728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מגבלות הבינה המלאכותית

מגבלות הבינה המלאכותית

האם העיתונאי הרובוטי מסכן את העיתונאי האנושי? פרק 2: מגבלות הבינה המלאכותית בתחומי היצירה והחדשנות שפותחות צוהר לעיתונאי האנושי בהתמודדות על עבודתו

המונח בינה מלאכותית הומצא על ידי המדען ג'ון מקרתי בכנס בנושא באוניברסיטת דרטמוט בארה"ב בשנת 1955.מטרת חוקרי הבינה המלאכותית, מאז נוצר התחום, הוא ליצר מוח מכונה שיהיה העתק מושלם של המוח האנושי. לפי תחזיות האבות המייסדים של התחום ,גון מקרתי, מרוין מינסקי (ממייסדי המעבדה לבינה מלאכותית באם אי טי) , והרברט סיימון (זוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 1978) מדובר בחזון בר השגה מבחינה מדעית. המדען והממציא ריי קורצוויל ,כיום החוקר הראשי של חברת גוגל בתחום ניתוח השפה הטבעית, אינו מהסס לקבוע תאריכים שבהם מוח המכונה יוכל לייצר כל מה שמוח האדם מסוגל לייצר אבל טוב יותר. זה יקרה לדעת קורצוויל בשנת 2029. בשנת 2045 צופה המדען שמוח המכונה יהיה חזק יותר מכל המוח האנושי כשהוא מצורף יחד. לא ניתן לצפות התפתחויות לדעת קורצוויל מעבר לשנת 2045 שבה יתחיל עידן חדש בהתפתחות האנושות אותו הוא מכנה "עידן הסינגולריות". סטיבן הוקינג, ביל גייטס ואלון מסק רואים בבינה המלאכותית סכנה יותר גדולה לאנושות מפצצות האטום. לפי חזון קורצוויל-בשנת 2029 גם העיתונאי הרובוט יוכל לעשות כל מה שהעיתונאי האנושי מסוגל לעשות רק טוב יותר….
חברת אי בי אם הנה מובילה עולמית בתחום ייצור מוח מכונה שאמור לחקות את מבנה מוח האדם ה"ווטסון". החברה טוענת לפריצת דרך משמעותית לאחר שיצרה נוירון "סינפטי" שאמור לחקות את דרך הפעולה של הנוירון האנושי. בשבעים שנות המחקר הראשונות של הבינה המלאכותית התמקדו החוקרים בפתוח אלגוריתמים שהתמקדו בחיקוי הצד השמאלי של מוח האדם , הצד האנליטי הלוגי. כיום מתמקדת אי בי אם בפתוח הצד הימני זה העוסק בתחום היצירתיות והאומנות תוך התבססות על הנוירון הסינפטי. היעד המוצהר- לשלב את שני חלקי מוח המכונה כך שיתקרב ככל האפשר לחיקוי מוח האדם בשלמותו.
מוח המכונה והאלגוריתמים היותר מתקדמים מורכבים מ"רשתות עצביות מלאכותיות" המבוססות על "נוירונים מלאכותיים" שתוכננו כתעתיק של הנוירון הביולוגי במוח האדם. בבסיס הנוירון המלאכותי מצויה חומרת מחשב המבוססת על מעגלים חשמליים פשוטים בעלי אופי דו מצבי הקרויים מעגלים לוגיים. לדוגמא: למעגל לוגי שתי כניסות ויציאה אחת עליה מורכבת , לשם הדגמת הרעיון בלבד- נורה חשמלית. מעגל לוגי אחד בנוי כך שאם מוזרם זרם רק בכניסה אחת מתוך השתיים, המנורה בצד השני לא תאיר. מעגל כזה קרוי AND. במעגל אחר הנקרא OR המנורה תאיר במקרה האמור. קיימים סוגים רבים של מעגלים לוגיים כאלה ועל שילובם בדרכים שונות בנויה תוכנת המחשב. למה כל זה שייך לעיתונות בכלל ולעיתונות רובוטית בפרט? כי מגבלות הבינה המלאכותית קשורות במישרין למבנה הנוירון המלאכותי המושתת על המעגלים הלוגיים האלה. לכן בשאלה האם הנוירון המלאכותי של הרובוט העיתונאי מסוגל להחליף במלואו את הנוירון הביולוגי שבמוח העיתונאי האנושי טמונה התשובה.

נוירון בילוגי

נוירון בילוגי

הנוירונים המלאכותיים והביולוגיים מעבדים מידע באופן דומה. מידע הנקלט על ידי חיישני התא הנקראים דנדריטים מועברים לגרעין התא. תא הגרעין מחבר ביחד את כל המידע שנכנס ורק אם סכום המידע גדול מסף המידע שהיה בו קודם, המידע מועבר לנוירון אחר. זה תהליך עיבוד מידע שבסיסו רציונלי. במילים אחרות-רק אם למדת משהו מהמידע החדש-העבר את המידע הלאה. כפי שנראה בהמשך- יצירתיות ברמה גבוהה אינה מותנת בתהליכים רציונליים. אלברט איינשטיין: "מעולם לא הגעתי לגילויים שלי באמצעות חשיבה רציונלית".

