728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

יומני ההתיישבות העובדת

יומני ההתיישבות העובדת

ספר השנה תש"ל, 1970: מה תפקידם ויעדיהם של עלוני הקיבוצים? מה ה"מעמד" שלהם בקיבוץ? איך הם נעשים ומי הם עושיהם? ומה על הקוראים שלהם?

"ספר השנה" של העיתונאים היה מפעל עיתונאי-ספרותי של אגודת העיתונאים בתל אביב. בסדרת ספרי השנה הופיעו 52 כרכים: הראשון – בשנת תש"ב (1941-2), האחרון – בשנת תש"ס (2000-1999). סדרת ספרי השנה כוללת חומר בסיסי רב חשיבות על ההתרחשויות בתקשורת הישראלית (הכתובה והאלקטרונית) ועל השינויים המפליגים שחלו בה במהלך עשרות שנים.
 
מובא כאן כלשונו מאמרו של העיתונאי אריה כנרתי ז"ל  ב"ספר השנה" של העיתונאים תש"ל 1970.
 


 
הרוצה להכיר ב"כתובים" את הקיבוץ, לא ימצא את סיפוקו בעתונות היומית, השבועית, הפריודית, שלעתים מקדישה אמנם טורים ועמודים לקיבוץ ולבעיותיו, אך בעיקר לנושאים אקטואליים. את הקיבוץ ב"כתב" אפשר להכיר ביומנים של המשקים הרבים, המופיעים שבוע שבוע.
 

ביומנים מעוטי-דפים אלה, המודפסים בסטנסיל (מחוץ לשניים-שלושה המופיעים בדפוס) משתקפים חיי הקיבוץ ובעיותיו.
 
אך לא רק יומני המשקים. לתנועה הקיבוצית על זרמיה, גם שבועונים ממש, המופיעים בקביעות, מדי שבוע: לקיבוץ המאוחד – "בקיבוץ'" ; לאיחוד הקבוצות והקיבוצים – "איגרת" ; ולקיבוץ הארצי (של השומר-הצעיר) "השבוע". אלה הם שלושה בטאונים מרכזיים של התנועות הקיבוציות (אם כי רק "בקיבוץ" מציין על השער שלו שהוא "בטאון של הקיבוץ המאוחד"). שלושת הבטאונים מופיעים בדפוס. שלושתם נדפסים בתל-אביב, וכאן גם המערכות שלהם, הכוללות מאחד עד שלושה חברי קיבוץ "מגוייסים" לשבועון, והמשוכנות כל אחת בבית המרכזי של התנועה בעיר. מכאן יוצאים אלפי הגליונות אל הקיבוצים ברחבי הארץ לחלוקה בין החברים, בערב שבת.
בכל גליון מובא חומר מיומני הקיבוצים המקומיים, בעיקר זה הנוגע לעניינים כלליים של הקיבוץ ולבעיות המשותפות לכלל הקיבוצים, מבעיות ה"מנסרות" ברומו של עולם הקיבוץ ועד לאימרות "מפי הטף".
 
הבה נעלעל קצת ביומני הקיבוצים מרמת-הגולן ועד הערבה, מהירדן ועד הים. נראה מה נעשה בקיבוץ, בבית, בחצר ובענף ? מה בבית-הילדים והתינוקות – ומה כותב בן-המשק היושב בתעלה או שליח התנועה מעבר לים? ובכלל, מה חושבים במשק על עניינים של כלל ישראל והעולם?
 
ומהן ה"חדשות האחרונות" מהבית של הקיבוץ? שיכון ותיקים, סיום מחזור של כיתה, לידה, חג-כלולות והמלטה ברפת ובדיר, יבולים בשדה ובגן ושלל של דגה ; ו"הדלפות" מהאסיפה הכללית של הקיבוץ, על דיונים בענייני "תקציב אישי" לחבר, ובעיה של "פנסיוגר" בקיבוץ והכנסת טלוויזיה לחדרו של חבר ורמתו של סרט בקיבוץ ועוד ועוד.
 
הקיבוץ רואה בביתו לפני הכול – את האדם, את החבר במשק, וכך גם יומן המשק. יומנים לא מעטים נפתחים באירוע או בציון מועד של שמחה או חלילה יגון בחיי המשק, המשפחה והחבר: ברכת מזל-טוב לנישואים או חלילה, דברי זכרון לחבר שהלך לעולמו.
 
