728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

רעיית זהב

רעיית זהב

מעמדן מעולם לא הוגדר באופן רשמי. הן לא נבחרו לתפקיד, אך זכו בנראות ציבורית בולטת. מה השתנה במהלך השנים בסיקור התקשורת את רעיית רוה"מ?

מעמד בן הזוג של ראש ממשלת ישראל, שעד היום היה תמיד אישה נשואה, מעולם לא הוגדר באופן רשמי ולא הוסדר בדין. עשר נשים היו מאז קום המדינה "רעיית ראש הממשלה": פולה בן גוריון, צפורה שרת, מרים אשכול, לאה רבין, עליזה בגין, שולמית שמיר, סוניה פרס, נאווה ברק, עליזה אולמרט ושרה נתניהו (ראשי הממשלה גולדה מאיר ואריאל שרון לא היו נשואים בעת שכיהנו בתפקידם). הן לא היו מעולם עובדות ציבור, לא נבחרו לתפקיד, אך זכו בנראות ציבורית בולטת ולחלקן יוחסה השפעה משמעותית על בן הזוג, ראש ממשלת ישראל – ומכאן גם על סדר היום הפוליטי של מדינת ישראל.
 
הסיקור התקשורתי של נשות ראשי הממשלה בשנותיה הראשונות של המדינה, חלקן דומיננטיות ושנויות במחלוקת, היה מועט ועסק בעיקר בפן הרכילותי של חייהן. בשנים האחרונות עלה היקף הסיקור התקשורתי של אשת ראש הממשלה.
 
ד"ר אילן בן עמי, סוציולוג פוליטי מהאוניברסיטה הפתוחה, מחבר הספר "האישה שאתו" על חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, חקר סוגיה זו.
 
"ניסיתי לעמוד על מידת ההשפעה והמעורבות של נשות ראשי הממשלה בהחלטות של בני הזוג שלהן. לא מן הצד הרכילותי-תקשורתי. זאת, למרות שקריירה מעין זו מלווה ברכילות תקשורתית. הנחת המוצא שלי הייתה שלא יכול להיות שאין להן מעורבות והשפעה. הכי פחות מעורבות הייתה לנאווה ברק, אבל יש להתייחס גם לעובדה שאהוד ברק כיהן בתפקיד תקופה קצרה. נאווה הייתה מאד פופולארית והביאה לברק הרבה סימפטיה שאותה לא הצליח להביא בעצמו. הוא לא השאיר אחריו חותם. נאווה, כן.
 

ד"ר אילן בן עמי

 
"סוניה פרס למשל, ברחה מהעין הציבורית. התקשורת ביטאה את מחאת הציבור על כך שסוניה לא התלוותה אליו. הייתה ביקורת על היעדרותה. למרות שאין חוק או תקנון המגדיר את פעילות נשות ראשי ממשלה, התקשורת והציבור אתה פיתחו ציפיות כלפי אשת ראש הממשלה ותפקודה. להתלוות לאירועים, להיות נוכחת ומעורבת"
 
בן עמי מצביע על המסורת הפוליטית האמריקאית, כמי שעיצבה את הציפיות הללו. זה החל, לדבריו, מהיות אשת הנשיא האמריקאי בת לוויה קלסית, מעין מארחת רשמית. הן עסקו גם בענייני ציבור, חינוך, בריאות – אך לא בפוליטיקה. בן עמי:" אני טוען כי התחום הפוליטי הורחק מהנשים שכן הוא נתפש כעיסוק גברי.
 
-מי מנשות ראש הממשלה הייתה מעורבת ובעלת השפעה בתחום הפוליטי?
"עליזה בגין. היא הייתה אמנם צנועה ונחבאת אל הכלים, אבל הייתה מעורבת פוליטית. למשל, היא הייתה נגד הסכמי קמפ-דויד ונגד הסכם השלום עם מצרים. לאמריקאים היה חשוב שעליזה תגיע למעמד חתימת הסכם השלום, בניגוד לג'יהאן סאדאת, אשת נשיא מצרים, שלא הוזמנה פורמלית. הם לא חשבו שיש לה ערך מוסף והשפעה על התהליך, כמו לעליזה בגין. רוזלין וג'ימי קרטר שקיימו את המפגש רצו מאד את נוכחותה של עליזה בשל השפעתה על בגין. הם רק לא ידעו שהשפעתה פעלה בכיוון שלא אליו התכוונו."
 
