728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

נפלאות הבינה

נפלאות הבינה
אילוסטרציה: pixabay

פרופ' נעם למלשטריך לטר, החוקר את השפעת הבינה המלאכותית על התקשורת והעיתונות, מציע לא לחשוש מהאופן בו הטכנולוגיה משנה את עבודת המידע

בשבוע שעבר חשף מכון אלן לבינה מלאכותית בסיאטל מערכת חדשה, הנקראת "אריסטו", שעברה את המבחן במדעים של כיתה ח' בהצטיינות יתרה: היא ענתה נכון על יותר מ–90% מהשאלות במבחן, ועל יותר מ–80% במבחן למדעים של כיתה י"ב.
 
חרף ההתקדמות שהציגה "אריסטו", סבורים מדענים שמכונות צריכות עדיין לעבור דרך ארוכה עד שיוכלו להחזיק בשליטה מלאה על שפה, ועד שיצליחו להעתיק כישורים של בינה אנושית.
 
במאמר שפרסם ניקולס דיאקופולוס, מרצה בבית הספר ללימודי תקשורת של אוניברסיטת נורת'-ווסטרן באתרThe Conversation , הוא טען שכשם שרובוטים שינו את כל תחומי כלכלת הייצור, הבינה המלאכותית והאוטומציה משנות כבר כעת את עבודת המידע, ומאפשרות לבני האדם להעביר מלאכה קוגניטיבית למחשבים.

 
בעיתונות, למשל, מערכות כריית נתונים מתריעות בפני כתבים על ידיעות חדשותיות פוטנציאליות, בעוד שבוטי-חדשות מציעים לקהלים דרכים חדשות לגלות מידע. מערכות כתיבה אוטומטיות מייצרות דיווחים בתחומים כמו כלכלה, ספורט וכיסוי הבחירות.
 
האם עלינו לחשוש מההתפתחות של עיתונאות רובוטית, בהקשר של כיסוי מערכות בחירות כאן וברחבי העולם?
 
פרופ' נעם למלשטריך לטר, הדיקן המייסד של בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, חוקר בעל שם עולמי בתחום השפעת הבינה המלאכותית ורובוטיקה על התקשורת והעיתונות, מציע לא להתרגש. לדבריו, טרם נמצא תחליף רובוטי ראוי לעיתונאי בשר ודם. עם זאת, הוא טוען שנדרשת התייחסות רצינית לתרבות הדיגיטלית החדשה בעולמנו.
 

פרופ' נעם למלשטריך לטר. טרם נמצא תחליף רובוטי ראוי לעיתונאי בשר ודם

 
בספרו "רובוט עיתונאי: האם עיתונאות אנושית תשרוד" (שעומד לצאת לאור בסינית) מנתח למלשטריך לטר את מגבלות הבינה המלאכותית ומסביר מדוע לעיתונאי האנושי יוכל לא רק לשרוד בעידן החדש אלא להתחרות בכבוד בסביבה של עיתונאות רובוטית, בתנאי שיבין את הסביבה הדיגיטלית.
 
– אנחנו בשבוע האחרון של מערכת בחירות שניה בשנה האחרונה. איזה תפקיד, אם בכלל, יש לבינה המלאכותית בעבודת המידע הקשורה לבחירות?
"יכולתה של בינה מלאכותית להשפיע בזמן בחירות מוגבלת, עקב היותה בנויה על תהליכים רציונליים. מוח האדם מאד מורכב, מאד לא רציונאלי, ולכן החיבור בין השניים בעייתי ומוגבל. בינה מלאכותית יכולה לסייע להסביר מדוע בני אדם מצביעים כפי שהם מצביעים, בהתאם לפרופילים שלהם, עקב יכולתה לעבד כמויות גדולות של מידע עם משתנים רבים. היא יכולה לסייע לטרגט זרימת מידע לפי הפרופילים של הבוחרים ובכך לייעל מאד את הקשר בין המפלגות והבוחרים.
 
"ידוע שבני אדם בדרך כלל שמרנים בהצבעתם הפוליטית ובינה מלאכותית מוגבלת ביכולתה לשנות זאת. רק ערעור רציני של המצב הפוליטי או הכלכלי יכול להביא לשינוי בדרכי הצבעה. לדוגמא: מלחמת יום הכיפורים שאכן חוללה שינויים פוליטיים גדולים, או קריסה כלכלית. טילים על קריית שמונה או שדרות לא יוצרים זאת.
 
