ממנו באוניברסיטה. כך או כך הרוויחו ב'סטיקר' יח"צ מעולה.


 

אפרת קרסנר היא כתבת פוליטית באתר כיפה ובלוגרית באתר מה וזה . בעבר הייתה כתבת בעיתוני ילדים ונוער (מעריב לנוער, מעריב לילדים, אותיות), באתר 'פרוגי', ובנוסף ערכה והגישה את תכנית הנוער והסטודנטים של רשת א' "בראש צעיר".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.