728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

3 עשורים של "דעיכת האמת"

3 עשורים של "דעיכת האמת"
אילוסטרציה: pixabay

דו"ח: כך עברה העיתונות בארה"ב בהדרגה מהתמקדות בחדשות אובייקטיביות ליותר תכנים המבוססים על דעות, פונים לרגש ומסתמכים במידה רבה על וַכְּחָנוּת

במהלך שלושה עשורים עברה העיתונות בארה"ב בהדרגה מהתמקדות בחדשות אובייקטיביות והיא מציעה כיום יותר תכנים המבוססים על דעות, פונים לרגש ומסתמכים במידה רבה על וַכְּחָנוּת והצגת טיעונים לתמיכה בעמדות שונות.
 
כך עולה מדו"ח של מכון המחקר האמריקאי ראנד (RAND Corporation) – ארגון ללא מטרות רווח שמייעץ לממשלות וגופים בינלאומיים בעיצוב תהליכי מדיניות ציבורית – פרי ניתוח ייחודי של שיח החדשות והצגתן לאורך 28 שנים (1989-2017), במהלכן העיתונות התרחבה מעבר לתקשורת המסורתית. השינויים המדידים הללו, כך עולה מהממצאים, שונים בהיקפם ובמהותם בין פלטפורמות החדשות השונות.
 
"המחקר שלנו מספק ראיות כמותיות למה שכולנו יכולים לראות בנוף התקשורת: העיתונות בארה"ב הפכה לסובייקטיבית יותר ומורכבת פחות מהדיווח המפורט על אירועים או דיווח מבוסס הקשר, שאפיין את הסיקור החדשותי", אומרת ג'ניפר קוואנה, המחברת הראשית של הדו"ח, שהוא השני בסדרה של מחקרים על תופעת "דעיכת האמת" – התדרדרות תפקיד העובדות והניתוח בשיח האזרחי והשפעתה על החיים בארה"ב.
 
הניתוח, שבוצע על ידי כלי ניתוח טקסט של מכון ראנד, ששימש בעבר לניתוח תמיכה והתנגדות לטרוריסטים אסלאמיים במדיה החברתית, מציע הערכה מפורטת לגבי האופן שבו חדשות השתנו עם הזמן ועל פני הפלטפורמות. הכלי סרק מיליוני שורות של טקסט בעיתונות הכתובה, העיתונות המשודרת והעיתונות המקוונת מ -1989 עד 2017 – כדי לזהות דפוסי שימוש במילים ובביטויים. לאחר מכן, החוקרים הצליחו למדוד את ההבדלים הללו לא רק בתוך כלי תקשורת אחד או בסוג מדיה (למשל, דפוס), אלא גם בהשוואה לפלטפורמות אחרות של דיווח עיתונאי (למשל, דפוס לעומת דיגיטל).
 
החוקרים ניתחו תוכן מ -15 כלי תקשורת המייצגים את עיתונות הדפוס (העיתונים "ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" "ו"סנט לואיס פוסט דיספאצ'"), עיתונות הטלוויזיה (CBS, NBC, ABC, CNN, Fox ועיתונות הדיגיטל (Politico, The Blaze, Breitbart News Network, The Daily Caller ו- Huffington Post).
 
הממצאים מצביעים על מעבר הדרגתי לאורך זמן, בין התקשורת הישנה והחדשה, לעבר צורה סובייקטיבית יותר של עיתונות, המושתתת על פרספקטיבה אישית.
 
כך, למשל, דיווחי החדשות בעיתונות המשודרת לפני שנת 2000, נטו יותר לכלול שפה אקדמית ומדויקת, כמו גם נימוקים מורכבים. אחרי שנת 2000 – השנה בה שיעורי הצפייה בשלוש רשתות הכבלים הגדולות בארה"ב החלו לצמוח באופן דרמטי – החדשות המשודרות הופכות פחות מתוכננות מראש, כאשר אנשי תקשורת עוסקים בשידור חי בשיח על החדשות עם אורחיהם.
 
כאשר השוו עיתונים לכלי תקשורת דיגיטליים, הצליחו החוקרים לזהות הבדלים משמעותיים. העיתונים השתנו פחות לאורך הזמן, כשהתכנים שלהם נעו מעט מסגנון יותר אקדמי לסגנון יותר נרטיבי. באשר לעיתונות הדיגיטלית, הדו"ח מצא שהתוכן המקוון הוא אישי יותר וישיר יותר, ומציג נושאי מדיניות מרכזיים ונושאים חברתיים באמצעות נקודות מבט אישיות והפניות סובייקטיביות.
 
"הניתוח שלנו ממחיש כי מקורות החדשות אינם ניתנים להחלפה, אך כל אחד מהם מספק תוכן ייחודי, גם כאשר הוא מדווח על נושאים קשורים", אומר ביל מרסלינו, מחבר משותף של הדו"ח. "לאור הממצאים שלנו, לפיהם סוגים שונים של כלי תקשורת מציגים את החדשות בדרכים שונות, זה הגיוני שאנשים פונים לכמה פלטפורמות".
 
כאמור, הדו"ח הוא השני בסדרה של דו"חות במימון מכון ראנד, על הגורמים וההשלכות של "דעיכת האמת". הדו"ח הראשון, בדק כיצד "דעיכת האמת" היא סדרה של ארבע מגמות הקשורות זו בזו: מחלוקת גוברת על עובדות, טשטוש בין דעות לעובדות, עלייה בהיקף השימוש בדעות ובנסיון האישי לעומת השימוש בעובדות, וירידה באמון במקורות מידע עובדתיים שבעבר נחשבו מוערכים.
 


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.