728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

תנאים של אימות

תנאים של אימות
אילוסטרציה: pixabay

מחקר: עיתונאים מאמתים מידע בטרם פרסומו רק בכמחצית מהאייטמים והם עושים זאת בעיקר כאשר הם מתמודדים עם סיכון או הזדמנות בקשר לפרסומו

בעידן של גידול דרמטי בכמות ובתחכום המידע המטעה שמופץ באמצעות פלטפורמות שונות, יכולתם של עיתונאים לאמת מידע בטרם פרסומו מהווה מרכיב חשוב ביכולת של התקשורת לבצע את תפקידה כמוסד של ידע ציבורי.

 

מחקר שהשלימו באחרונה הדוקטורנט אביב ברנוי ופרופ' צבי רייך, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, במסגרתו רואיינו עשרות עיתונאים בכלי התקשורת הגדולים בישראל (שבבעלות פרטית) מגלה כי עיתונאים מבצעים אימות מידע רק בכמחצית (48%) מהאייטמים שהם מפרסמים. המחקר התפרסם החודש בכתב העת  Journalism Studies.

 

לדברי ברנוי ורייך, לנוכח העובדה שלחץ העבודה על העיתונאים גדל יותר ויותר, (למשל עקב הקיצוץ המתמיד בתקציבים של כלי התקשורת), אפשר היה לצפות שמספר גדל והולך של עיתונאים יוותר על אימות המידע בטרם פירסומו. אלא שהממצאים מצביעים על כך שהתדירות של אימות המידע לא התדרדרה משמעותית בעשור האחרון – אם כי היא גם לא עלתה – וכמחצית מהאייטמים עברו, כאמור, אימות מידע ברמה כזו או אחרת קודם שהתפרסמו.

 

ניתוח כמותי ואיכותי של ממצאי המחקר מראה כי כתבים מאמתים מידע בעיקר כאשר הם מתמודדים עם סיכון או הזדמנות – כלומר, כאשר יש להם משהו להרוויח או להפסיד מפרסום המידע.

 

לטענת החוקרים, כמנגנון של מזעור סיכונים, אימותי מידע מתבצעים בסיפורים מורכבים וקונפליקטואלים הצפויים לעורר התנגדות, בהם מעורבים מקורות שאמינותם מוטלת בספק, המנסים לתמרן כתבים ולהסתיר מידע. כמנגנון המאפשר הישגים, אימותי המידע מבוצעים כאשר הסיפורים מוערכים כחשובים ומעניינים, עוסקים באירועים בפרופיל גבוה, ויש להם סיכוי גדול יותר לחשיפה בלעדית.

 

על פי ממצאי המחקר, כתבי החדשות מבצעים בדיקות מידע מעמיקות בכשישית מהאייטמים שהם מפרסמים, והם עושים זאת כאשר הדבר נחוץ ביותר – בסיפורים מורכבים וקונפליקטואלים.

 

הממצאים מצביעים גם על כך שהחלטות הכתבים באם לאמת מידע לפני פרסומו או לא, קשורות באופן משמעותי למאפייני האייטמים יותר מאשר למאפייני המקורות שלהם, שהודגשו על ידי מחקרים קודמים כמנבאים העיקריים לאימות הנעשה על ידי הכתבים. כלומר, בניגוד לדעה הרווחת, השיפוט העיתונאי מושפע פחות מהסמכותיות של המקורות שלהם ויותר ממאפייני הסיפור.

 

לדברי החוקרים, מבקרים שיתייחסו למחצית הכוס הריקה העולה מהממצאים, יוכלו לטעון כי הפרסום של כל אייטם שני בלא שהעיתונאי אימת את המידע שנמסר במסגרתו, חושף את ציבור צרכני התקשורת לשפע של טעויות והטעיות, מה שרחוק מלספק את הסטנדרטים של עיתונות מקצועית ומהימנה, המגישה לציבור מידע מדויק. הדברים אמורים בעיקר לנוכח העובדה שכל סיפור חמישי (19%) מבוסס על מקור בודד, והאימות הנפוץ ביותר הוא פרקטיקה שטחית המתבצעת בעיקר כדי להקטין את הסיכון שגלום בפרסום.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.