728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

תכנית טלוויזיה אינה ראייה

תכנית טלוויזיה אינה ראייה

בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה של טכנאי מזגנים נגד לקוחה שהחליטה לא לשלם לו את מלוא חובה בשל תכנית הטלוויזיה "יצאת צדיק"

"תכנית טלוויזיה ערוכה ומגמתית שמטרתה מסחרית, לא יכולה לשמש כראייה לטענה על מרמה בהליך משפטי". כך קבע בימים אלה בית משפט השלום בתל אביב, בפסק דין נגד אשה שביטלה צ'ק בסך 55 אלף שקל שמסרה לבעל מקצוע, לאחר שצפתה בתכנית "יצאת צדיק".
 
ב-2015 ביצע טכנאי המזגנים יורם וקנין עבודות תיקון בביתה של הלקוחה בהרצליה פיתוח. בסיום העבודה הוא קיבל מהלקוחה, אקסנה שטרנברג, שלושה צ'קים בסך כולל של 72 אלף שקלים. שני הצ'קים הראשונים נפדו, אך הצ'ק השלישי שהיה בסכום הגבוה ביותר בוטל על ידי הלקוחה, ללא הודעה מוקדמת.
 
הטכנאי פתח בעקבות זאת בהליכי הוצאה לפועל. בהמשך התיק הועבר להכרעת בית המשפט, לנוכח טענתה של שטרנברג כי הטכנאי גזל ממנה את הכסף במרמה.
 
בדיון בפני השופטת שרון הינדה טענה שטרנברג כי במהלך ביקור בביתה החל התובע לחזר אחריה למורת רוחה. לתחושתה הוא עשה זאת בכדי לרכוש את ליבה ולעשוק אותה כספית. לדבריה, בעקבות הלחץ הנפשי, הטכנאי הוציא ממנה בתרמית את שלושת הצ'קים וגם התמורה שהיא שילמה בסך 17 אלף שקל היא מוגזמת עבור העבודות שהוא ביצע.
 
כראייה לנוכלות של וקנין ביקשה הלקוחה להסתמך על גם ממצאי פרק מתכנית הטלוויזיה "יצאת צדיק" בערוץ 2 (כיום קשת 12) בהגשת חיים הכט. התכנית תיארה שיטות עבודה פסולות של טכנאי מזגנים, ביניהם וקנין שנצפה כמי שסיפק שירותי תיקונים ונטל כספים מאחת הלקוחות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם השירות שנתן.
 
לטענת שטרנברג, חוסר יושרו ומקצועיותו של וקנין עולים מקטע הוידיאו והפרשנות המוצגת בו על ידי מנחה התכנית.
 
וקנין טען בתביעתו שהגיש כי ביצע את העבודות בביתה של הלקוחה על בסיס הזמנתה. לדבריו, בכל פעם שהנתבעת נתקלה בבעיה בביתה היא היתה מתקשרת אליו ומבקשת שיגיע לתקן את התקלה והוא היה מגיע בהתראה קצרה. לדבריו, הלקוחה אמרה לו כי איבדה את פנקס הצ'קים שלה ובנוסף היא היטעתה אותו ומסרה לו צ'קים שלא כובדו על ידי הבנק. בעקבות זאת הוא הגיש תלונה במשטרת תל אביב במחלקת הונאה ומרמה.
 
לטענתו, הלקוחה קיבלה שירות מעולה ומעולם לא התלוננה על טיב העבודה או על עלות העבודות וכי היא נתנה לו מתנות כאות הוקרה על עבודתו
 
בנוגע לתכנית הטלוויזיה, וקנין טען כי הראיה אינה קבילה, שכן מדובר בתכנית טלוויזיה שכל תכליתה היא למטרות רווח, המותאמת לציבור הצופים. "הקטע ערוך ונועד להאיר באור שלילי את התובע, אך ורק לצרכי יצירת עניין והעלאת אחוזי הצפייה", הוא טען.
 
עורכת התוכנית "יצאת צדיק", שרית לוי, העידה במשפט כי הסרט עבר עריכה. לדבריה הסרט קוצר והוסרו ממנו חלקים, משום שלא ניתן לשדר את כל הקטע. לוי גם אישרה בעדותה כי התכנית נועדה למטרות רווח. כן אמרה שהאירוע היה מבויים והמציגה היא שחקנית שמנחים אותה כיצד לפעול, מה לומר ומה לענות.
 
השופטת הינדה קבעה כי מעדותה של שטרנברג לא עלתה הכחשה גורפת לגבי הקשר בינה לבין הטכנאי בעניינים שאינם התיקונים.
 
בנוגע לסרט בתכנית "יצאת צדיק", השופטת קבעה כי לאחר צפייה בפרק ובחינת העדות של לוי, היא סבורה כי משקל התכנית כראייה להוכחת דפוס התנהגות של התובע, נמוך עד כדי אפסי. "מדובר במסמך ערוך ולא מסמך אותנטי. מדובר בתכנית טלוויזיה מבוימת ומתוסרטת, שעושה שימוש בשחקנים לצורך ביום סיטואציה של תקלה. לתכנית מטרה ברורה ליצור עניין ותכן שנועד למטרת רווח לערוץ מסחרי", אמרה השופטת.
 
השופטת קיבלה את התביעה שהגיש הטכנאי וחיייבה את שטרנברג לשלם לו את מלוא סכום הצ'ק בסך 55 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט בסך 6,250 שקל ובס"ה 61,250 שקל.
 
תא"מ 63177-06-16

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.