728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"בכובעו כפעיל טרור"

"בכובעו כפעיל טרור"
אילוסטרציה: pixabay

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש צלם עיתונות פלסטיני על החלטת משרד הפנים שלא להאריך את רשיון השהיה שלו בישראל

בית המשפט העליון דחה אתמול (רביעי) את בקשת רשות הערעור שהגיש צלם עיתונות פלסטיני על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים שלא להאריך את רשיון השהיה שלו בישראל.
 
הצלם, ששמו נאסר לפרסום, נולד באלג'יריה לאב מזרח ירושלמי, ובשנת 1999 עקר לישראל עם משפחתו. הוריו וארבעה מאחיו הם תושבי קבע, ואחות נוספת – שגם הייתה בגירה במועד שבו הגיש האב בקשה לאיחוד משפחות – מחזיקה באשרת שהייה בישראל, במסגרת הליך לאיחוד משפחות. ב- 2014 ניתן לצלם רישיון שהיה מטעמים הומניטריים, אולם, במאי 2016 דחה משרד הפנים את בקשתו להארכת תוקף הרישיון, נוכח "הסיכון הביטחוני הפוטנציאלי" שנשקף ממנו – על רקע תמונות שהופיעו בחשבון הפייסבוק שלו, ומידע לגבי תקיפת שוטר והתפרעות בהר הבית.
 
בשלוש השנים האחרונות התנהלו הליכים משפטיים שמנעו את גירוש צלם העיתונות, הנמצא במשמורת, ובני משפחתו.
 
בתחילת אפריל השנה דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את ערעור צלם העיתונות ומבקשים נוספים, ופסק כי ההחלטה העדכנית וצווי ההרחקה והמשמורת יעמדו על כנם. בית המשפט עמד, בין היתר, על המורכבות שיוצר עיסוקו של המבקש כצלם עיתונות, והדגיש כי "קו הגבול שבין סיקור עיתונאי לבין הושטת סיוע לארגוני טרור מתוך מטרה לפגוע בביטחון המדינה עשוי להיות דק". עם זאת, נפסק כי החומר החסוי מלמד, שקו זה נחצה בענייננו "בבירור", וכי ההסתברות למימוש הסיכון הביטחוני הנשקף מצלם העיתונות עומדת במבחן הוודאות הקרובה. משום כך, נקבע שאין עילה להתערב בהחלטה, המבכרת את האינטרס הביטחוני על פני זכויות המשיבים, למרות שנסיבות חיי המבקש הטילו על משרד הפנים "נטל מוגבר" בעניין.
 


"יש בחומר התייחסות לפעולות שספק אם הן חורגות, כשלעצמן, מגבולות הסיקור העיתונאי הלגיטימי – הכולל, כמובן, גם דיווחים שאינם אוהדים את מדינת ישראל. עם זאת, פרטי מידע אחרים מאשרים שהמבקש חצה באופן מובהק את הקו המפריד בין מלאכתו העיתונאית ובין התגייסות לסיוע לארגוני הטרור ופעילותם – ומעניקים, אפוא, הקשר ומשמעות חמורים יותר גם לפעולות הלגיטימיות-כשלעצמן שביצע"


 
השפט ניל הנדל דחה, כאמור, את בקשת רשות הערעור על פסיקת בית המשפט לעניינים מנהליים.
"המבקשים סבורים כי המקרה שלפנינו מעורר שאלות עקרוניות לגבי האיזון הראוי בין שיקולי הביטחון שבליבת ההחלטה העדכנית, ובין חופש העיתונות – נוכח עיסוקו של המבקש כצלם עיתונות", כתב השופט הנדל בהחלטתו.
 
"דא עקא, עיון בחומר החסוי שהוצג בפני הערכאות הקודמות, והוגש בהליך הנוכחי בהתאם להחלטתי, מלמד כי גם בהנחה שמדובר בשאלות הראויות להתברר, הרי שהן כלל לא מתעוררות בענייננו. אמנם, יש בחומר התייחסות לפעולות שספק אם הן חורגות, כשלעצמן, מגבולות הסיקור העיתונאי הלגיטימי – הכולל, כמובן, גם דיווחים שאינם אוהדים את מדינת ישראל. עם זאת, פרטי מידע אחרים מאשרים שהמבקש חצה באופן מובהק את הקו המפריד בין מלאכתו העיתונאית ובין התגייסות לסיוע לארגוני הטרור ופעילותם – ומעניקים, אפוא, הקשר ומשמעות חמורים יותר גם לפעולות הלגיטימיות-כשלעצמן שביצע.
 
השופט הנדל קבע כי "המקרה אינו מעלה את השאלה מהו סיקור עיתונאי לגיטימי, ועד היכן מגיע חופש העיתונות. מן העובדות עולה כי השאלה הממשית המתעוררת היא האם כובעו העיתונאי של אדם מקנה לו חסינות מפני סנקציות בגין מעשים שהוא מבצע בכובעו כפעיל טרור – אך לשאלה זו תשובה ברורה: המדינה רשאית להגן על עצמה, ולפעול כנגד אנשי טרור ללא קשר לעיסוקיהם האחרים".
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.