728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

לשון הרע בדוא"ל

לשון הרע בדוא"ל
אילוסטרציה.צילום: shutterstock.com

בית הדין לעבודה: בכירה במשרד המדע תפצה ב-50 אלף שקל את סגנית המדען הראשי לשעבר, לאחר שפירסמה עליה דברי הכפשה בדוא"ל עליו כיתבה בכירים אחרים במשרד

בכירה במשרד המדע תפצה ב-50 אלף שקל את סגנית המדען הראשי לשעבר, לאחר שפירסמה עליה דברי הכפשה. כך קבע אתמול (רביעי) בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים.
 

מפסק הדין של השופט כאמל אבו-קאעוד, סגן נשיא בית הדין, עולה כי ד"ר סקיי גרוס, מנהלת תחום מדעי החברה והרוח במשרד המדע, שלחה בנובמבר 2016 הודעת דואר אלקטרוני חריגה בסגנונה למי שהייתה סגנית המדען הראשי, ד"ר חגית שוימר, אליה כיתבה את מנכ"ל המשרד, את המדען הראשי ואת סמנכ"ל משאבי אנוש.
 
הדוא"ל שכתבה גרוס כלל האשמות קשות כלפי שוימר. בין היתר היא כתבה: "שום ניסיון נמוך יותר או פחות לפגוע בעבודתי לא תביא אותי לרמת שיח שכזו"; "את ממשיכה לפגוע במטרות המשרד, במוניטין של המשרד ובשר שלנו"; "פעלת לביזוי המשרד" (…) "סיימתי להיכנע לאיומייך".
 
בעקבות זאת, שוימר הגישה נגדה לבית הדין לעבודה תביעה על פרסום לשון הרע. באמצעות עו"ד ד"ר ישגב נקדימון היא טענה כי הפרסומים נועדו לפגוע בה וכללו האשמות רבות, קשות וחמורות כלפיה, שלא היו ולא נבראו. היא ביקשה מבית הדין לחייב את הנתבעת לפצותה בסך 250 אלף שקל, בטענה כי הנזק שנגרם לה גבוה אף מסכום זה אולם הוא נתבע מטעמי אגרה.
 

הנתבעת, גרוס, שיוצגה על ידי עו"ד ענבל וילנר מפרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי, טענה להגנתה כי יש לאפשר שיח פתוח במקום העבודה ובמסגרתו לאפשר לעובד להביע את תחושותיו, טענותיו או מצוקותיו בנושאים הקשורים ליחסי העבודה והתנהלות במקום העבודה בפני הגורמים המתאימים, מבלי שהוא יחשוש מפני תביעת דיבה.
 
"הבאת הנושא לדיון בפני בית הדין, עלולה לסכל שיח בין הצדדים ובכך לשבש את יחסי העבודה במקום העבודה", טענה גרוס. "לפיכך, היא טענה, על בית הדין לדחות את התביעה משיקולים של מדיניות משפטית ראויה, ולקבוע כי סכסוכים הקשורים ליחסי עבודה אישיים בין עובד לבין ממונה, יש לפתור במקום העבודה ולא בפני בית הדין בעילה של פרסום לשון הרע". נציגת הפרקליטות הבהירה כי על רקע זה החליטה כי בנסיבות המקרה עליה לייצג את הנתבעת ואף לשאת בעלויות התביעה ככל שיהיו.
 
לטענת הנתבעת, מה שהיא כתבה בהודעת הדואר האלקטרוני שהיא שלחה לשוימר היא ביקורת לגיטימית שהועברה במסגרת יחסי עבודה, שכן הביקורת התייחסה להליכי העבודה עצמם והנמענים להודעה זו הם גורמים הממונים על התובעת והנתבעת. עוד טענה גרוס כי בשליחת המייל היא לא התכוונה לפגוע בתובעת במידה החורגת מהסביר.
 
השופט אבו-קאעוד קבע בפסד דינו כי התרשם שבין גרוס לבין שוימר התקיימו מחלוקות על רקע עבודתן במשרד המדע, שהובילו ליחסים עכורים בין השתיים. עם זאת הוא ציין כי "במלאכת האיזון שערכנו בין כלל הערכים המונחים על כפות המאזניים, ובכללם חופש הביטוי, כבוד האדם והערכים הראויים במסגרת יחסי העבודה, דברי הנתבעת בהודעת הדואר האלקטרוני מהווים לשון הרע עפ"י החוק".
 
עוד קבע השופט כי "הדואר האלקטרוני ששלחה הנתבעת נקט בשפה קשה ובוטה, תוך השתלחות בתובעת. בפרסום זה היה כדי לפגוע בתובעת מעבר לסביר, ובכך יש להשליך על תום ליבה של הנתבעת בביצועו. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שהנתבעת שלחה את הודעת הדואר האלקטרוני פעם אחת בשגגה, לפני שסיימה לכתוב את הדברים, ובהמשך פעם נוספת. קרי – היה לנתבעת חלון הזדמנויות כדי לבחון את הדברים ולברור באופן קפדני יותר את מילותיה, אולם היא שבה וחזרה על אותם הביטויים ואף הוסיפה לכתוב (….) יש בכך כדי להעיד על היעדר תום ליבה וחוסר ניקיון כפיים בביצוע הפרסום הנדון".
 
השופט אף הביע תמיהה על פרקליטות המדינה, שבחרה להגן על התנהלותה של גרוס ואף מבקשת לקבע אותה כנורמת התנהגות ראויה. בסיום פסק הדין הוא כתב: "אנו תקווה כי פסיקתנו זו תהווה סמן בנוגע לנורמות ההתנהגות הראויות במקום העבודה ואף תוביל את המדינה לשוב ולבחון את עמדה בנושא".
 
הוא הטיל על הנתבעת לשלם לשוימר פיצוי בסך 40 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט בסך 10 אלפים שקל.
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.