728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

צ'רלטון ניצחה בערעור

צ'רלטון ניצחה בערעור
אילוסטרציה: Shutterstock

המחוזי חייב בית עסק שהקרין משחק כדורגל לשלם לחברת צ'רלטון פיצוי בסך 30 אלף שקל לאחר שקבע כי כל ביצוע של היצירה בפומבי מהווה הפרה של זכויות יוצרים

לאחר כמה כשלונות משפטיים, ניצחה באחרונה חברת צ'רלטון בערעור שהגישה בנוגע לבית עסק שהקרין ללקוחותיו משחק כדורגל שהזכויות על שידורו שמורים לה. בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לפני כשבועיים בית עסק בגבעתיים לפצות את החברה ב-30 אלף שקל. צ'רלטון, בבעלותם של אלי עזור ופיני זהבי, משדרת אירועי ספורט מהארץ והעולם בחמישה ערוצי טלוויזיה.

 
באוגוסט 2018 קבע בית משפט השלום בתל אביב כי בית עסק המציב בתחומו טלוויזיה המשדרת ללקוחותיו משחק כדורגל (או כדורסל) בערוץ הציבורי, אינו מפר בכך זכויות יוצרים. מדובר במקרה שבו בית העסק "בורגרים", בבעלות חברת "עולם הבאולינג" ,שעיסוקו מזון מהיר, הציב להנאת לקוחותיו מכשיר טלוויזיה שהעביר בשידור חי משחק כדורגל שנערך במסגרת הליגה האירופית.

 
אחד מפקחיה של צ'רלטון שנכנס ל"בורגרים" גילה את המקרה, ובעקבות כך החברה דרשה מבית העסק כי ישלם לה פיצויים בסך 100 אלף שקל, בטענה כי הפר זכויות יוצרים שלה. אלא שהדרישה לא נענתה ואז הגישה צ'רלטון תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד בית העסק, בטענה שבעליו הפרו את זכויות היוצרים שלה. היא ביקשה שבית המשפט יחייב אותם עליהם לשלם לה פיצויים אותם העמידה הפעם על 85 אלף שקל.

 
ואולם בית המשפט דחה את תביעת החברה וקבע, בין היתר, כי מכיוון שהקרנת משחק הכדורגל נעשתה משידור בערוץ ציבורי (רשות השידור), הרי שאין בכך הפרה של זכויות יוצרים. בית המשפט קיבל את גרסת הבעלים של בית העסק ולפיה לא העלה על דעתו ששידור של משחק כדורגל בערוץ ציבורי עלול להיות בגדר הפרה של זכויות יוצרים. השופט קבע כי לכל היותר בעלי העסק הם "מפר תמים" של חוק זכויות יוצרים. לפיכך הוא דחה את תביעת צ'רלטון וחייב אותה לשאת בהוצאות משפט בסך 12 אלף שקל.

 
צ'רלטון, שלא השלימה עם החלטת בימ"ש השלום, החליטה לערער לביהמ"ש המחוזי בתל אביב. .באמצעות עורכי הדין תמיר אפורי, אייל שפיר ואיילה הרצוג, היא טענה כי הצגה של יצירה המוקרנת באמצעות מקלט טלוויזיה בפני לקוחות של בית עסק או הציבור הרחב "מבוצעת על ידי האדם המפעיל את המסך והיא בגדר 'ביצוע'". לטענתה, אין חשיבות למקור ממנו מגיע התוכן המוקרן בפני הציבור כדי להצביע על הפרה של החוק שנעשתה.

 
החברה ערערה גם על קביעת בית המשפט ולפיה שידור בערוץ ציבורי אינו פוגע בזכות היוצרים שלה. לטענתה, אין סיבה להחריג את היצירה המשודרת בערוץ ציבורי מחובת ההגנה על זכויות יוצרים. "הוראות חוק מבצעים ומשדרים קבעו במפורש כך שלא ייגרעו זכויות היוצרים בתוכן משודר או מבוצע", היא טענה.

 
עוד טענה צ'רלטון בערעורה כי פסק הדין שלבימ"ש השלום סותר התחייבויות בינלאומיות של ישראל בתחום הקניין הרוחני, וכי המשיבים אינם זכאים לקבל הגנה כ"מפר תמים", הגנה שנועדה למקרים בהם אדם המשתמש ביצירה לא ידע כי מדובר ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים. באי כוח החברה גם היפנו את בית המשפט לשורה ארוכה של פסקי דין במסגרתם התקבלו תביעות של בעלי זכויות יוצרים בקשר לביצוע פומבי באמצעות מכשיר מקרין או משמיע תוכן משודר.

 
בית העסק טען, באמצעות עורכת הדין חנה גרופר- שגיא, כי זכויות היוצרים בצילום משחק הכדורגל שייכות להתאחדות הכדורגל האירופאית (אופ"א) בלבד ועל צ'רלטון להוכיח שרכשה ממנה זכויות. עוד נטען כי צ'רלטון כשלה בהוכחת היותה מפיקת המשדר ובהוכחת "יצירתיות מקורית".

 
השופטת אביגיל כהן קיבלה את הערעור של צ'רלטון. לדבריה, היא חולקת על דעתו של בית משפט השלום ולפיה הצבת מקלט טלוויזיה בבית עסק במקום הפתוח לקהל אינה יכולה להחשב כ"ביצוע פומבי". לדבריה, במקרה הנדון אכן מדובר ב"ביצוע פומבי" (שמשמעותו כי הקרנת המשחק בפני הלקוחות ללא רשותה של צ'רלטון היתה הפרה של זכויות יוצרים). השופטת סקרה שורה של פסקי דין וקבעה כי חוק זכויות יוצרים אינו מבחין בין האמצעים בהם נעשה הביצוע הפומבי והוא חל במידה שווה על כל אמצעי המשמש להצגת היצירה לציבור ובכלל זה – רדיו, טלוויזיה אינטרנט וכו'. לפיכך, היא קבעה, כל ביצוע של היצירה בפומבי מהווה הפרה של זכויות יוצרים.

 
"אף העובדה שהמדינה מבקשת לעתים לאפשר לציבור גישה חופשית לשידורים נבחרים – כגון משחקי כדורגל מרכזיים – אין בה כשלעצמה כדי להצדיק את הפגיעה בזכויות היוצרים כמו במקרה שלפינו", ציינה השופטת כהן. היא דחתה את טענת בית העסק כי חלה עליו הגנת "מפר תמים", וקבעה כי "המשיב אישר בעדותו כי קיימת זכות יוצרים ביצירה ואישר כי ידע שהקרנת משדרים של צ'רלטון מהווה ביצוע פומבי. הוא גם אישר כי הציב את מכשיר הטלוויזיה בחלון הראווה, כדי למשוך את תשומת לב העוברים והשבים לעסק, כלומר אין מדובר במקרה שבו הנתבע לא ידע כי קיימת זכות יוצרים ביצירה. בנסיבות אלה הוא לא זכאי להגנת 'מפר תמים'".

 
השופטת קבעה שבית העסק ישלם לצ'רלטון פיצוי בסך 18 אלף שקל בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל, ובסך הכל 30 אלף שקל.

 
(ע"א 54238-1-38).

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.