בימי חג ומועד, פותחים את היומנים דברים לציון היום ובעמוד הראשון – שיר המוקדש לחג ועיטור מעשה ידי חבר המשק.
 
אך ישנם יומנים הנפתחים באינפורמציה לחברים, על הנעשה בענפי המשק.
 
וכך אנו קוראים ב"מאמר המערכת" של אחד מיומני יגור: ,"…במשק החקלאי – העונה בוערת. גדלה הצריכה לעבודה מכל הסוגים בצורה תלולה ואז באים מרכזי הענפים ודופקים על השולחן. ובאים רכז המשק ורכז העבודה ואומרים : "אתם צודקים אבל – המצב קשה, וכולם צודקים.."
אותו יומן יגור מספר על הנעשה בעיצומו של קיץ בענפים: בפלחה, בכותנה, בפרדס, בחממה, במכוורת ועוד. ומוסר דו"ח על אסיפת החברים האחרונה.
 
מורה של המשק המלמדת בבית-ספר בבית-שאן, שלחה ליומן שיר קטן של ילדה מכיתה ב', מעלון ביה"ס:
בהפגזות,
נכנסים למקלטים,
שם בוכים הילדים הקטנים.
במקלטים של הבטון
שם מחניק כל היום.
 
והיומן של יגור מוסיף: "נאחל לילדי בית-שאן חופש נעים, קיץ מאושר. מגיע להם בהחלט".
 
ביומן של גבעת-ברנר אנו קוראים, כי האספה דנה בעירעורו של החבר ש. על ההחלטה לא לאשר לו יציאה לשליחות לחו"ל. ועמוד שלם ביומן מודיע לחברים על ספרים חדשים שנתקבלו ועל כך שהחברים יכולים להזמין לעצמם ספרים בהנחה גדולה ב"שבוע הספר העברי".
 
עובדי חדר-האוכל מבקשים מהחברים: "אם יש לנו פרחים יפים באגרטלים – אז שיישארו שם". והרמז מובן… " השבוע התגייסו לצה'"ל מיכאל וקלוד. שאו בירכת המשק ושובו בשלום". שני עמודים ביומן מוקדשים ל"ספורט בגבעה": כדורסל, כדוריד, כדורמים וגם "התקדמות בחוג לג'ודו".
 
עלון קבוצת יפעת נפתח בשמחת המשק:‏ "תשעה מילדינו הגיעו למצוות. ברכות -לבני המצוה ואיחולים להורים ולמחנכים בבית"הספר".
 
דיון על הטלוויזיה במזכירות המשק, על הכנסת מקלטי טלוויזיה לבתי חברים-ביפעת. ‏ הועלו הצעות שונות – וביניהן: לא להתנגד להכנסת מקלטי טלוויזיה לבתי-החברים, ‏ המקבלים כמתנות; להתחיל ברכישת מקלטי טלוויזיה ובחלוקתם לחברים, לפי הסדר שעליו יוחלט. ודיון על מענק כספי מיוחד לבנים ולבנות המשתחררים מצה"ל.
 
וביומן כפר-סאלד: מישאל בזק על תקציב הצריכה האישי של החבר. האם יש לשנותו ולהגדילו? האם צריך היות תקציב אישי כולל או כנהוג, לפי סעיפים: הלבשה. הנעלה, ריהוט, הבראה, ספרים ותרבות, סיגריות וממתקים?
 
ביומן, שני שירים מ"תוצרת בית", מכפר-סאלד : "בדידות" ו"כל השנה חיכינו לאביב" עם לחנים, גם הם של חברי המשק.
 
גם לקיבוצים ברמת-הגולן יש כבר יומנים משלהם. הופעתם החלה כמעט יחד עם ההתנחלות. וכך אנו קוראים ב"טללים", יומן עין-זיוון, על דיוני מזכירות המשק. הנושאים הם ענייני ביטחון במקום, קניית ביגוד והנעלה וועדת התרבות. ועוד ביומן: בעיות עבודה וכוח-אדם, תקן-עבודה לחברה בהריון ואם לתינוק, "דף לחיילי" ורשימת סרטי החודש הקרוב.
 
