728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בין האמת לסקר

בין האמת לסקר
אילוסטרציה: pixabay

שיעור גבוה מהציבור אינו מאמין לסקרי הבחירות. ואולם הסוקר פרופ' יצחק כ"ץ טוען כי חרף אי-הדיוקים - הסקר נותר הכלי העיקרי לחיזוי מגמות ההצבעה

דו"ח מחקר שפרסם בימים האחרונים המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי שיעור גבוה מהציבור אינו מאמין לסקרי דעת הקהל שנערכים לקראת הבחירות לכנסת. לפי הדו"ח, בקרב המרואיינים היהודים 55% אינם מאמינים כלל או מאמינים במידה קטנה בלבד לסקרי הבחירות ( 4.5% אינם יודעים). בקרב המרואיינים הערבים, רמת האמון בסקרים גבוהה יותר: רק 35% מביניהם אינם מאמינים בכלל או מאמינים במידה קטנה לסקרים (17% אינם יודעים).
 

למידה הגבוהה של אי אמון שרוחש חלק גדול מהציבור לסקרי הבחירות, יש על מה להסתמך. ב-96', חצי שנה לאחר רצח רבין, התקיימה ההתמודדות בין שמעון פרס לבנימין נתניהו על ראשות הממשלה (הבחירות התקיימו אז באמצעות שני פתקים, לראשות הממשלה ולמפלגה). הסקרים הצביעו לאורך כל מערכת הבחירות על שמעון פרס כראש הממשלה הבא של ישראל. אבל נתניהו ניצח – אמנם בפער זעיר של 30 אלף קולות – ונכנס לבית ראש הממשלה.
 

תמונה דומה נגלתה לקראת הבחירות האחרונות לכנסת, שנערכו ב-2015. הסקרים צפו למחנה הציוני (מפלגת העבודה בראשות הרצוג והתנועה בראשות לבני) ניצחון על הליכוד בפער של ארבעה מנדטים בממוצע. המציאות היתה אחרת: הליכוד זכה ב-30 מנדטים, בעוד שהמחנה הציוני קיבל 24 מנדטים.
 

לנוכח העובדה שסקרי דעת הקהל טועים לפעמים בניבוי תוצאות הבחירות, יש באקדמיה מי שסבור כי הגיע הזמן להפסיק את השימוש הקבוע בכלי זה. פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה טען בראיון שהתפרסם כאן בסוף דצמבר, כי "הסקרים הפכו את הבחירות לתוכנית ריאליטי".
 

לדברי וימן, כלי התקשורת השונים אוהבים סקרים, כי יש לזה רייטינג גדול, בשל המתח הנלווה לכך, מתח השמור למשחקי ספורט. "הקוראים והצופים אוהבים סקרים, כי הם רוצים לראות היכן הסוסים במירוץ (…) אלא שפרסומם של סקרים גורם לשתי בעיות: רובם טועים בניבוי של תוצאות הבחירות וכמו קיימת שונות בניבוי התוצאות בין הסקרים השונים שמתפרסמים.
 

פרופ' יצחק כ"ץ, מכון המחקר "מאגר מוחות"

 

פרופ' יצחק כ"ץ, מנכ"ל מכון הסקרים "מאגר מוחות" ומוותיקי הסוקרים בארץ, מודה שקיימת ביקורת מקצועית על הסקרים בכל הנוגע ליכולתם לחזות במדויק את תוצאות הבחירות, אך טוען כי אין כלי אחר זולתם. "לא ידוע לי על מכשיר נוסף למדידת דעת הקהל, פרט לאינטואיציה ולפידבקים שמקבלים ברשת האינטרנט", הוא אומר.
 

"כמעט כל הסקרים שהתפרסמו בשבוע האחרון מצביעים על אותה מגמה, של פער קטן לטובת מפלגת כחול לבן לעומת הליכוד", אומר כ"ץ. "נכון שסקר של פרופ' קמיל פוקס שנערך שלשום (שלישי) הצביע על ממצא חריג, ולפיו מפלגת העבודה קופצת פתאום ל-14 מנדטים, לעומת 10 שמנבאים לה יתר הסקרים, בממוצע, אבל זה החריג היחידי".
 

לדברי כץ, מבחינת החשיבות והאפקטיביות של כל מערכת בחירות, הדרך היחידה שבה פוליטיקאים יכולים ללמוד על סיכויי מפלגותיהם בבחירות אלה הם הסקרים. הללו מאפשרים להם ללמוד, למשל, על ההשפעה של אירועים דרמטיים על דעת הקהל וכך ליצור קמפיין בחירות אפקטיבי. "ככל שהסקר נערך סמוך יותר ליום הבחירות, שלא לדבר על יום הבחירות עצמו, כך הוא קולע יותר לתוצאות הסופיות, אבל בסך הכל לסקרים שעורכים כל מכוני המחקר יש רקורד טוב", הוא טוען.
 

– אבל תודה שהסקרים אינם מסוגלים לדגום את כל הרבדים בחברה הישראלית. למשל, ערבים, חרדים ועולים חדשים.

