728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אין מקום לאופטימיות

אין מקום לאופטימיות
מפגין בודד נושא שלט תמיכה בעיתונאי איווון גולונוב, בעיר ברנאול ברוסיה בתחילת השבוע. צילום: Jonas Petrovas / Shutterstock.com

למרות שהשלטונות במוסקבה נסוגו מהנסיון להפליל את העיתונאי החוקר איוון גולונוב, סבור אמיל שליימוביץ, עורך האתר "דטאלי", שהם ימשיכו לנקוט בשיטת הפעולה הזו

"ריבוי המקרים שבהם עיתונאים ברוסיה נעצרים ונשלחים למעצר היא שיטה שמטרתה להפחיד עיתונאים ולסתום פיות למבקרי השלטון במדינה זו. השיטה כוללת הפללת עיתונאים הנוהגים לחשוף שחיתות של פקידים רמי דרג, כך שהמעצר האחרון של העיתונאי איוון גולונוב אינו מפתיע". כך אומר אמיל שליימוביץ, העורך הראשי של "דטאלי", אתר חדשות ומאמרי דיעה בשפה הרוסית, הפועל בישראל ונמצא בשליטת האוליגרך היהודי ליאוניד נבזלין, ממתנגדיו החריפים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

 
שליימוביץ התייחס לפרשת העיתונאי איוון גולונוב, שנעצר במוסקבה לאחר ששוטרים טענו כי בחיפוש בתיקו ובדירתו הם מצאו סמים. גולונוב (36) נעצר ביום חמישי שעבר ובמהלך חקירתו הוא הוכה בידי השוטרים, לאחר שסירב לחתום על הודאה לפני שייפגש עם עורכי דינו. לפי עדויות, נגרמו לו זעזוע מוח, שברים בצלעות ושטפי דם. גולונוב ידוע בתחקיריו על עוולות שלטונות ובאחרונה חשף שותפות של פקידים בכירים בעיריית מוסקבה עם גורמים עבריינים בהקשר של שירותי קבורה.
 

מעצרו של גולונוב עורר סערה ברוסיה וגם ברחבי העולם. שיאה של הסערה היה שלשום (שני), כמה ימים לאחר מעצרו של גולונוב, כאשר שלושה עיתונים נפוצים ברוסיה נקטו צעד נדיר של תמיכה בעיתונאי ועל שעריהם הראשיים התנוססה הכותרת : "גם אנחנו איוון גולונוב". ככל הנראה, התגובה הזו גרמה לשלטונות במוסקבה לסגת ואתמול (שלישי) הודיע משרד הפנים הרוסי על שחרורו של גלונוב ממעצר הבית אליו נשלח. שר הפנים, ולדימיר קולקולצ'ב, מסר כי האישומים נגד גולונוב "לא הוכחו", וש"שני שוטרים הושעו מתפקידם בעקבות הפרשה".
 

אמיל שליימוביץ, העורך הראשי של "דטאלי"

 
"להדביק למישהו עבירה של אחזקה או שימוש בסמים בכמות משמעותית היא שיטה מקובלת ברוסיה כדי לסגור חשבון עם עיתונאי, פעיל אופוזיציה, או שותף לעסקים שאינו מוצא חן בעיני מישהו בצמרת השלטונית", אומר שליימוביץ.
 
לדבריו, אחת העבירות השכיחות ביותר שבהן מעורבים כביכול עיתונאים היא אחזקת סמים, אבל גם עבירות מפוברקות של מעורבות בקטטות, גניבה, הלבנת הון או הפרות סדר, יכולות להיות סיבה למעצר של עיתונאים. להערכתו, בבתי הכלא ברוסיה מוחזקים כיום מאות אסירים פוליטיים, בהם מספר לא ידוע של עיתונאים.
 
"בזמן קיומה של ברית המועצות הקומוניסטית, כשרצו לנקום בפקיד סורר כלשהו, דאגו שאחד העיתונים יפרסם עליו כתבה שלילית ואז היו עוצרים את האיש ומשליכים אותו לכלא. עשו זאת גם כשהתברר שהכתבה עליו התבררה כלא נכונה", אומר שליימוביץ.
 