במשק חפצי-בה מופיע יומון ממש, כלומר עלון יומיומי. מה יש לספר יום-יום ב"יומון חפצי-בה", שלא ניזון ביומונים בעיר בחדשות מהעולם ומהארץ באמצעות כלי התקשורת של ימינו? מסתבר של"יומון חפצי-בה" יש מה לספר לחבריו יום יום: הנה פותח יומון אחד במכתבם של החברים מירה ואמנון מאדיס-אבבה. אמנון נשלח לחבש כמומחה לחקלאות והמכתב מספר על חבלי הקליטה הראשונים של משפחת הקיבוצניקים באדיס-אבבה. "יומון" אחר מספר על העברת ילדי ה,"פעוטון" לגני-הילדים והאינפורמציה בנושא זה היא מפורטת. וביומון שלישי: מהנעשה ברפת ובבית-הספר ועל קליטת משפחה חדשה בקיבוץ, משפחת קצין ממשמר הגבול; אזהרה לאורחים המתרחצים בבריכה; תצוגת בגדי קיץ לחברות. יומון אחר מוקדש כולו למכתבי תנחומים שהמשק קיבל במותו של חבר.
 
מה תפקידם ויעדיהם של עלוני הקיבוצים? מה ה"מעמד" שלהם בקיבוץ, בין שאר המוסדות והענפים? איך הם נעשים ומי הם עושיהם? ומה על הקוראים שלהם?
 
משהו על יומני הקיבוצים סיפרו לנו עורכי בטאוני הקיבוצים, ישראל אבן-נור מ"בקיבוץ", מיכה יקיר מה"איגרת" וראובן ("רוביק") רוזנטל מ"השבוע".
 
אומרים הם: העלון בישוב הקיבוצי אינו ממלא תפקיד אינפורמטיבי לחברי המשק בלבד. בכוונתו להגביר את הזדהותו של החבר הבודד בקיבוץ ע"י שיתופו במידע מהנעשה בקיבוצו וע"י כך, הכוונתו לקראת דיונים והכרעות בבעיות המשק, באסיפה הכללית. ועוד מטרה: שהחבר לא יהיה פסיבי בקיבוץ. העלון הוא גם במת-ביטוי לחבר היכול באמצעותו לקחת חלק בבירור בעיות ועניינים בתחומי המשק השונים, לפי גישתו הוא. החבר יכול "להרהר בכתב" ביומן, אפילו על בעיות כיבוש הירח…

עלון הקיבוץ הוא כתב-עת יחיד במינו, אופייני לישוב קיבוצי. את העלון עושים לרוב חברים או חבר, בשעות אחרי העבודה ולרוב עורך את היומן חבר שהוא מוגבל במצב בריאותו . בישובים גדולים מקדישים ליומן יומיים עבודה בשבוע. בדרך כלל מוטלת עבודת הכנתו של היומן על "המזכיר לענייני פנים" במשק. העלונים סובלים מחוסר כוח-אדם. ביחוד ב"עונות הבוערות" בענפי החקרלאות אין גם מסםיק "אנשי מקצוע" ליומנים. נעשו כמה נסיונות להכשרת עורכי עלונים ע"י קורסים וימי עיון, אך הפעולה אינה עקבית ובלתי סדירה.
 
מה טיבם של שלושת הבטאונים המרכזיים של התנועות הקיבוציות? את "בקיבוץ" של הקיבוץ-המאוחד עורך ישראל אבן-נור, חבר כברי, מאז 10 שנים. השבועון עצמו מופיע 20 שנה. אבן-נור מעיד על עצמו כעורך מקצועי. עבד בשעתו שנים גם בעתון יומי. מלבדו מועסקת כתבנית לחצי יום, "וזו כל המערכת". אבן-נור אומר כי "בקיבוץ" אינו בטאון רק לחיי הקיבוץ, להווי שלו ולנעשה במשק ובחברה. "הוא עוסק גם באידאולוגיה, בבעיות פוליטיות, חברתיות, חינוכיות וכלכליות, שהחבר עצמו בקיבוץ מתעניין בהן.
 