"בינה מלאכותית יכולה, כאמור, לנסות להסביר למה אנשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים. מדוע מי שחוטף טילים בשדרות ממשיך להצביע ליכוד. כאן המקום לציין את גורם הדיסוננס בתקשורת. ידוע שבני האדם אוהבים לשמור על איזונים פנימיים. אם אני איש ליכוד ואשמע את דברי יאיר לפיד אתחזק בדעותיי מדוע יאיר לפיד לא בסדר. אסנן את דבריו בתת מודע כדי שלא יערער לי את התפישה הקוגניטיבית שלי כליכודניק. בינה מלאכותית יכולה להסביר לנו כחוקרים ואנשי תקשורת, למה אנשים מצביעים כמו שהם מצביעים במשך שנים ואינם משנים את דעתם.
 
"בינה מלאכותית עלולה להיות הרסנית לדמוקרטיה כאשר רותמים אותה ליצירת פייק ניוז ברמה גבוהה. ניתן לדוגמא לייצר מה שנקרא "דיפ פייק" ולהראות את ביבי נואם בקולו ובדמותו ומשכנע למה כדאי להצביע "כחול לבן". הדרך היחידה להתמודד עם זה היא באמצעות רגולציה וענישה משמעותית למי שמייצרים ומפיצים ביודעין פייק ניוז".
 
בכל האמור לעתיד העיתונות, בעיני פרופ' למלשטריך לטר, המודל ההיברידי הוא הנתיב האופטימלי: שילוב בין העיתונאי האנושי לבין כלים רובוטיים שייסעו בניתוח מידע ואפילו בכתיבת טיוטת נרטיב. "בבניית האלגוריתמים העיתונאיים הרובוטיים פנו המתכנתים לעיתונאים בכירים ולמדו מהם כיצד יש לבנות נרטיב עיתונאי מנצח. העיתונאים התבקשו להסביר את תהליך העבודה שלהם לפרטיו".
 
לדעת למלשטריך לטר לעיתונאי האנושי יתרון ברמת היצירתיות הגבוהה, שנובעת בחלקה מחשיבה לא רציונלית. הרובוט בנוי לחשיבה רציונלית.
 
-היכולת לרתום את הבינה המלאכותית למניפולציות זדוניות מאוד מטרידה.
"בינה מלאכותית, כמו כל טכנולוגיה, יכולה לבנות ולהרוס. היא מאפשרת לנו לנתח מדוע אנשים מצביעים כמו שהם מצביעים, למרות שלפעמים אם ננתח בהגיון את הממצאים אזי נראה גם אנשים המצביעים נגד האינטרסים של עצמם. למשל, אנשים קשי יום שלא גומרים את החודש ומסוגלים להצביע למפלגה המייצגת קפיטליזם טהור.
 
"הבינה המלאכותית אוספת מידע עצום למי הצביעו בהתאם למאפיינים דמוגרפיים-גיאוגרפיים, חמישים שנה אחורה ותגלה תובנות שמסבירות את ההתנהגות.
 
"הכלי הזה יכול להיות יעיל מאד לפוליטיקאים. ידוע שהיועצים האסטרטגיים בארה"ב משתמשים בכלים אלה כבר הרבה שנים. המנחה של עבודת הדוקטורט שלי ב-M.I.T, פרופ איתיאל דה סולה פול, כתב בשנות השישים ספר בנושא "מועמדים, נושאים ואסטרטגיות". הוא חילק את הציבור האמריקאי ל-500 קבוצות פרופיל, במחקר שבדק קשרים בין פרופיל המצביע לבחירתו הפוליטית. הוא יעץ לנשיא ג'ון קנדי שהיה קתולי מה לומר ומה לא מול קהל פרוטסטנטי כדי להשיג קולות.
 
"איני יודע מה קורה בישראל בתחום הזה, אבל להערכתי היועצים הפוליטיים אינם מכוונים לשם. מדובר בתופעה שלילית שיכולה לעודד את המנהיגים ליצור מניפולציות. הפוליטיקאי יאמר דברים שהציבור רוצה לשמוע למרות שהוא חושב אחרת".
 
-למרות שאנחנו עדיין לא שם, מתי להערכתך תוכל הבינה המלאכותית להחליף לגמרי בינה אנושית?
"משנות החמישים מומחי הבינה המלאכותית ובהם ריי קורצוויל הגיעו למסקנה שכבר ב2029 המוח המלאכותי יהיה חזק יותר מהמוח האנושי. הם טעו. אבות תחום הבינה המלאכותית הם מהנדסים מצוינים אבל פסיכולוגים גרועים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.