728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

שוטרים בדם

שוטרים בדם
משטרה שונה בתכלית: מסתערת ולוחמת, מגינה ונוכחת, יעילה ומתפקדת.

עד לתחילת גל האלימות האחרון, אמון הציבור במשטרה היה בשפל חסר תקדים. האירועים בחודשיים האחרונים, הציגו לציבור משטרה שונה בתכלית. אז מה השתנה?

מידת אמון הציבור במשטרה כרוכה באופן בו חווים האזרחים תחושת ביטחון. משטרה שאינה מספקת תחושת ביטחון ולא נהנית מאמון הציבור תתקשה לתפקד ולמלא את משימותיה.
"פרדוקס האמון במשטרה" מציג מציאות בה במדינות מערביות רבות אין קשר ישיר וברור בין ירידה בהיקפי הפשיעה לבין אמון הציבור במשטרה. לצד מדדים הקשורים לאופן פעילות המשטרה, כמו אפקטיביות פעילותה, השירות שהיא נותנת ומידת היושרה שלה – אמון הציבור במשטרה מושפע גם מגורמים שאינם תלויים בפעילות בפעילותה. למשל, בתקשורת ובאירועים חריגים.
בשנים האחרונות, עד לתחילת גל האלימות האחרון לפני כחודשיים, אמון הציבור במשטרה היה בשפל חסר תקדים, וזרוע אכיפת החוק בישראל חוותה פגיעה אנושה בדימוי שלה. ההישגים המקצועיים, ככל שהיו, לא הצליחו לשכך את הסערה התקשורתית המושלמת, שהציבה במוקד הדיון הציבורי מחדלים ושערוריות בהיקף נרחב ובקצב מסחרר, והצביעה על שפל ערכי ומבצעי.
האירועים הקשים והכואבים בחודשיים האחרונים, הציגו לציבור משטרה שונה בתכלית: מסתערת ולוחמת, מגינה ונוכחת, יעילה ומתפקדת.
אז מה באמת השתנה?
רנ"צ (בדימוס) יוחנן דנינו, המפכ"ל ה-17 של משטרת ישראל בין השנים 2011-2015, שפרש מהמשטרה באחת משעותיה הקשות מבחינה מידת אמון הציבור בה, סבור שיש פער בין המציאות בשטח לבין הדימוי התקשורתי: "זו אותה משטרה ואלו אותם שוטרים. תוך חודש לא מתחלפים שוטרים ויש שינוי פתאומי, לכאורה. יש לנו משטרה מצוינת. בימים קשים היא מוכיחה את עצמה, וככל שהאתגר גדול יותר כך היא מציגה זאת יותר."
לדברי דנינו, הוא השאיר למחליפיו משטרה מצוינת: "כעת אני רואה שכר לעמלי. המציאות בשטח מראה זאת. תקפו אותי שלא נתתי לעלות להר הבית – וצדקתי. היום תראי מה קורה. עברנו פרשיות שחיתות וניאוף. 30 אלף שוטרים לא אשמים במה שניצב זה או אחר עשו. פיטרתי שלושה ניצבים ששרתו בתפקידם, עוד לפני שמוניתי למפכ"ל. לא אני מיניתי אותם. נאלצתי להיפרד גם מניצב שאני טיפחתי, לאחר שהתנהגותו לא הלמה את תפקידו. אבל התמונה הכוללת היא אחרת – חיובית ומאתגרת. הוספתי למשטרה 3,500 שוטרים. התקציב עלה מ-7 ל-10 מיליארד שקלים. בעבודה סיזיפית חקרנו את פרשות 242 ו-512 (השחיתות הציבורית וארגוני הפשיעה – בהתאמה, י.י). הייתה עשיה רבה, אך הכותרות בתקשורת לקחו את הדימוי המשטרתי למקום אחר, למקום לא מחמיא. במבט לאחור, אני יכול לומר שהיו לי שנים מעניינות, סוערות ומאתגרות במשטרה. סיימתי את התפקיד בתחושת גאווה יחד עם שוטרים מצוינים. חבל שדווקא הטרור בא ומוכיח את זה. אני מרגיש את היחס החם ברחוב. קיוויתי לחזור לאנונימיות. אבל אנשים נגשים אלי ומברכים ומודים. בכל מקום אני נתקל בזה. זה מרגש ומחמם את הלב. אני כעת בדרך חדשה – יו"ר מגדל ביטוח. עשיתי למען הציבור וכעת אעשה לביתי. אני נפרד ממשטרה מצוינת, שהציבור יכול לסמוך עליה אך גם היא זקוקה להערכתו. מגיע לה".