"אין ברוסיה של היום אפילו עיתונאי אחד שיכול להרשות לעצמו לכתוב מה שהוא רוצה. מי שימתח ביקורת שפקיד בכיר לא יאהב, מסתכן בהכאה באמצע הרחוב או במעצר שבו יזכה להתעללות פיסית, או אפילו באבדן חייו. כי לא רק התקשורת אינה חופשית, אלא גם מערכת המשפט אינה עצמאית במובן המקובל במערב"


 
"עכשיו, ברוסיה, הממסד פועל באותה שיטה, רק מעט אחרת", טוען שליימוביץ: "רודפים את העיתונאים עצמם, כלומר את אלה המשמיעים ביקורת או חושפים מעשי שחיתות של הפקידות הממשלתית או המוניציפלית הבכירה. זה מה שקרה לגולונוב, תחקירן מהולל באתר מדוזה הפועל מלטביה שזכה בפרסים על עבודתו".
 
ג"ולונוב הוזהר בדרכים שונות שלא ימשיך בתחקיר על אותם פקידים בעיריית מוסקבה, אבל הוא לא התקפל ובעקבות זאת תפרו לו תיק, בניסיון להשתיק אותו. אני לא חושב שהתחקיר של גולונוב כוון נגד הנשיא פוטין, אלא הוא רצה לחשוף שחיתות של פקידים בכירים, אבל די היה בזה כדי לטפול עליו האשמות הקשורות לסמים ולגרום למעצרו".
 
לדברי שליימוביץ, מקרהו של גולונוב זכה לתהודה, כפי שב-2006 פורסמה בעולם פרשת רצח העיתונאית ופעילת זכויות האדם אנה פוליטקובסקייה, שנודעה בהתנגדותה למלחמה בצ'צ'ניה ולמדיניותו של פוטין.
 
"באפריל 2018, נפל אל מותו מחלון ביתו העיתונאי מקסים בורדין, שכתב דברי ביקורת על חברה רוסית, סמי צבאית, הפועלת במקומות שונים בעולם, לרבות סוריה. בשנה שעברה עצרה המשטרה את איגור רודניקוב, מו"ל של העיתון "גלגלים חדשים" בעיר קליניניגרד, בגלל תחקיר שהוא עשה על קצין משטרה בכיר. המשטרה טענה שהתחקיר נועד למטרת סחיטת כספים.
 
"אבל לצד העיתונאים הבולטים, ברוסיה פועלים עיתונאים רבים שאינם מוכרים, הכותבים בעיתונים או אתרים קטנים יחסית, ואף הם סובלים מרדיפה באמצעות כך שמדביקים להם עבירות פליליות, הגורמות למעצרם וגם לפגיעה פיסית בהם. מדוע? כי ברוסיה אין חופש תקשורת", אומר שליימוביץ.
 
לדבריו, עורכי העיתונים המודפסים והאלקטרוניים במדינה אמורים להכיר במגבלות הכתיבה ולדעת איזהו סדר יום ציבורי- פוליטי חשוב יותר או חשוב פחות. "השדרנים בערוצים המרכזיים אינם עיתונאים, אלא תועמלנים, בדרך כלל בעל כורחם. אבל מה שיפה הוא שבמקרה של מעצר העיתונאי גולונוב, גם הם יצאו להגנתו. גם פוטין עצמו נמנע מלהתייחס למקרה כולו, ואולי זו הסיבה לכך שהוא שוחרר.
 
 
– אם המגישים של הערוצים המרכזיים יצאו להגנתו של גולונוב, ושלושה עיתונים חשובים כתבו בשעריהם "גם אני גלונוב" לאות הזדהות עמו, אולי יש סיבה לאופטימיות באשר למצב חופש העיתונות ברוסיה כיום?
 
"אין שום מקום לאופטימיות. אין ברוסיה של היום אפילו עיתונאי אחד שיכול להרשות לעצמו לכתוב מה שהוא רוצה. מי שימתח ביקורת שפקיד בכיר לא יאהב, מסתכן בהכאה באמצע הרחוב או במעצר שבו יזכה להתעללות פיסית, או אפילו באבדן חייו. כי לא רק התקשורת אינה חופשית, אלא גם מערכת המשפט אינה עצמאית במובן המקובל במערב.
 
"יש ברוסיה כמה ערוצים שהם מעט ליברלים, כלומר מנסים למתוח מעט את גבולות המותר והאסור, אבל זו ליברליות מוגבלת. המצב בכללותו רע. לא בכדי ארגון 'עיתונאים ללא גבולות' דירג את רוסיה במקום ה-149 מבין 180 מדינות מבחינת חופש העיתונות. פוטין הוט טוטאליטר. העולם לא רוצה להרגיז אותו, אלא לשתף פעולה עמו, כך שאינני רואה שום שינוי קרוב במצב".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.