728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חוטאת לתפקידה

חוטאת לתפקידה
משה קריף. "המיינסטרים התקשורתי הוא תל-אביבי מאוד. הוא לא משקף זרמי עומק של החברה הישראלית".

משה קריף, ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית: התקשורת הישראלית ממשיכה בעקביות לא לשקף את דעת הקהל ולא לתת ביטוי לזרמים בפריפריה החברתית

"אני לא מבין מזרחים שרואים לאורך השנים את התנהלותו של נתניהו, ובכל אופן בוחרים להצביע לליכוד ולנתניהו". כך אמר לפני ימים אחדים יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי, בתגובה על תמונת הסלפי של בכירי הליכוד במרכז בגין, שנעדרו ממנה איש או אשה מזרחים.

 

"גבאי מנסה לקושש קולות מהמזרחים, אבל הוא הצביע על תופעה קיימת, שבה הם, בשל תחושות הקיפוח שלהם, תומכים בליכוד כמעט כמו עדר חסר שיקול דעת, כי הם רואים במפלגה זו כלי אנטי ממסדי. ולא משנה העובדה שמזה יותר מ-40 שנה הליכוד הוא מפלגת שלטון", אומר משה קריף, ממייסדי תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית ודוברה במשך שנים ארוכות (עד ששבקה חיים לפני קרוב ל-20 שנה) וכיום עורך דין ומרצה לשינוי חברתי בחוג הרב תחומי במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

 

לדבריו, לגבאי אין זכות מוסרית להשמיע משפט מעין זה כלפי הליכוד, מכיוון שמפא"י, בגלגוליה עד היום, ומפלגות השמאל מסמלות בעצמן את הסדר הישן של התעלמות מסדר היום המזרחי. "אלא שהבעיה מתחילה מכלי התקשורת ואף מתעצמת עקב התנהלותם. כלי התקשורת הם חוד החנית של היעדר ייצוג הולם למזרחים", הוא טוען.

 

על פי קריף, התקשורת הישראלית ממשיכה בעקביות שלא לשקף את דעת הקהל בישראל. היא מנוכרת ממנה. לדבריו, "התקשורת משקפת את הרצון הלא מוסתר של הכותבים והשדרים שלה בהמשך השליטה של תרבות הבועה התל- אביבית, בלי לתת ביטוי לזרמים שבפריפריה החברתית של המדינה".

 

– זו מסקנה מרחיקת לכת. הרי מאבקים חברתיים של השכבות החלשות, או חקיקה למענם, בהחלט מקבלים סיקור תקשורתי.

"איך זה שהעיתונות לא ביצעה מעולם תחקיר על פער המעמדות בישראל מבחינת השכר ומשלחי היד, או על כך שרוב האסירים היהודים במדינה הם ממוצא מזרחי. כיצד היא לא עסקה, למשל, בסיבות לכך שעולי צרפת הצביעו במדינת המוצא שלהם תמיד עבור המפלגה הסוציאליסטית, בעוד שבישראל השקפתם יותר אמונית-יהודית והם מצביעים עבור מפלגות הימין? יוצאת דופן הייתה סדרה של העיתונאי רון כחלילי בהוט בנושא הזה ששודרה לפני שנתיים.

 

"המיינסטרים התקשורתי הוא תל-אביבי מאוד. הוא לא משקף זרמי עומק של החברה הישראלית. אז נכון, יש את אבישי בן חיים מרשת עם הבלחות מקומיות של מזרחיות. אבל בגדול – קיים ניכור בין הניתוחים שאתה רואה בטלוויזיה ובעיתונות לבין קהל הצופים והקוראים".

 


"איך זה שהעיתונות לא ביצעה מעולם תחקיר על פער המעמדות בישראל מבחינת השכר ומשלחי היד, או על כך שרוב האסירים היהודים במדינה הם ממוצא מזרחי. כיצד היא לא עסקה, למשל, בסיבות לכך שעולי צרפת הצביעו במדינת המוצא שלהם תמיד עבור המפלגה הסוציאליסטית, בעוד שבישראל השקפתם יותר אמונית-יהודית והם מצביעים עבור מפלגות הימין?"


 

בספרו, "המזרחית", שיצא לאור בשנת 2005, בו הציג תהליכים ותסריטים אפשריים לתיקון פוליטי-חברתי הנדרש בחברה הישראלית, התייחס קריף לתפקוד התקשורת בישראל בבחירות -1996. "…התקשורת הישראלית אינה יכולה להתעלם עוד מהזרמים הרוחשים מתחת למציאות התל-אביבית, שבה היא חיה", הוא כתב. "במיוחד לאחר הבחירות האחרונות, כשהתקשורת כולה כשלה באיתור המגמות בציבור, כאשר לא דיווחה על עלייתה המטאורית של ש"ס בעיקר בקרב הבוחרים שניתן בקלות לזהות את מקורם החברתי-עדתי. מעל לכל בלטה הטענה, כי ירושלים ניצחה את תל אביב, קרי ציבור הצופים בתכניתו של גידי גוב נדהם לגלות, כי ארץ אחרת מצויה מרחק של שעה נסיעה מת"א, ואילו הם חיים בתוך בועה, מראיינים את עצמם לדעת בערוצים משלהם, מפמפמים לציבור בישראל את המועמד שלהם לראשות הממשלה, ואגב נדהמים כל פעם מחדש מדוע ואיך הוא נוצח…"

 

בעיניו של קריף, הדברים נכונים גם היום – 23 שנה לאחר מערכת הבחירות לכנסת ה-14 ולראשות הממשלה. השלט "סוקניק הביתה", שהונף בעת נאום הכתרתו של נתניהו אז, הוחלף בקריאות "נוני מוזס אכל אותה" שנשמעו בנאום הניצחון של נתניהו בבחירות 2015. אותו סנטימנט בא לידי ביטוי במודעה שהחלה את קמפיין הבחירות הנוכחי של הליכוד -"הם לא יחליטו" עם תמונותיהם של בן כספית, רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ' וגיא פלג.