עורך "בקיבוץ" יודע, כי השבועון שלו קריא. יש לו הדים טובים על כך. " אני יודע כי 'בקיבוץ' לא רק מגיע אל החבר, אלא גם נקרא על ידו. גם בשבועון זה, כמו אצל עורכי העתון היומי בעיר קיימת הבעייה: איך לעשות אותו יותר קריא? אבן-נור אומר, כי הדבר נעשה ע"י "כתבות מושכות", חומר מענין, צלומים וציורים, ע"י עימוד נראפי נאה ומושך. "גם לשבועון של הקיבוץ אסור להיות משעמם".
 
השבועון ,"בקיבוץ" נפתח תמיד במאמר-מערכת שכותרתו הקבועה היא "בין גליון לגליון". אך מעל למאמר המערכת מתנוסס תמיד צילום של נוף או של אדם או בעל חי במשק, וכן גם צילום שער.
 
וכך אנו קוראים במדור ,"בין גליון לגליון": "…ארץ קשוחה ושופעת, ארץ עקרבים ומרדפים וארץ כל פרי וירק, ארץ מוקפת אוייבים, שבניה עוטרים מגן לגבולותיה". הגליון דן בבעייה "כיצד נתארגן מסביב לישובי קו החזית?" ובבעיה אחרת: "להפחית תלותו של דור בדור" וב"תרבות של חול ותרבות של חג".
ויש "פכים קטנים" בגליון, במדור "ממשגב עד אילות", הזורמים למערכת מיומני הקיבוצים. אחד מהם, מקיבוץ החותרים, מספר על להקת-קצב בקיבוץ וכמובן מדור קבוע, אימרות "מפי הטף". והנה אחת מפי אסף הקטן: "אסף מאזין לתקליט של חנה מרון. תוך כדי כך מספרים לו שהשחקנית שוכבת פצועה בבית חולים בגרמניה. אסף שואל: אז מי יחליף אותה עכשיו בתקליט?"
 
בשער גליון אחר של "בקיבוץ" של אמצע יולי אנו קוראים: "אשרי מי שאבטיח צונן מצוי לו בסלו או בביתו, אך עדיין רבים הם בשדה, שצפחת מים היא בת-לווייתם, ואי-שם, ליד קו האש שבבקעה, עומד חייל ומערה מים אל פיו, מכובעו הקפול בקפליו"…
 
בגליון – בעקבות בירור באספה בקיבוץ "על נסיעת בנים לגרמניה" ועוד נושאים המעסיקים את הקיבוץ, וכך בגליונות רבים של "בקיבוץ".
 
בקיבוץ. כמן בעיר, חברים רבים אשר להם בני משפחה בברית-המועצות. לעתים מתפרסם ב"בקיבוץ" מכתב משם ונוגע ללב: מכתבה של ילדה בת 11 מבריה"מ הכותבת אל קרוביה בקיבוץ. המכתב כתוה עברית! מכתב שהגיע נשם ליגור: כל אחד מאתנו חי יחד עמכם את חייכם המתוחים. שמחתכם -שמחתנו. צערכם ויגונכם – צערנו ויגוננו".
 
מערכת ה"איגרת" שוכנת בבניין ישן ברחוב הירקון, שהיה קרוי פעם "הבית האדום". אך העורך הוא בחור צעיר צעיר מיכה יקיר בן תל-יוסף. הוא עוסק בכך רק שנה ובא אל ה"איגרת" מהרפת של הקיבוץ.
 
הוא אומר, שקיבל שבועון קצת "פרובלמאטי", שהיה לו "דימוי שמרני". את ה"איגרת" קראו בעיקר הוותיקים ובני הדור הצעיר בקיבוץ לא פתחו אותה. את תפקידו ראה העורך התעיר ב "שבירת השקט" בשבועון, "לנער" אותו ולעשותו קריא יותר גם לדור הצעיר. לעורר חיים, תסיסה וויכוח – ולשם כך נעשה לדבריו לא מעט כדי "להחיות" את ה"איגרת" ואפילו להכניס בה "קצת עירום" – אם זה "עירום יפה ואמנותי'. ניתן גם בכל גליון, יותר מקום לספורט בקיבוץ, שהנוער מתעניין בו.
 