-ומה באשר לשרה נתניהו, שהתקשורת מדווחת על מעורבות משמעותית שלה בתהליכי קבלת החלטות?
"זה באמת סיפור שונה. נתניהו היא רעיית ראש הממשלה לאורך פרקי זמן משמעותיים, בעצם מי שמשמשת הכי הרבה שנים כאשת ראש הממשלה בתפקיד (מ-1996-1999 ומ-2009 ועד היום). תחילה, חשוב לציין שהתקשורת השתנתה באופן שהיא מסקרת את רעיית ראש הממשלה. סביב פולה בן גוריון היו שמועות על קלפטומניה, אבל התקשורת לא נתנה לזה ביטוי. להוציא את עיתון העולם הזה, לא הזכירו זאת בשום מקום. התקשורת בזמנה הייתה סלחנית ובעצם מגויסת. עם הזמן השתנה אופי הסיקור התקשורתי.
 


"מצאתי סיפורים על מרים אשכול שדומים לחלק מהדיווחים בתקשורת על שרה נתניהו. אשכול, שהצטרפה לטיסה לחו"ל עם בעלה, דרשה להוריד מהטיסה דיילת שנראתה טוב ושירתה את בעלה בטיסה. סיפור דומה התפרסם על שרה. בעיתון 'העולם הזה' ביקרו את מעורבותה של אשכול בהחלטות בלשכת ראש הממשלה וייחסו לה השפעה בעניינים פוליטיים ומדיניים. היא כונתה "מנכ"לית המדינה"


 
"העיתונאים החלו לבקר את שרה נתניהו. היו שתקפו אותה, תחת לתקוף את ראש הממשלה נתניהו. לבן גוריון ולרבין היו מתנגדים אולם הם מעולם לא השתמשו בניגוח הנשים שלהם. "תתקפו אותי" נהג נתניהו לומר כל אימת שחש כי תוקפים את אשתו. שרה נתניהו שמשה הרבה פעמים מעין קולט ברקים של ביקורת תקשורתית. היום חלק מהביקורת מופנית לעבר יאיר בנם המשמש אף הוא מעין קולט ברקים של אבא.
 
-אז במבחן התוצאה, אתה טוען כי שרה ויאיר בנה "חוטפים" בגלל ראש הממשלה?
"האחריות הציבורית היא רק של בנימין נתניהו, שרה נתניהו איננה נבחרת ציבור. בארה"ב הבחירות הן אישיות. שם אשת הנשיא תופשת מקום ציבורי. הן נושאות נאומים מתלוות לנבחר ותומכות בו לעיני הציבור. הן בעצם חלק מהמשחק התקשורתי מול ציבור הבוחרים.
 
אצלנו, פולה בן גוריון לא הייתה צריכה את זה ונאווה ברק ידעה לשמור "פאסון". קדמו לשרה מרים אשכול ולאה רבין. הן היו הראשונות לחטוף ביקורת קשה מהתקשורת שהשתנתה באופן בו היא מסקרת את רעיית ראש הממשלה, מימי פולה בן גוריון וציפורה שרת. גילן הצעיר של מרים, לאה ושרה לא עבד לטובתן. שלושתן הציגו כלפי חוץ, מעורבות פוליטית שלא ראינו קודם.
 
"מצאתי סיפורים על מרים אשכול שדומים לחלק מהדיווחים בתקשורת על שרה נתניהו. אשכול, שהצטרפה לטיסה לחו"ל עם בעלה, דרשה להוריד מהטיסה דיילת שנראתה טוב ושירתה את בעלה בטיסה. סיפור דומה התפרסם על שרה. בעיתון 'העולם הזה' ביקרו את מעורבותה של אשכול בהחלטות בלשכת ראש הממשלה וייחסו לה השפעה בעניינים פוליטיים ומדיניים. היא כונתה "מנכ"לית המדינה". גם סוניה פרס הייתה מעורבת בנושאים מפלגתיים.
 
"אינני חושב שלשרה יש השפעה משמעותית על מערכת הבחירות העכשווית. צריך לזכור שנתניהו הוא ראש ממשלה לאורך תקופה ארוכה יותר מכול ראשי הממשלות עד כה ולכן לכל מעשיה של רעייתו יש אפקט מצטבר.
 
" צריך לעשות הבחנה איפה הדיווח הוא ענין לציבור או לא. היום התקשורת מתנהלת לפי הגישה הפוסט מודרניסטית. אין גבולות. הכול ציבורי והכל מעניין.
 
"מניסיוני, אנחנו זוכרים את רעיות ראשי המשלה בגלל בני הזוג שלהן. כולם יודעים מי זו פולה בן גוריון, מעטים יודעים מי הייתה אשתו של משה שרת. השאלה היא, איך נתניהו ייזכר בפרספקטיבה היסטורית, לטוב ולרע. אם הוא ישכח אז גם שרה תשכח".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.