נוירון מלאכותי

נוירון מלאכותי

קימות שתי אסכולות מרכזיות בנושא יכולת הנוירון המלאכותי להחליף במלואו את הנוירון הביולוגי. אחת הטוענת שזו רק שאלה של זמן עד שהנוירון המלאכותי, בזכות יכולותיו העצומות של המחשב לעבד מידע במהירות תוך סקירת מידע רב, יוכל לחקות את כל ביצועיו של הנוירון הביולוגי ולכן לבצע את כל פעולות החשיבה האנושית רק טוב יותר ויעיל יותר. על קבוצה זו נמנים כאמור גו'ן מקרתי, מרוין מינסקי, הרברט סימון וריי קורצוויל. קבוצה אחרת של מדענים והוגי דעות סבורים שתלות מוח המכונה בנוירונים המלאכותיים ימנעו ממוח המכונה (לדוגמא: מוחו של הרובוט העיתונאי) להגיע אי פעם ליכולות היצירה והחדשנות של המוח האנושי.
מדען מוביל בקבוצת המדענים האחרונה הינו ג'ון סיריל, פרופ' באוניברסיטת ברקלי, מדען חוקר בתחומי הבינה המלאכותית והבלשנות זה כחמישים שנה. לדעת סיריל המוח האנושי מושפע מתהליכים כימיים וחשמליים ואינו פועל בהכרח באופן רציונלי. לדעת סיריל הנוירונים המלאכותיים שמורכבים ממעגלים חשמליים לוגיים "שאינם מסוגלים לפתח מחשבה, דמיון, או תת הכרה…פעולת המחשב אינה מעשירה את האלמנטים הלוגיים בהבנה, ביכולת התבוננות, בחשיבה…תהליכי החשיבה במוח האדם הם תוצאה של תהליכים נוירו ביולוגיים כימיים המסוגלים להסביר כאב, אהבה, לייצר הכרה ותת הכרה…" . הכוח היחידי לדעת סיריל שיש לתוכנת המחשב היא ל"גרום להפעלת הצעד הבא של המחשב".
מהירותו של המחשב ויכולתו לנתח כמויות עצומות של מידע לצורך גילוי תובנות חדשות עשויות לפתח מחשבים בעלי אינטליגנציה גבוהה כמעט ללא גבול עליון, הרבה מעבר ליכולת האנושית. אינטליגנציה הוגדרה עי הפילוסוף קארל גוסטב יונג כיכולת לזהות סדר במצב שנראה כהותי. צפוי אם כן שלרובוט עיתונאי תהיה אינטליגנציה מאד גבוהה. האם תכונה זו תסכן את עבודתו של העיתונאי האנושי?
המדענית ננסי אנדריסן שחוקרת את הקשר בין יצירתיות ברמה גבוהה ואינטליגנציה מצאה שאין קשר לינארי בין יצירתיות ואינטליגנציה. מחקריה (ומחקרים אחרים)הראו שקיים סף של כ-120 אי קיו שמעבר אליו- אין קשר מובהק בין יצירתיות ברמה גבוהה ואינטליגנציה. מחקריה של אנדריסן הראו שתהליכים תת הכרתיים , תהליכים אסוציאטיביים, הם שמשפיעים על יצירתיות האדם ברמה הגבוהה, דווקא בעת שהאדם אינו חושב באופן רציונלי. אם אנחנו מקבלים את קביעותיו של סיריל שהנוירונים המלאכותיים אינם מסגלים לפתח תהליכי חשיבה תת הכרתיים-יש כאן הסבר אפשרי להגבלת מרחבי היצירה של האלגוריתמים כפי שטען.
חוקרת מובילה בתחום חקר יצירתיות ובינה מלאכותית , מרגרט בודן, מסכימה עם מסקנותיו של סיריל. בודן זיהתה שלוש רמות של יצירתיות בהקשר לבינה מלאכותית:
*יצירתיות הנובעת מצרופים מעניינים בין אלמנטים ידועים ומזוהים –כמו חקר הסרטן. אלגוריתמים כמו WATSON של אי בי אם מסוגלים לנתח כמויות עצומות של מידע מחקרי, לדוגמא בתחום הסרטן, ולהצביע על קשרים בלתי ידועים בין אלפי האלמנטים השונים החיוניים לפתוח תרופות בחקר הסרטן. גם תוכנת האי בי אם ה"ווטסון דיבייטור" שסורקת אלפי מאמרים ומייצרת טיעונים בעד ונגד נושא המאמרים היא יצירתית ברמה הזו. בודן מכנה את רמת היצירתיות הזו "combinational creativity".
*יצירתיות ברמה גבוהה יותר נובעת מיכולתה של תוכנת מחשב לפעול בתוך מרחב מושגים כפי שהוגדרו על ידי כותב התוכנה ולייצר באופן אוטומטי יצירות איכותיות כמו לדוגמא בתחומי האומנות כמו הציור (Harold Cohen) שעבודותיו מוצגות במוזיאונים, והמוזיקה (David Cope).היצירות האלה אינן חורגות ממרחב המושגים כפי שהוגדרו עי כותבי התוכנות. בודן מכנה את הרמה הזו-"Exploratory Creativity".
*היצירתיות הגבוהה ביותר היא זו המסוגלת לפרוץ למרחבי מושגים חדשים שלא הוגדרו מראש ע"י מחברי האלגוריתמים כפי שנתן לתאר את פריצת הדרך של יצירת האלגוריתמים עצמם בתחומי האומנות או המצאת האלגוריתם לכתיבת הסיפור העיתונאי. בודן מכנה את היצירתיות הגבוהה הזו בשם "transformational creativity".
המסקנות של מרגרט בודן: אין לצפות ליצירתיות פורצת דרך, טרנספורמטיבית, מבינה מלאכותית.
מחקריהם של גון סיריל, ננסי אנדריסן ומרגרט בודן נותנים תקווה באשר ליתרונו לטווח הנראה לעין של המוח האנושי בהשוואה למוח הרובוט. רמת היצירתיות הגבוהה ביותר שמורה למוח האנושי לפחות כל עוד מוח הרובוט בנוי מנוירונים מלאכותיים המורכבים ממעגלים לוגיים המצויים בכל מחשב. כאן טמון יתרונו של מוח העיתונאי האנושי זאת אם ידע לרתום את האינטליגנציה הגבוהה של מוח הרובוט לטובתו. זה אפשרי וידון בפרק הבא.