לעורך הצעיר היה קצת נסיון ב,"עתונות של הקיבוץ". ערך את יומן עין-חרוד (איחוד). הלך גם לקורס של ,"בית ספר לעתונות". הוא מחשיב רפורטז'ות, ראיונות עם חברי משקים צעירים, ‏עם אנשי ענפים ומטפל גם בבעיות אקטואליות של הקיבוץ והקבוצה. נערכים גם ביקורים של כתבי ה"איגרת" בקיבוצים. העורך עושה מאמצים לקיים קשר עם הקורא ולדבריו אין הדבר קל.
 
אין הוא יודע כמה חברים קוראים את ה"איגרת", אך "אם אני בא לחדר-תרבות במשק והעתון אינו מונח בערימת עתונים על הפסנתר – סימן שקוראים אותו".
 
הוא אומר, כי ה"איגרת" אינה בטאון פוליטי וחברים הרוצים להביע דעה פוליטית מוצאים את דרכם אל העתונות הכללית.
 
גם כאן המערכת היא קטנה והעבודה רבה. "צריך גם לחרוג מהתקציב". העורך אומר שאין עליו צנזורה אבל הוא יודע בעצמו, "מה אין לתת בשבועון".
 
שלא כבשנים שעברו, נוגעת ה"איגרת" לא פעם ב"פרות קדושות" של הקיבוץ והדבר מעורר תסיסה, וויכוחים והדים.
 
ה"איגרת'" מתקרבת כבר למיספר האלף בגליונותיה. העריכה והעימוד בה, אולי יותר שמרנים ו,סולידים" מאשר "בקיבוץ" ו"השבוע", אך יש לא מעט נושאים רציניים מעוררי עניין בקיבוץ שה"איגרת" מטפלת בהם. הנה, באחד מגליונות ה"איגרת", בעיה כמו "היחס בין הקבוצה והפרט"; או בעיית "הלינה המשפחתית" בקיבוץ ; על "רמת החיים בקיבוץ"; או "ביתו של חבר קיבוץ", הדן ב"נורמה" שנקבעה לשיכון המשפחה בקיבוץ — 39 מ"ך, ועוד בעייה: "הרכב לחבר".
 
אך יש גם עניינים "כלליים" אקטואליים, כאלה המעסיקים את המדינה כולה, המוצאים מדי פעם מקום ב,איגרת", כגון ,"אנו והשטחים" — נסיגה או סיפוח, או ענין גיורה של הלן זיידמן מנחל-עוז שעורר הדים ותגובות בקיבוצים לכאן ולכאן. ב"איגרת" אין מאמר-מערכת או מאמר ראשי. השבועון פותח עמודיו באינפורמציה מישיבת המזכירות של ה"איחוד". "ייתכן וזה נראה קצת משעמם, אך הקוראים שלנו אינם להוטים אחרי מאמרים ראשיים שאותם הם יכולים למצוא בעתונים", אומר העורך מיכה.
 
באחד הגליונות של ה"איגרת" מצאנו אפילו "סיפור" בן חמש שורות "מפי הטף" על "הכרה מעמדית" בבית-הילדים: "אמא מסבירה לאביטל את עניין הדגל האדום באחד במאי: 'אנחנו פועלים ולכן מניפים אותו'. אומר אביטל : 'לא נכון. אם הייתם פועלים, אז הייתם בונים לבד את הבניינים ולא הפועלים האלח שבאים בכל יום…' (משמר הנגב)"
 
"השבוע בקיבוץ הארצי", שמערכתו שוכנת בבניין המידות החדש של הקיבוץ הארצי בת"א, מקובל כשבועון תוסס ובעל חזות צעירה (אם כי תנועת 'השומר הצעיר", כבר מקובלת כוותיקה). חעורך חוא ראובן ("רוביק") רוזנטל מנחשון, בן 25. נסיונו בעריכה – עלון נחשון ועלון של נחל"אים. במערכת גם שני כתבים "היוצאים אל המקומות".
 
