728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

נפרדים מענת דולב

בני משפחתה של שדרנית "קול ישראל", חבריה, עובדי רשות השידור ומכרים ליוו אותה היום בדרכה האחרונה.

בני משפחתה של ענת דולב, חבריה, עובדי רשות השידור ומכרים ליוו אותה היום בדרכה האחרונה. דולב נפטרה ביום שבת לאחר שחלתה במחלת ניון שרירים קשה. ארונה  הוצב לפני הצהריים בבית סוקולוב בתל אביב, שם התקיים טקס זיכרון קצר ומשם המשיך מסע ההלוויה לבית העלמין החדש במורשה, שם נטמנה.

דן, בנה של ענת, אמר בטקס: "מכיוון שבהלוויתך ביקשת את השקט  שלך ולא רצית שידברו, אני רוצה למסור כאן בשמך  תודה לכל החברים בעבודה והמכרים בחייך וכמובן למשפחה היקרה שלי, שעזרה לך ולי. מרגש אותי לראות כמה אנשים הכירו אותך, שמעו אותך, העריכו ואהבו אותך. תודה לכם. רציתי לשתף אותכם במשהו אישי, משמעותי מאוד, שקרה ביום שישי לפני מותה. כאשר יצאתי לארוחת ערב התארגנתי במהירות, והטלפון צילצל שארד למטה. מכיוון שמיהרתי, אמרתי שאולי אגיד לך שלום ואצא מייד. אבל משהו עצר אותי ואמר לי ללכת לתת לך חיבוק ונשיקה. לרגע לא דמיינתי שאלה יהיו האחרונים שאקבל ממך".

שמעון אלקבץ, מנהל "קול ישראל" והעורך הראשי של רשות השידור נשא דברי פרידה: "ענת יקרה, את ידעת, בדרכך השנונה, החכמה, המצחיקה, הסקרנית והדעתנית- את ידעת ענת, לתפוס את הרגעים הקטנים של חיינו ולגרום להם לעוף כפרפרים אצלך בשידור, בתוכניתך האישית, היומית, ועשית זאת כל כך מצויין עם מטען של רגישות ובמאור פנים שהצניע את נפלאות התבונה שהבאת עמך לכל תוכנית ותוכנית.
לפני פרידה אני רוצה לומר לך, תודה בשמי ובשם מאות עובדי תחנת הרדיו של "קול ישראל".
תודה שלימדת אותנו נחישות מהי, אהבת המיקרופון ללא תנאים מוקדמים, ומאבק יומיומי לקום בבוקר ולהגיע על אף הקשיים, על אף הכאבים, אל חדרך הקטן והצנוע וממנו לאולפן השידור.
סיפרתי אתמול בשידור, אצלך בתוכנית, לנתיב, על שיחתנו זמן במזנון המערכת בתל אביב. "תגיד, שמעון, מה יהיה איתי?", שאלת. התשובה שלי אליך הייתה ברורה: את ממשיכה לשדר. ועשית זאת עד הרגע האחרון.
אני מבקש לומר לך שלא אתן לפגוע ב"קול ישראל", בפס הקול של מדינת ישראל, שאותו כל כך אהבת והיית חלק ממנו במשך רוב שנות חייך – ולהבטיח לך ענת כשנחדש את קורסי הכתבים והשדרנים, יהיה שם פרק על "המוכנות לשידור", על איך מכינים וממגישים ליין-אפ, תוכנית שידור, ואת שעשית זאת בהתמדה מעוררת השתאות, כאילו כל יום זה היום הראשון לשידור, ללא הנחות, בעיקר לא לעצמך. את, ענת, תהווי לנו מודל".

בשם החברים הרבים, נשא דברים יואב אביב: "באנו לכאן המשפחה, החברים מהרדיו, מהטלוויזיה מהתקשורת, החברים הפרטיים שלך. כולנו היינו איתך ברגעים שמחים, וברגעים פחות שמחים. עצובים. הרגע הזה, הסיומת הזו – לא הייתה באף תסריט. את ואני היינו ביחד יותר מעשרים שנה. השתוללנו, צחקנו, טיילנו, אהבנו, כאבנו וגם בכינו. ברגע הכי חשוב, ברגע האמת, בשבת, לא הייתי. המאזינים שלך,החברים, אומרים: ענת הייתה דעתנית, ידענית, שנונה, מעניינת, חרוצה וגם יפה מאוד. הכל נכון ענת. היית מדהימה. אחת ויחידה. ולי היית הרבה יותר מזה. הייתי בר מזל שהייתה לי חברה כמוך, היית חברה של אמת. כנה, ישירה, הכי אמיתית בעולם. היית לי לאחות ענתי".

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.