נצ"מ (בדימוס) אבי דוידוביץ, לשעבר ראש יחידת הביקורת הפנימית של המשטרה ומרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל סבור כי "אין קשר בין אפקטיביות תפקודית לבין התדמית. הדימוי השלילי הוא פרי פרשיות הניצבים בעיקר, שהובילו לבחירת מפכ"ל מחוץ למשטרה. המשטרה משולה לאקווריום. היא חשופה לחלוטין לעיני הציבור, וכמובן לתקשורת. לא כך בשב"כ. אין השמצות עליו כי אין נגישות אליו. האנשים שם נהנים מאנונימיות. במשטרה, אם מפקד נקרא לחקירה במח"ש, הוא לא חוזר למשרדו. באותו יום הוא סיים – התפטר או התפוטר. דנינו היה מאד החלטי בעניין הזה. ניצבים, כזכור, הלכו הביתה. לדעתי דנינו היה מפכ"ל מעולה. היו לו הצלחות בגילויים פלילים, הכנת כתבי אישום ומעצרי עבריינים כבדים. העובדות מדברות בעד עצמן. לאחר עזיבתו בנצי סאו לקח פיקוד והראה לכולם שהוא ראוי להיות מפכ"ל. הוא יכול היה לזרוק את המפתחות ברגע ששמע על מינוי מבחוץ. הוא נשאר להפעיל את המשטרה בימי טרור. הוא גילה מנהיגות ולויאליות. העם מעריך אותו על כך".
ניצב (בדימוס) וח"כ לשעבר דוד צור, חושש לפגיעה במערכת, כשמתערבים מבחוץ בתפקודה: "ככל שגברה התשוקה למנות מינוי חיצוני למפכ"ל, כך יותר ויותר חיבלו בארגון הזה. ניסו להציג את המשטרה כארגון כושל ובעייתי, שחייבים להציל. באופן אובייקטיבי, מי שבא מבחוץ לארגון כזה היררכי – נכנס לבעיות תפקודיות קשות. ברמה העקרונית, אם כבר מינוי חיצוני אז אלשייך הוא מינוי טוב, אבל ייקח לו הרבה זמן ללמוד את המערכת ולהתחיל במינוי אנשים לתפקידים – ואין לו הרבה זמן לכך. הארגון בטלטלה, למרות שבנצי סאו משך את הארגון קדימה בימים קשים אלה. סאו הבליג והתגבר על האגו על אף שלא מונה למפכ"ל ושמר על הארגון. כשהייתי בסיטואציה דומה ולא מוניתי לתפקיד המפכ"ל – מיד הודעתי שאני הולך. זה עניין של אופי. כעת כשאלשייך מגיע הוא חייב לידו שוטרים ותיקים ומנוסים שיאפשרו לו כניסה חלקה לתפקיד, אחרת מחיר הלימוד שלו יהיה קשה. לצערי, אנחנו במצב שחבטו במשטרה חבטות קשות מבחינה ציבורית. חלקן לא מוצדק. למשל, סיפור חטיפת שלושה הנערים ורציחתם. התקשורת הבליטה את הטלפון למוקד 100, שם לא הבינו כי מדובר בחטיפה. בעיני הציבור זה היה כישלון גדול, אבל לא התייחסו לכישלון השב"כ לסכל את האירוע בכל שלבי ההתארגנות ועד לחטיפה ולמציאת הגופות. במקרה הזה, הטלת האשמה במשטרה משולה להאשמת הש.ג. הדבר מצביע על כך שהמשטרה חשופה כל הזמן לביקורת ציבורית, שלא כמו בגופים ביטחוניים אחרים. אלשייך יחוש כעת היטב על בשרו את עוצמת הדבר. בשב"כ אתה מפקד על אנשים שנבחרים בפינצטה כמתאימים למערכת. פתאום כאן הוא אמור לפקד על אנשים שלא בחר ולא כולם מוצלחים. זאת המערכת וזה המצב. אני מאחל לו בהצלחה".

