728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

זכויות היוצרים

זכויות היוצרים
מוש דנון. "בגלל מחדליה של הממשלה, הערוץ הראשון חווה 20 שנה של ניסיונות רפורמה כושלים וחדל כתוצאה מכך להתקיים כתחנת שידור, אלא בעיקר כגורם שידור"צילום: יח"צ

מוש דנון, יו"ר האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה, על ההמלצות המתגבשות של ועדת פילבר בעניין הפקות המקור: "תעשייה שלמה תפגע אנושות ובאופן בלתי הפיך"

מוש דנון נכנס לפני כארבעה חודשים לתפקידו כיו"ר האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה, ארגון הגג המאגד בתוכו את העוסקים ביצירת קולנוע וטלוויזיה בישראל, בעיצומה של תקופה קשה ומורכבת עבור התעשייה. כמפיק קולנוע וטלוויזיה מנוסה (הוא זכה בפרס אופיר והיה מועמד לאוסקר על הסרט ״עג׳מי״. הפיק את ״איים אבודים״ של רשף לוי ואת העונות האחרונות של ״בטיפול״ ו״הבורר״) הוא מבין לעומק את השלכות ההמלצות המתגבשות בוועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר – על היוצרים ועל היצירה המקומית.

על-פי המלצות ועדת פילבר – שצפויה לסיים את עבודתה בחודש מרץ, אך פרסמה כבר את המלצות הביניים שלה – ההשקעה בהפקות מקור תפחת באופן הדרגתי. מחויבויות תוכן המוטלות כיום על חברות הכבלים והלוויין וערוצי הברודקסט יופחתו בעשרות מיליוני שקלים, בהתבסס על כך שבתאגיד השידור הציבורי החדש יושקעו יותר כספים בהפקות מקור. "פרק הזמן שיחלוף בין ההקלה ברגולציה לתחנות המסחריות לבין ההשקעה בפועל בהפקות מקור בתאגיד החדש עלול להמשך שנים", הוא אומר ומוסיף: "בפרק הזמן הזה, תעשייה שלמה של יוצרים, שחקנים, חברות הפקה שעיסוקם דרמה ודוקומנטציה – תפגע אנושות ובאופן בלתי הפיך. משרד התקשורת חייב לקיים, קודם כל, את הרפורמה בערוץ הראשון, להעמידו במבחן המציאות, בהשקעה בהפקות מקור. רק לאחר שהתהליך הזה יעלה על המסלול הנכון, יש להתחיל לדון בהקלות לתחנות המסחריות.

"כיום יש כבר ירידה של כ-40% במספר חברות ההפקה הפועלות בתעשייה. חלקן סגרו וחלקן צומצמו", אומר דנון. "ראיתי מה קורה כבר לפני כשנתיים והתחלתי לעבוד בשיתופי פעולה עם חברות באירופה, בגרמניה ובצרפת. מתרחש כאן תהליך של בריחת התכנים החוצה. יש לנו יוצרים נפלאים והעיסוק שלי הוא למכור את התכנים שלהם לאירופאים. בעבר שמשתי כיו"ר איגוד המפיקים. במסגרת התפקיד, ראיתי כבר אז, איך עולמנו הולך ומתפוגג. השינויים נקראו 'תהליך המעבר לרשיונות'. תחנות הטלוויזיה המסחריות היו צריכות לעבוד תחת זיכיון והן קנו מאיתנו הרבה חומרים כדי לקבל אותו. כעת, רוצים לתת להן רישיונות לנצח. ברור שהן יעשו כרצונן."

"אנחנו תלויים ברגולטורים וגם בתחנות השידור. הטעמים לחיוב תחנות הטלוויזיה המסחריות בהפקות מקור, ע"י חברות הפקה חיצוניות, היו יצירת פלורליזם ומגוון בתכנים ודרבון כלכלי להתפתחות התעשייה. ככה זה עבד, אך במשך הזמן הרגולטור הפסיק לפקח. תחנות השידור פזלו, מטעמי רייטינג בעיקר, לתוכניות ריאליטי והחל תהליך של כרסום כלפי הרגולטור וכלפי התעשייה בתחום הפקות המקור. הפוליטיקאים עמדו מנגד – ראו ולא עשו דבר, כי חששו להתעמת עם התחנות המסחריות. עם הזמן החלו יותר ויותר הקלות בתחום הרגולציה. ועדת מרדכי של משרד התקשורת המליצה כבר ב-2009 על מהפכה בשוק השידורים בישראל. היא קבעה שתהיה תחרות בתחום השידורים ושיצטרפו שחקנים חדשים. בפועל, שחקנים חדשים לא נכנסו, והחלק היחסי של השחקנים הקיימים קטן. זאת, בנוסף לכך שהרגולטור עשה לא מעט הנחות לערוצים בתחום הפקות המקור. נוצר מצב שהיקפי העבודה של חברות ההפקה החיצוניות ירדו בכ-60%, לעומת מה שהיה לפני שלוש שנים"

לדנון ברור שמצב העניינים הזה לא משרת את האינטרס הציבורי: "הצופים הפסידו פעמיים. התכנים הפכו מאד לא מגוונים בתחום הדרמה והדוקומנטרי, כי היו פחות מדי טעמים, בגלל הגורמים שבחרו את החומרים. בנוסף, הז'אנר התחתון – תוכניות ריאלטי, שעשועונים וכו' שלט. יש טענה האומרת שאת כל תוכניות הז'אנר העליון – סדרות דרמה וסדרות דוקומנטריות, צריך לשדר הערוץ הציבורי. זהו ערוץ ממלכתי ואין לו מטרות רווח אלא רק מטרות תוכן. לעומתו, תחנות השידור המסחריות טוענות שאינן מרוויחות כסף מהז'אנר העליון".

"אולי יש בכך צדק", אומר דנון, "אבל בגלל מחדליה של הממשלה, הערוץ הראשון חווה 20 שנה של ניסיונות רפורמה כושלים וחדל כתוצאה מכך להתקיים כתחנת שידור, אלא בעיקר כגורם שידור. 80% משידוריו הם תכנים ישנים בשידור חוזר. הטענה שזה תפקידו לא עמדה במבחן המציאות. לא יתכן שמצד אחד יצמצמו מנגנוני רגולציה בתוכניות ומנגד לא ימצאו לזה חלופה"

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.