728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חזרה במנהרת הזמן

חזרה במנהרת הזמן

ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמורקטיה על הרלוונטיות של שידורי תעמולת הבחירות בטלוויזיה וברדיו, נוכח סיכול הרפורמה שנועדה להתאימם למציאות כיום

שידורי תעמולת הבחירות בטלוויזיה וברדיו מתחילים היום, בדיוק שבועיים לפני יום הבחירות, עם משדר שיארך 62 דקות שבו ישתתפו 42 מפלגות. שידורי תעמולת הבחירות יסתיימו ערב הבחירות, ב-8 באפריל בשעה 19:00.

 

על-פחי חוק, כל מפלגה המתמודדת בבחירות זכאית לשבע דקות של משדרי תעמולה בטלוויזיה שיפוצלו בין כלל ימי השידור, ולרבע שעה של תעמולה ברדיו. עבור כל חבר כנסת שכיהן בכנסת היוצאת תהיה מפלגתו זכאית לתוספת זמן תעמולה של שתי דקות בטלוויזיה וארבע דקות ברדיו.

 

"זו חזרה במנהרת הזמן לשנות ה-90", אומר היום ד"ר גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמורקטיה. ד"ר לוריא פרסם ב-2015, יחד עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מחקר מדיניות, שהציע הסדר חדש לפיקוח על תעמולת הבחירות בישראל. "תשדירי תעמולת הבחירות, כמו חוק הבחירות, מותאמים לעידן אחר", הוא אומר. "היה ניסיון לשנות את החוק הקיים ולהתאים אותו – אבל הוא נעצר. היום יש שידורי רשת בשפע וההצדקה להלאמת זמן השידור של הטלוויזיה והרדיו הולכת ופוחתת".

 

החוק המסדיר את תעמולת הבחירות, הקובע שבשבועיים שלפני הבחירות יוקצה לכל מפלגה, ללא תשלום, זמן לתשדירי תעמולה בתחנות הרדיו והטלוויזיה הציבוריות והמסחריות, לא עודכן במשך שנים ארוכות, ולא הותאם למציאות של שוק התקשורת כיום. שידורי התעמולה המסורתיים, שבעבר שיחקו תפקיד מרכזי וחשוב במערכות בחירות, איבדו חלק ניכר מהרלוונטיות שלהם.

 

ועדה ציבורית בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת דורית ביניש, המליצה לבטל את תשדירי התעמולה במתכונתם הנוכחית, ולהחליפם בהצגת הרשימות לציבור במסגרת זמן מצומצמת יותר (ארבע דקות לכל רשימה בשני מועדים בלבד בשבועות שלפני הבחירות), תוך תשלום לערוצי השידור בטלוויזיה מתוך אוצר המדינה.

 

אלא שהכנסת לא קידמה את הרפורמה שהציעה ועדת בייניש. מי שמנע חקיקה שקודמה בנושא הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

 

"ראש הממשלה נתניהו לא מנע את החוק החדש בגלל שידורי התעמולה בטלוויזיה", אומר ד"ר לוריא. "לא הגיעו לדיון עמוק בנושא ובכל הסעיפים להצעת החוק, כי הכל נעצר. ראש הממשלה מנע את החוק בגלל סעיף השקיפות באינטרנט. הוא לא רצה לחשוף מי עומד מאחורי המודעות והסרטונים ומי מממן. הוא היה מעוניין הרבה יותר ברשת החברתית. לדעתי הרבה פחות בטלוויזיה".

 

"אין ספק ואין חולק על כך שהטלוויזיה היא עדיין כלי תקשורת משפיע ורלוונטי – ובוודאי בכל מה שנוגע לחדשות. אבל בהיבט של תעמולת בחירות יש ירידה מתמשכת מבחירות לבחירות, באחוזי הצפייה ובעניין שהציבור מגלה בתשדירים", אומר ד"ר לוריא. "אני חושב שתשדירי הבחירות נשארים גם בגלל הרכיב הסנטימנטלי, יש גם אבסורד נוסף בחוק הבחירות שלנו שהופך אותו לאנכרוניסטי. יש סמכות ליו"ר ועדת הבחירות לבטל תשדיר בזמן שברקע יש התפרעות מטורפת ברשתות וזה גורם לזלזול בחוק".
 

"השופט רובינשטיין אמר בזמנו שעושים מהחוק חוכא ואיטלולא. הוועדה אסרה על ראש הממשלה להצטלם עם חיילים, אבל החוק במתכונתו גורם למפלגות שלא להתייחס אליו. יש הסברים לא רלוונטיים בחוק, ויש עוד פרמטרים רבים כמו שימוש בילדים ועוד. החוק הזה חייב להשתנות. מה שקורה כרגע זו רמיסה של החוק".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.