ניצב דני חן, ראש אגף התכנון וארגון (אג"ת) במשטרה, אחד הניצבים המנוסים והמוערכים, מסנגר על עבודת חבריו השוטרים: "המשטרה חזקה מאז ומתמיד. זה ארגון ענק ובו לוחמים של המשטרה הכחולה, שוטרי מג"ב שב"ס. הוא לא נוצר ביום אחד. הארגון הוא פרי אימון ממושך. האנשים שבו למדו לטפל במצבים רבים למען שלום הציבור ורווחתו. הייתה עלינו ביקורת קיצונית וחריפה, אך הייתה גם ביקורת בונה. למדנו לקח. אני סבור שאנחנו יודעים ללמוד לקחים וליישם. קצינים שפעלו בניגוד לכללי האתיקה כבר לא נמצאים אתנו. לא טייחנו ולא החלקנו דברים. קצינים בכירים שילמו ביוקר על מעשיהם, ומנגד אל תשכחו שאנחנו השוטרים בעצם חומת המגן של עם ישראל. שוטרים עובדים קשה, לילות כימים, לטפל בפשיעה על כל סוגיה. הם נותנים שירות לאזרח ככל יכולתם. יש כ-10 מיליון קריאות למוקד 100 בשנה. כדי ליעל פתחנו מוקד 110 על-מנת לתת לאזרח מענה אינפורמטיבי שאיננו מענה חירום. הקמנו יחידות שנועדו לתת תחושת ביטחון לאזרח באזורים העירוניים. אנחנו עובדים על מתן שרות הולם יותר למגזר הערבי. הכול כדי להגביר את תחושת הביטחון במדינה . אנחנו כעת מטפלים בדחיפות באיתור מוקדי הסתה ברשתות החברתיות. לאתר את המסיתים, לאתר ילדים ובני נוער המוסתים לדקור יהודים. בימי טרור השוטרים יוצאים לרחובות לאתר מפגעים ולמנוע את הפיגוע הבא. אחדים שילמו בגופם ובחייהם, כדי למנוע פגיעה באזרחים. בימי טרור האזרחים מביטים בנו בהערכה אבל אנחנו זכאים גם לעינו הפקוחה והאוהדת של הציבור בימים רגילים. אנחנו משטרה שעובדת מתוך הנשמה ולא רק מתוך פקודות".