 

– נשמע קצת מיושן לדבר כך. מה, שום דבר לא השתנה מאז סלאח שבתי?

"ממש לא השתנה. פרופ' אבנר בן זקן ואני נוהגים לדמות את התנהלותם של כלי התקשורת לשומר בכניסה לחניה של קניון. יש מי שיעבור עם רכבו והשומר יפטור אותו בניד ראש, ויש מי שיגיע עם רכבו והשומר יעצור אותו וידרוש לבדוק את תא המטען, באופן כמעט מעליב. אני, כמזרחי, אגיע עם האוטו והשומר יגיד לי לפתוח את תא המטען, בעוד שלאשכנזי הוא יתן לעבור. כך גם בטלוויזיה ובתקשורת בכלל: יש מי שמקבל יחס מלטף ויש מי שמקבל יחס עוין.

 


"התקשורת היא גורם רב עוצמה מבחינה תודעתית. היא מבקרת את השלטון באופן צר ושטחי. היא לא מזהה את פניה המדויקות של החברה הישראלית ואת השינוי העמוק שצריך שיתחולל בה. התקשורת אינה נותנת ביטוי לצורך להגיע לאיזון בין כל חלקי העם, כך שיתגשמו מאווייו של הציבור המזרחי לקבלת מקום מרכזי בהוויה הישראלית"


 

"החלוקה היא גם פוליטית: מועמדי הימין נדרשים על ידי כלי התקשורת להוכיח ניקיון כפיים מוחלט, בעוד שמועמדי המרכז והשמאל נתפסים תודעתית כאנשים 'ראויים' מההיבט הזה. זה דבר חמור, כי הוא משמר את הסנטימנט האנטי-ממסדי של הליכוד ומשמר את המפה הפוליטית במצבה הנוכחי".

 

– אתה מדבר על תקשורת לא מאוזנת.

"התקשורת היא גורם רב עוצמה מבחינה תודעתית. היא מבקרת את השלטון באופן צר ושטחי. היא לא מזהה את פניה המדויקות של החברה הישראלית ואת השינוי העמוק שצריך שיתחולל בה".

 

– על איזה שינוי אתה מדבר?

"צריך לחולל הסדרים חדשים בין כל חלקי החברה הישראלית. ליצור קו מחבר בין שדרות לגבעתיים. לא מספיק להתבסס על ההסדר הקָנוֹנִי של מגילת העצמאות, אלא לשמור מקום חשוב לזהות היהודית על מנעד העמדות שלה – החילונית, קונסרבטיבית, מסורתית, דתית וחרדית. התקשורת אינה נותנת ביטוי לצורך להגיע לאיזון בין כל חלקי העם, כך שיתגשמו מאווייו של הציבור המזרחי לקבלת מקום מרכזי בהוויה הישראלית.

 

"אני מדבר על עידוד מוסדות תרבות אלטרנטיביים בערי הפיתוח, חלוקה אחרת של המפה הגיאוגרפית-כלכלית בין המועצות האזוריות לבין הרשויות המקומיות, אותו 'צדק חלוקתי' שהקשת המזרחית לחמה למענו. כלי התקשורת אינם נותנים ביטוי לרעיונות שנועדו לחזק את המזרחים, פרט למקרים נקודתיים. בקריינות בחדשות לא תשמע ח' ו-ע'. ההרמוניה בפנלים של אולפני יום שישי אינה משקפת שום עמדה שמתקרבת לשיח ביקורתי כלפי החברה הישראלית ומוקדי הכוח שלה".

 

"בארה"ב נשמע הזמר בוב דילן תוקף את בית המשפט ה'לבן' ששלח למאסר מתאגרף שחור עליו טפלו אשמת רצח. ואצלנו? מתי שמעת על עיתונאי שתוקף את בתי המשפט? לשמאל, כולל התקשורת אין שום ביקורת כלפי בתי המשפט, וכלפי מוקדי הכוח. זו, למרבה הצער, שמורה באופן בלעדי לפוליטיקאים מהימין. התקשורת צריכה להשתנות, כי היא משרתת את מוקדי הכוח ואת הסדר הישן. אם אין לה עמדה ביקורתית, היא לא ממלאת את תפקידה".

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

  • שלומחי
    8 במאי 2019 @ 8:44 am, 8:44 am

    מזדהה לחלוטין עם ראייתו של משה קריף. הדוגמא בעיניין השומר בחניון נכונה, אך אוסיף, כי השומר לרוב יהיה יוצא אתיופיה או מזרח אירופה..

    הגב

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.