728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

עניין ציבורי או רכילות צהובה?

עניין ציבורי או רכילות צהובה?
בנימין נתניהו.

התנועה לחופש המידע ערערה לעליון כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי ראש הממשלה לא חייב לפרסם את פירוט הוצאותיו במעונו בשנת 2015

התנועה לחופש המידע הגישה היום (ראשון) ערעור לבית המשפט העליון, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מינואר השנה, שבה נקבע כי אין לחייב את בנימין נתניהו לפרסם מידע מפורט על ההוצאות במעונות ראש הממשלה בשנת 2015.

 

בעתירתה טוענת התנועה לחופש המידע, באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר ויערה וינקלר-שליט, כי המחוזי טעה בכמה נקודות, לאורך החלטתו, מהשלב של הגדרת המידע הציבורי, דרך החלת הסייגים השונים של חוק חופש המידע ועד להפעלת סמכותו כדין. לטענת התנועה, המחוזי לא נימק את החלטתו ולא הסביר מדוע אימץ את עמדת המשיבים: משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה ענת רביבו והיועץ המשפטי לממשלה.

 

התנועה לחופש המידע פנתה ביולי 2016 לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה בבקשה לקבל את פירוט ההוצאות במעונות ראש הממשלה ל-2015, בחלוקה לפי ספק, סכום וסוג ההוצאה ובצירוף חשבוניות. הבקשה נתקלה בסירוב ובעקבות זאת התנועה פנתה לביהמ"ש המחוזי, כדי שיחייב את הממונה להעביר לה את פירוט ההוצאות. ואולם, כאמור, בינואר האחרון דחה השופט יורם נועם את הבקשה.
 

השופט קבע כי "העניין הציבורי בקבלת מידע על ההוצאות של מעונות ראש הממשלה הוא בפרסום מהות ההוצאות. אך מכאן ועד להצצה לפרטי המזון, כמו גם לפרטי הכביסה או מוצרי הטואלטיקה, המרחק הוא רב והיא אינה משרתת את העניין הציבורי, אלא זה שיח רכילותי גרידא".

 

בערעור שהתנועה הגישה היום היא כתבה כי ביהמ"ש המחוזי שגה בפרשנותו את חוק חופש המידע וסטה מההלכה הפסוקה והמושרשת היטב בתחום זה. לטענתה, השגיאה המהותית ביותר של ביהמ"ש המחוזי היא בכך שהתעלם ופסק בניגוד ל"נוהל השתתפות בהוצאות ראש משלה מכהן", שחוקק ב-2001. במסגרת נוהל זה, מפורטות כל ההוצאות שמותר לראש ממשלה מכהן להוציא במעונותיו על חשבון המדינה, לפי סוג ההוצאה, תוך פירוט הפריטים שניתן לרכוש במסגרתה וסכום המסגרת שניתן להוציא.

 

"כפועל יוצא מכך" טוענת העותרת, "ברור גם אילו הוצאות אינן יכולות לבוא על חשבון הקופה הציבורית. מעצם קיומו של הנוהל עולה שכל ההוצאות שמוצאות מכוחו, צריכות להיות פומביות כדי שניתן יהיה לבחון את עמידת הגורמים הנוגעים בדבר בהוראותיו".
 

העתירה מונה שגיאות נוספות שנפלו, לשיטתה, בהחלטת ביהמ"ש המחוזי: "ביהמ"ש פסק שבין הצדדים אין מחלוקת ביחס למסירת מידע לפי קטגוריות לצד מסגרות של הוצאות, אולם לבסוף פסק שאין לתת את המידע, ובכך הרחיב את המחלוקת בין הצדדים; ביהמ"ש קיבל את כל טענות המשיבים ביחס לסייגי החוק, ללא ביקורת, ללא בדיקת מידתיות וסבירות ולעתים ללא נימוק; ביהמ"ש קיבל את טענת הפרטיות של ראש הממשלה נתניהו לבלי לבחון את הכשלים שנפלו בה. כמו כן, נטען כי ביהמ"ש לא ערך דיון ואיזון ראוי בין הפרטיות של איש ציבור לבין חופש המידע ואינטרסים ציבוריים אחרים".

 

לטענת העותרת, באיזון שבין חופש המידע לבין פרטיותו של איש ציבור, חופש המידע גובר על פי רוב, בשל חשיבותה של השקיפות השלטונית וזכותו של הציבור לבדוק את השימוש שנעשה בכספי הקופה הציבורית.

 

העתירה מתייחסת גם לפסיקתו של ביהמ"ש המחוזי שאימצה את טענת נתניהו ולפיה אין עניין לציבור במידע אודות ההוצאות שהציבור מממן במעונות ראש הממשלה, מכיוון שמדובר ב"חיטוט בסל הכביסה". לטענת התנועה, אין לעשות הבחנה בין סוגי ההוצאות השונות. "דין הוצאות החשמל כדין הוצאות הכביסה".

 

"בהעלותו טענת פרטיות ביחס למזון וכביסה, קיווה כנראה מר נתניהו שיוכל לשוות להוצאותיו על חשבון המדינה איזה צביון של פרטיות. אולם לא יכולה להיות טענה לפרטיות בקשר להוצאות ציבוריות שמשולמות לפי הנוהל. וביהמ"ש המחוזי וטעה בכך שפסק בניגוד לכך".

 

לבסוף טוענת התנועה לחופש המידע כי מפסק הדין עצמו של המחוזי יוצא שהיא לא קיבלה את המידע שהוסכם עליו בינה לבין משרד ראש הממשלה ונתניהו , ובנסיבות אלה מדובר בפסיקה שגויה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.