הפרק הראשון: סיכום ההתפתחויות האחרונות בתחום הרובוטיקה העיתונאית.

הפרק השלישי: תהליך שעל העיתונאי האנושי לעבור כדי להתמודד בהצלחה עם הרובוט


ד"ר נעם למלשטריך לטר הוא דיקאן מייסד של בית הספר לתקשורת הבינתחומי הרצליה ויו"ר מכון דניאל פרל לעיתונות בינלאומית.

3 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

3 תגובות

  • העיתונאי הרובוט - עיתונות
    19 בינואר 2016 @ 10:53 am, 10:53 am

    […] הפרק השני: מגבלות הבינה המלאכותית בתחומי היצירה והחדשנות שפותחות… […]

    הגב
  • […] בפרק הקודם תיארתי אסכולה של חוקרים מובילים בתחום היצירתיות והבינה המלאכותית שהראתה במחקריה שלאדם יש יתרון מהותי בתחום היצירתיות ברמה הגבוהה ביותר ואילו למוח המכונה יתרון מהותי ביכולת לנתח מידע עצום במהירות רבה ולחשוף תובנות חדשות המבוססים על תוכנות לניתוח מידע DATA ANALYTICS. חשוב לזכור בהקשר הזה שהטכנולוגיה יוצרת כל העת כלים חדשים שמשנים את אופן צריכת המידע של הצרכנים ואת הפלטפורמות דרכן המידע מגיע אליהם. טכנולוגיה משנה התנהגות ומשנה את אופיו וצורתו של הסיפור העיתונאי. הסיפור החדש חייב להיות סיפור היברידי המשלב אודיו וידאו, טקסט, ומציאות מדומה-רשימה חלקית, נכונה להיום. אמצעים טכנולוגיים חדשים לצריכת הסיפור מצויים בפיתוח מואץ כמו לדוגמא, המשקפיים ההולוגרמיות של מיקרוסופט או משקפי המציאות המדומה של פייסבוק האוקולוס ריפט. חידושים טכנולוגיים אינם פוסחים על אמצעי העברת הסיפור העיתונאי לצרכנים כמו הפריסקופ של טוויטר שמאפשר לכל אחד לשדר סיפורים מכל מקום בכל זמן באמצעות הסלולר תוך אינטראקציה מתמדת עם הצרכנים. מורכבות הסיפור העיתונאי החדש אם כן הולכת וגוברת. הסיפור חייב להיות מותאם לאופן הצריכה וחלוקת הקשב של הצרכנים בעידן בו הכל נגיש כל העת ובפלטפורמות שמתחדשות כל הזמן. הסיפור העיתונאי החדש מחייב יצירתיות מחשבתית ברמה גבוהה, הכרות מתמדת עם חידושי הטכנולוגיה הן בשיטות איסוף המידע , הן בבניית הספור והן באופן שידורו לצרכן. בסביבה כה מורכבת יש יתרון למוח העיתונאי האנושי. העיתונאי האנושי חייב להיות ער ולהבין את הדינמיקה המורכבת הזו של השתנות מקצוע העיתונות בכל רבדיו. הוא חייב לפעול בתחומים הבאים: […]

    הגב
  • […] מתקדמת, מבוססת על מערכות של נויורונים מלאכותיים. אלא שנוירון מלאכותי – להבדיל מזה הביולוגי – מעבד מידע בצורה רציונלית, בעוד שהמוח שלנו, האנושי, […]

    הגב
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz