728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בעיטת עונשין

בעיטת עונשין
אייל צור.צילום מסך, מתוך יוטיוב

שופט הכדורגל לשעבר אייל צור הגיש תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקל נגד ההתאחדות לכדורגל ודובר ההתאחדות שלומי ברזל, בשל דברים שנאמרו עליו בתכנית רדיו

שופט הכדורגל לשעבר אייל צור הגיש תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקל נגד ההתאחדות לכדורגל ודובר ההתאחדות שלומי ברזל, בעבר עורך מדור הספורט ב"הארץ", בשל דברים קשים שהשמיע עליו ברזל בתכנית ששודרה במסגרת אתר האינטרנט "אשדוד און ליין".
 
בתביעה שצור הגיש השבוע לבית משפט השלום בתל אביב, באמצעות עורך הדין שי אליאס, הוא טוען כי ב-14 במארס האחרון, הציג אותו ברזל בתכנית הרדיו "אשדוד און ליין ספורט" כעבריין ו/או ראש ארגון פשע, כאשר ציין כי הוא "כנופיה לא ראויה שלא מצאה את מקומה באיגוד השופטים".
 
לפי התביעה, ברזל טען בשידור כי צור "מטנף את העוגה כי הוא רוצה להיות חלק ממנה וכי הוא (צור) "מרעיל בארות, שכן הוא רוצה להיות חלק מהמערכת אשר דחתה אותו".
 
דובר ההתאחדות הציג את התובע, לפי הנטען, כ"שקרן, שכך נקבע בכל הערכאות המשפטיות לגביו". כמו כן הציג ברזל את התובע כ"אדם נקמני שרוצה לסגור חשבונות וככזה המטנף על אנשים טובים". הוא אף הציג את צור, לפי התביעה, ככזה שמוכר משחקי כדורגל, או היה מעורב בהטיית משחק, תוך שהוא מפנה ל"משחק השרוכים", בו שפט התובע.
 
יוזכר כי "משחק השרוכים" הוא שמה של פרשה בכדורגל הישראלי, המתייחסת למשחק בין הפועל בית שאן לבין בית"ר ירושלים, שנערך באצטדיון קריית אליעזר ב-2 במאי 1998. באותו משחק נחרץ גורל האליפות לעונת 1997/1998, והטענה היא שבית שאן, ש-10 דקות לפני סוף המשחק הובטחה הישארותה בליגה הבכירה לעונה נוספת, היטתה את המשחק לטובתה של בית"ר, ובכך עזרה לה לזכות באליפות על חשבונה של הפועל תל אביב. מקור השם הוא בצילומי טלוויזיה מהמשחק המראים את הבלם איתן טייב קושר את שרוכי הנעליים שלו רגע לפני שבית"ר ירושלים הצליחה להבקיע את שער הניצחון הדרמטי.
 
לטענת צור, הדברים הפוגעניים נגדו פורסמו גם ברשתות החברתיות, לרבות בפייסבוק. "הגדרת התובע כ'ראש כנופייה', מילה שמשמשת לתיאור ארגון פשיעה או התארגנות בעלת כוונות לא חוקיות, מלמדת על עוצמת הדיבה וחומרתה", הוא טוען.
 
"הנתבעים אף הגדישו את הסאה, כאשר לא פעלו לקבל את תגובת התובע לפרסום דברי הבלע הקשים שהופנו כלפיו, כמתחייב מהאתיקה העיתונאית של מועצת העיתונות, המפרטים את מחויבותו של העיתונאי ליושר והגינות, נאמנות לאמת ובדיקת העובדות טרם פרסומן" טוען צור.
 
לדבריו, בתי המשפט כבר קבעו כי חופש הביטוי אינו חופש הביזוי והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל. "הזרוע המילולית המשתלחת כואבת, לעתים, לא פחות מן הזרוע הפיזית, וכשם שהחירות להניף את האחרונה מוגבלת על ידי קצה אפו של הזולת, כך גם החופש לשגר את הראשונה, מתוחם על ידי כבודו של האחר".
 
עוד הוא טוען כי ההתאחדות ודוברה עשו את הפרסום שלא בתום לב, שכן הדברים שפורסמו עליו לא היו אמת והנתבעים לא נקטו לפני הפרסומים באמצעים סבירים להיווכח אם יש אמת בפרסום. "בפועלם של הנתבעים כמתואר בכתב תביעה זה, הם גרמו לתובע נזקים בלתי ממוניים רבים, וזאת בהתחשב באופי ובעיתוי הפרסום, בסבל ובעוגמת הנפש שנגרמו לו בעקבות הפרסום, ותוצאות הפרסום, בעבר, בהווה ובעתיד".
 
טרם הוגש כתב הגנה.
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.