רוביק אומר, כי המטרה היא ש"השבוע" יהיה דו-סיטרי, בין השבועון לקוראיו. הוא מציין, כי לא מעט הושג כבר בכיוון זה. הדבר משתקף גם על עמודי "השבוע". כן הוא אומר, כי "השבוע" שינה פרצופו בשנים האחרונות. הוא אינו "אוסף כרוניקות" — מהנעשה בקיבוצים ובתנועה ואינו כבר " אופיציוז של מוסדות הקיבוץ הארצי". זה מתבטא במיעוט החומר ה"רשמי" בשבועון.
 
"אנו מנסים לטפל בבעיות שונות בשבועון, לא במשקפיים של המוסדות שלנו והמפלגה". השבועון פתוח גם לביקורת של חברים, "ואפילו על מוסדות התנועה והקיבוץ".
 
רוביק אומר, כי את "השבוע" קורא רוב רובו של הדור הצעיר בקיבוץ הארצי וזה הישג גדול בימינו "שלא רוצים אפילו להציץ בבטאונים ומסתפקים בעתון יומי". הגישה של העורך ושני חבריו במערכת היא 'גישה עתונאית'. אין הם מתיימרים להכין "מגזין" ולהתחרות עם עתוני ערב-שבת, אבל צריך להיות קצת מגזיני והרבה מענין". אנו אנשים פוליטיים בקיבוץ, ומובן הדבר שאנו מעוררים לעתים נושא פוליטי בשבועון. אך הנושאים המרכזיים הם אלה המנסרים בעולמו של הקיבוץ. הנה, התעורר לאחרונה בקיבוץ על שלושת זרמיו הוויכוח סביב הנושא, אם דרושה "אוניברסיטה קיבוצית". נושא זה תפס מקום נכבד במיספר גליונות של "השבוע", לכאן ולכאן. הובעו דעות לחיוב ולשלילה ועדיין הוויכוח חם ולא תם.
 
"השבוע" מטפל לא מעט בדור הצעיר של הקיבוץ ובמצבם ובמעמדם של הקיבוצים הצעירים. הנה מאמר "דרוש אוויר לקיבוץ הזעיר!" שכתב אותו העורך עצמו והשאלות הן: 'מה הפרספקטיבה? מה העתיד? ולאן הולכים! והכול מסתובב כאן מסביב לחוסר כוח-אדם".
 
ו"בקול הקורא", שהוא מעין מדור של מכתבי קוראים, אנו מוצאים גם קריאה של חבר קיבוץ לא צעיר ,,תנו לנו השלמה!", כלומר הקיבוץ צמא ורעב לתוספת חברים.
 
ובאותו גליון, ענין אנושי: "אירוח אלמנות-מלחמה בקיבוצים". מתברר, כי ,"משקים קיבוציים מכל הזרמים ההתיישבותיים משתפים עצמם מאז שנתיים באירוח אלמנות מלחמה וילדיהן למשך שבוע ימים. אשתקד התארחו 130 משפחות בשישים משקים וחלק מהמשפחות האורחות נשארו עד היום בקשרים אמיצים עם המשפחות המאמצות. הביקורים ההדדיים מוסיפים עידוד רב לנשים ולילדיהן".
 
ובגליון אחר: דיון על ה-1 במאי הפרובלמטי, על היחס לחג מעמדי זה כיום וראיון עם "עוזב קיבוץ" ומאמר על המשבר העובר על ענף הצאן בקיבוץ. ובעמוד הראשון לא פוליטיקה ולא "בעייה" אלא על חג כלולות בכפר-מסריק, ובגיליון אחר, פגישה של חבר עם גולדה, על עניין הגיור ומי הוא יהודי ודיון גלוי על "תרבות של דיסקוטקים" כשהבעיה היא: "מדוע השתלטה השיגרה על ערבי התרבות שלנו? מדוע אין הצעירים באים לערבים 'רציניים'?"
 
ומשאל בין חניכי י"ב במוסד החינוכי: "האם אתה מאמין שהשלום יבוא?" והיחס אל סמלים מבחוץ. חברה מצהירה: אני לא צריכה את צ'ה גווארה – יש לי משלי"..
 
גם ב"השבוע" מדור קבוע "חמוד ועוקצני", מפי הילדים, בו אנו קוראים על "התרשמותו" של יריב בן השלוש מהנעשה בחדר המזכירות, בו עובד אביו, המזכיר: "שם בכלל לא עובדים, רק מדברים"….

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.