"לפעמים הדבר תלוי בשיטה שבה מתנהל הסקר. חלק מהסקרים נעשים באמצעות פאנלים אינטרנטיים. הם רציניים אבל נכון לעשות בהם שימוש רק בלחץ זמן. יש אוכלוסיות, כגון הקשישים, שחלק ניכר מהן אינם גולשים באינטרנט. גם האוכלוסייה הערבית גולשת פחות מהממוצע, וזה נכון בעיקר לגבי הבדואים בדרום. העולים החדשים, ואני מדבר על הקשישים שבהם, מתקשים לדבר עברית ולכן קשה לדגום אותם או להבין את תשובותיהם, אבל על כך אפשר להתגבר על ידי גיוס מראיינים הדוברים את שפותיהם.
 


"בשקלול כל האינטרסים של הציבור אני מתנגד לאיסור לפרסם סקרי דעת קהל בסמוך ליום הבחירות. לדעתי יש לפרסם סקרים גם ביום הבחירות, כדי שלבוחרים יהיה כמה שיותר מידע על הלכי הרוח והתגבשות דפוסי ההצבעה, וכך הם יוכלו להחליט טוב יותר"


 

"לכן, השיטה הטובה שמסייעת להתגבר על קשיי הקומוניקציה עם קבוצות אוכלוסייה ספציפיות לצורך ביצוע סקר בחירות היא השיטה הישנה והטובה: משאל טלפוני. כך אתה מגיע לאוכלוסיות שאינן גולשות באינטרנט. אפשרות מומלצת אחרת היא שימוש בטלפון במשולב עם שאלות באינטרנט, אבל זה כבר תלוי במשאבים של הלקוח".
 

– קמפיינרים לא מעטים הגיעו למסקנה שסקרים אינם כלי מספיק טוב כדי לשקף את המציאות בכל רגע נתון.

"אתה מדבר על סקרים שנעשים ביום הבחירות עצמו. באמת יש עם זה בעיה. יש מצביעים שמתלבטים ממש עד הרגע האחרון בעניין דפוס ההצבעה שלהם. יש כאלה ש מעדיפים 'מפלגת אווירה', כפי שקורה עכשיו עם המפלגה של פייגלין, או מושפעים מאירוע דרמטי שמתרחש בדקה התשעים. בבחירות של 2015, ממש ברגע האחרון ביבי האיץ באזרחים ממחנהו לרוץ ולבחור כאשר אמר: 'הערבים נוהרים באוטובוסים לקלפיות'. לפני 23 שנה, כשנראה היה שפרס הולך לנצח בבחירות, היה פיגוע באוטובוס בבקעה, דבר שככל הנראה השפיע על תוצאות הבחירות והביא לניצחון נתניהו.
 

"לכן אני מבין את ההגיון הטמון באיסור לפרסם סקרים ביום הבחירות עצמו וגם כמה ימים בסמוך לכך, כך שבבחירות שלפנינו מותר יהיה לפרסם עד יום שישי בלבד. בבסיס האיסור עומדת הנחה שסקר לא רק מודד דעת קהל, אלא גם משפיע עליה. והטענה היא שסקר לא צריך להשפיע על הציבור ברגע האחרון. ובכל זאת, בשקלול כל האינטרסים של הציבור אני מתנגד לאיסור הזה ולדעתי יש לפרסם סקרים גם ביום הבחירות, כדי שלבוחרים יהיה כמה שיותר מידע על הלכי הרוח והתגבשות דפוסי ההצבעה, וכך הם יוכלו להחליט טוב יותר. אגב, זה שלא מפרסמים סקרים בימים הסמוכים למועד הבחירות, לא אומר שהמפלגות עצמן לא עורכות סקרים חשאיים גם בימים אלה, כדי להיות עם היד על הדופק בעניין מגמות ההצבעה.
 

– בעידן של הרשתות החברתיות, יש להניח שפורחת גם תעשיית הסקרים המזוייפים.
"פוליטיקאי או קמפיינר צריכים תמיד להניח שבצד סקרי דעת קהל אמיתיים, מתפרסמים גם סקרים מזויפים. הנה, הבוקר קיבלתי טלפון מהמטה של אחת המפלגות שבו סיפרו שמסתובבת ידיעה על סקר בחירות שערכה 'מאגר מוחות' עבור עיתון ישראל היום. למזלי הסקר המזויף לא פורסם באתר של העיתון, אבל הוא כבר מופיע ברשתות החברתיות. התופעה של פרסום סקרים שלא היו ולא נבראו קיימת בעיקר, ובמימדים מבהילים, במערכות הבחירות לרשויות המקומיות. תראה את זה במקומונים. תופעה של סקרים מזויפים היא רעה חולה שהתעצמה בעידן הרשתות החברתיות.
 

-מה הסיבה לכך שהסקרים טעו בחיזוי תוצאות הבחירות ב-2015?

"הסיבה היא החלטות של הרגע האחרון של מצביעים מתלבטים, או כאלה שלא היו בטוחים לגבי דפוס הצבעתם. גם יש מצביעים ש'חוזרים לשורשים' ברגע האחרון, כשהם כבר מאחורי הפרגוד: כאלה שרצו להצביע בעד מפלגה מסוימת אבל החליטו לבסוף להטיל את הפתק המשקף את האווירה עליה גדלו בבית אבא. זה קורה, למשל, בקרב מצביעים שגדלו אצל הורים חירותניקים, מפא"ניקים, מפ"מניקים או קומוניסטים. ולגבי הבחירות בשבוע הבא, אני צופה שמפלגתו של פייגלין תתחזק ברגע האחרון בעזרת קולותיהם של מתלבטים רבים, בעיקר צעירים וכאלה שמצביעים בפעם הראשונה. אני צופה לו 6 עד 8 מנדטים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.