גם רנ"צ (בדימוס) אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה בשנים 1994-97, סבור שהדימוי התקשורתי של המשטרה עשה לה עוול: "ניתן למשטרה דימוי של ארגון הרוס ושהמצב גרוע. אמרתי כל הזמן, חברים: יש למשטרה בעיות, נכון, אבל המצב לא גרוע בכלל. נכון שהיו בעיות. נחשפו הטרדות מיניות ויחסים של מפקדים עם שוטרות פקודות. כל העסק נחשף בשלוש השנים האחרונות. שינו את הנורמות לגבי יחסי מרות של קצינים ושוטרות, והתחילו להוציא החוצה סיפורים. בתקופתי, למשל, לא הלכו לרבנים. פתאום, כולם נהיו גרופים של רבנים. נוצרה הצטברות של כמה סיפורים אישיים לא נאותים והדביקו למשטרה דימוי שלילי. אבל האמת היא שיש לה כוח אדם טוב, מכללה ברמה גבוה, פיקוד מצוין. הצטברות המקרים הפרטיים השליליים יצרה מצג שווא, וזה הוביל את השר, ככל הנראה, להביא מישהו מבחוץ לפקד על המשטרה. זה עלול לדרדר אותה. בגלל תרופה לא נכונה החולה עלול למות. השר ארדן עשה טעויות כי היה חדש ולא הכיר את המערכת. הוא צריך היה למנות מפכ"ל מבפנים. המנוי העכשווי דווקא מעניין. אלשייך בא מתת תרבות אחרת עם כישורים מתאימים, הוא מכיר משטרה, פרקליטות ואת המערכות הגדולות המשפיעות".
חפץ רוצה שיהיה למשטרה דימוי לוחם, קרבי, מסתער. בתקופת מפכ"לותו הוא שם דגש על כשירות השוטר הקרבי: " הדרכנו את השוטרים ללחימה, חימשנו אותם ברובים. קטפנו את הפירות באינתיפאדה השנייה. ברור שהיום אנחנו רואים תוצאות. נוצרה מסורת ויש ערכי לחימה. השוטרים מסתערים, נלחמים. הם הוכשרו לכך ועומדים יפה במשימות. בעיות מוסר וערכים אתיים שהציפו את המערכת באופן לא טוב מתגמדים מול לחימת השוטרים במרצחים. באינתיפאדה הקודמת נתקלנו במחבלים מתאבדים. לא היה בעצם במי ללחום. מייד נוצרה זירת הרוגים. עכשיו השוטרים במרחב לחימה ממש. הם נלחמים כמו ענקים. כל מדינה הייתה מייחלת לארגון כזה עם ערכים כאלה. זה מכוון גם לבנצי סאו. הוא היה צריך להיות המפכ"ל הבא. הוא עושה עבודת משטרה מצוינת."
לניצב בנצי סאו, מ"מ המפכ"ל, אין הרבה מה לומר. הוא לא ממש רוצה להתראיין בימי לחימה בטרור. כל מה שיאמר עלול לפגוע במפכ"ל החדש, רוני אלשייך.
ניצב סאו: "המשטרה היא גוף גדול מאד ובריבוי המשימות שלו ומיעוט המשאבים, יכולות לצוץ תקלות ושגיאות. אך כשמנתחים את המצב באופן אבסולוטי, אפשר לומר שבהשוואה להיקף האתגרים היו תקלות מעטות. המשטרה ממונה גם על אכיפת הפשיעה וגם על שמירת הביטחון. באופן יחסי אנחנו משטרה טובה מאד. הציבור צריך לבדוק את המשטרה, איך היא מגיבה כשהיא מזהה טעות בהתנהגות לובש המדים, ואיך מטפלים בה. כשהמשטרה נדרשת להתמודד עם שגיאות היא איננה מעלימה עין. היא מפיקה לקחים. עובדה שהיא הדיחה מפקדים בכירים בגלל נורמות התנהגות שנמצאו לא ראויות. אין הרבה ארגונים שבהם אנשים משלמים באופן אישי על מעשיהם. בבתי חולים לא מתים אנשים בגלל טעויות אנוש? שם מדובר בחיי אדם. לא ראיתי שפוטר כל מנהל בית חולים בשל כך"
-אתה חש בשינוי ביחס של הציבור למשטרה?
ניצב סאו: "בחודש האחרון עם פרוץ פיגועי הסכינים, יש שינוי מהותי ביחס הציבור לשוטרים. אנחנו מרגישים זאת בכל מקום. יש אמירות של חיבה והערכה. אנשים עוצרים אותנו ברחובות כדי לשבח. אני מקבל אלפי מכתבי תודה. יש אפילו מקרים מביכים. אימהות וילדים באים לתחנות ולפעילויות המשטרה עם מתנות וצ'ופרים. יש עשרות ארגונים שפנו אלינו לתרום תרומות. אנחנו מסבירים שאסור לנו לקבל תרומות. לצה"ל מותר לתרום, למשטרה אסור – אבל ההרגשה טובה מאד. אחד מערכי היסוד של מפקדים זו הדוגמה האישית ולקיחת האחריות. קשה לגוף גדול לתפקד עם מפקד זמני. השוטרים הבינו את גודל השעה וכל אחד מהם נתן מעצמו יותר ממאה אחוז בימים של אין מפכ"ל. עכשיו אני מפנה את המקום למפכ"ל החדש של משטרת ישראל, אנחנו חולקים את אותו רצון לשרת בנאמנות את המדינה שלנו. אני בטוח שהוא יצליח בתפקיד"

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.