728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חציית קווים אדומים

חציית קווים אדומים
פרופ' חיים נוי, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת.צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן.

"יש מגמת פשיזציה ביחס של השלטון בישראל לתקשורת. חופש העיתונות נתון בסכנה", טוען פרופ' חיים נוי מאוניברסיטת בר אילן, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת

"אני מוטרד מחציית קווים אדומים ביחס של השלטון ובעלי הון אל התקשורת", אומר יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, פרופ' חיים נוי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, בשיחה עמנו לקראת הכנס השנתי של האגודה במכללת הדסה בירושלים. הוא מאזכר שכל תיקי החקירה נגד נתניהו, החל מהשיחות עם הבעלים של ידיעות אחרונות נוני מוזס, דרך תיק המתנות ועד לפרשת הצוללות, נוגעים בעצם ליחסיו עם התקשורת.
 
"אני חושש שיחס של השלטון בישראל לתקשורת מתחיל להידמות ליחס הבלתי סובלני אל התקשורת שמפגינים כמה משטרים לאומניים במזרח אירופה, כגון הונגריה ופולין", אומר נוי. "אני רואה מגמת פשיזציה כלפי התקשורת בישראל. חופש העיתונות כאן נתון בסכנה. הקשר בין הון ולשלטון ותיקי נתניהו מעידים על כך שמה שמעסיק את ראש הממשלה הוא מיצוב דעת הקהל ולשם כך הוא חש צורך לבצע מלחמה מניפולטיבית נגד התקשורת כאמצעי להשגת מטרה זו".
 


פרופ' נוי: "כלי התקשורת חוטאים לתפקידם בכך שאינם מספקים מידע רלוונטי לציבור. במקום שהעיתונאים יעשו את מלאכתם, הם מספקים סנסציות, רכילות ומקסימום ממחזרים ידיעות. הציבור נשאר בלתי מעודכן"


 
נוי מפנה אצבע מאשימה גם כלפי כלי התקשורת עצמם. "אני לא רוצה להתייחס לתופעה הקרויה 'ישראל היום'", הוא אומר. אני מדבר על כל יתר אמצעי התקשורת. הם חוטאים לתפקידם בכך שאינם מספקים מידע רלוונטי לציבור. במקום שהעיתונאים יעשו את מלאכתם, הם מספקים סנסציות, רכילות ומקסימום ממחזרים ידיעות. הציבור נשאר בלתי מעודכן. נכון שרוב כלי התקשורת, האלקטרוניים, האינטרנטיים ,וקל וחומר העיתונים המודפסים, נמצאים בבעיות כלכליות שמחריפות משנה לשנה, אבל זה לא פוטר אותם למלא את תפקידם".
 
– מה שאתה אומר זו הכללה בלתי הוגנת. יש עיתונאים סקופרים שבזכותם הציבור נחשף למידע חשוב.
 
"אז כן, יש חריגים, כגון עיתונאים כמו גיא פלג, אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר ועוד אחדים, אבל בגדול, מצב כלי התקשורת מדאיג ואפיל הייתי מגדירו כ'אומלל', משום שהם לא עושים את מלאכתם כמו שצריך: הם לא מבקרים כמצופה מהם את המחדלים של מוקדי הכוח הפוליטי והכלכלי וגם לא מביאים אינפורמציה מספקת לקהל הקוראים/ הצופים/המאזינים.
 
"על כלי התקשורת לעסוק בקידומו של מצע הומני ודמוקרטי, אך במקום זאת לעתים קרובות הם מהדהדים את המילים והמשפטים שמביע השלטון. כתוצאה מכך, בידי האזרח אין אפשרות מספקת ללמוד על היחסים בינו לבין השלטון. העיתון הנקרא ביותר הוא דווקא ' ישראל היום' המבטא את דעת השלטון, בדומה לימי בן גוריון, אז השלטון עשה שימוש בעיתון ' דבר'. מה שמעסיק את נתניהו זה המאמצים שלו לשלוט באמצעי התקשורת. להון ולשלטון זה טוב, אך לנו, האזרחים, זה רע".
 

המסר שאימץ הבייס של נתניהו

 
ד"ר ברוך לשם, מרצה לתקשורת באוניברסיטה העברית ובמכללת הדסה, מצביע על כך שנתניהו מצליח שוב ושוב לזכות בבחירות , למרות שהעיתונות ביקורתית כלפיו. לשם, שכתב ספר על ההצלחה השיווקית של נתניהו ("נתניהו: בית ספר לשיווק פוליטי", הוצ' מטר), אומר ש"ראש הממשלה הצליח בבחירות האחרונות שוב "להפיק מהחומץ של התקשורת – לימונדה".
 

"בתחילת שנות כהונתו, ניסה נתניהו להתחבר לכלי התקשורת ואף עלה בידו להפוך ליקיר שלה", אומר לשם. "אך בשנים האחרונות הוא ניצב מול תקשורת עוינת, פרט ליחס הביתי שהוא מקבל מ'ישראל היום'. נתניהו הצליח לייצר יחסים מורכבים עם כלי התקשורת, שהתבטאו בכך שהוא נאבק בה, תקף אותה וגם הציגה כחלק מהאליטות בישראל, אך גם השתמש בתקשורת כדי לקדם את עצמו בקרב קהל הבוחרים הימני והליכודי בפרט.
 
"המאמץ העיקרי של נתניהו היה להעביר מסר ולפיו התקשורת היא שותפה של היועץ המשפטי לממשלה, של פרקליטות המדינה והמשטרה, ואת המסר הזה הבייס שלו אימץ והשבוע נתן לזה ביטוי בקלפי".
 
הכנס יציג מחקרים בתקשורת ודעת קהל ויתקיימו בו עשרות פנלים בשורה של נושאים כמו: סוף עידן חופש המידע, שידור ציבורי בעידן של שינוי, תקשורת וחדשנות טכנולוגית, שיח ורטוריקה בישראל, תקשורת במבט גלובלי, פלטפורמות מקוונות – חסמים, אפשרויות והתנהלות אתית, עשייה ומקצוע העיתונות בנקודת מבט עדכנית, תקשורת חזותית, תקשורת ומגדר, תקשורת ותנועות חברתיות, תקשורת ופוליטיקה, זיקנה, בריאות ומוות ברשתות החברתיות, תקשורת יוצרת זיכרון לאומי ואישי וכן פנל בנושא "לגדול עם הטאבלט": מהמסך הקטן למסך הקטן עוד יותר".
 
בין המחקרים שיוצגו בכנס: "מה הופך נאום ליעיל ותופס כותרות? נאומי בנימין נתניהו וברק אובמה באו"ם", "שיח פוליטי ברשתות החברתיות 2019: מחיקה, חסימה, הרעשה, השתקה", "הניטרליות של רשת האינטרנט בישראל: תהליך המדיניות והאינטרס הציבורי", "חוק הלאום בעיתונות המרכזית בעברית ובערבית: חזרה לעיתונות מפלגתית?" , "השתתפותם של פלסטינים- ישראלים בשידור הציבורי בישראל", "כוחו של הווידיאו בקרב המקוון על דעת הקהל", "השימוש בוואטסאפ במהלך אירועי ספורט".
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.