728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

כשהכל אישי

כשהכל אישי
אילוסטרציה: Pixabay

ד"ר מיטל בלמס-כהן, ראשת המגמה לתקשורת פוליטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית: ההשפעה של התקשורת על עמדות פוליטיות היא מוגבלת

הביקורת המוטחת בסיקור התקשורתי של מערכות בחירות, בישראל וברחבי העולם, מתארת אותו כמוטה, רדוד ושטחי, וכזה העושה שימוש בפרקטיקות המשמשות לדיווח על "מרוץ סוסים"- מתמקד בתחרות אישית, בסקרי פופולאריות ובתחזיות ניצחון והפסד.
 
יש גם הטוענים כי סיקור מערכות הבחירות בתקשורת מאופיין בביקורתיות יתירה, בסרקזם ובציניות, וכי הוא מוביל את הציבור לחוש סלידה וניכור מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים, המובילים להעדרות של חלקים מהציבור מהשתתפות בתהליך הפוליטי.
 
בליץ הראיונות של המועמדים בכלי התקשורת בימים האחרונים, ששיקף מאמץ קדחתני אחרון שלהם להשפיע על דעת הקהל לקראת ההכרעה, המחיש גם את החשיבות הגדולה שמיוחסת לתקשורת כגורם מהותי בתהליך הפוליטי. האם התקשורת היא אכן גורם מכריע בעיצוב ההעדפות הפוליטיות של הבוחרים בישראל?
 
"גורמים פסיכולוגיים-אישיותיים יכולים לעצב תפישות פוליטיות. ישנה השפעה פסיכולוגית של התקשורת על רגשותינו ועמדותינו, אפילו עד שינוי עמדות במקרים קיצוניים", אומרת ד"ר מיטל בלמס-כהן, ראשת המגמה לתקשורת פוליטית ותהליכים פסיכולוגיים בעידן הדיגיטלי במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. עם זאת, לדבריה, ניתוח פשוט של המציאות, ממחיש את מגבלות העוצמה של התקשורת בכל הקשור לשינוי עמדות.
 
"יש הטוענים שאדם משנה את עמדותיו הפוליטיות בעקבות חשיפה לעובדות. אבל מה קורה במציאות? ראי את מצביעי הליכוד. ראש הממשלה טוען שהתקשורת עוינת אותו ופועלת להפילו, אבל המצביעים שלו אינם מושפעים מהתקשורת אלא ממנו, מעמדותיו ומתדמיתו. תיקי החקירה והחשדות נגד ראש הממשלה, השימוע שצפוי לערוך לו היועץ המשפטי לממשלה לפני העמדתו לדין, נתפשים בעיני רבים מתומכיו כ'שטויות' וכ'מגדל קלפים', ולא משנה כמה גיא פלג יהיה חמור סבר כשהוא מדווח על חקירות נתניהו. כלומר, לא בכל מצב יש ביכולתה של התקשורת להשפיע על שנוי עמדות.
 
"יש הסבורים שיש ביכולתה של התקשורת להבליט נושא מסויים או להניע תמיכה במועמד מסויים. באופן כללי, זה מה שטוען ראש הממשלה. טענה זו אינה נתמכת מבחינה מחקרית. נעשו בעבר ניתוחי תוכן לתקשורת המסקרת פוליטיקאים והם הראו כי הסיקור הינו מאוזן".
 

ד"ר מיטל בלמס-כהן/

 
-ומה לגבי הטענה שהסיקור התקשורתי של התהליך הפוליטי הוא שלילי ביסודו?
"לא התקשורת שלילית אלא הנושאים שהיא מסקרת. העיתונאים מדווחים לרוב על אירועים שליליים: פשעים, אי צדק, חוסר שוויון. מטרת הסיקור החדשותי היא לשקף בעיות בחברה. מדוע מכנים סיקור חיובי רגע של נחת? התשובה היא שכשהחדשות הן שליליות אנחנו מושפעים יותר וזוכרים יותר".
 
-מה חלקה של התקשורת בתהליך הפרסונליזציה של התהליך הפוליטי, שפוגע גם בה כגורם מתווך משמעותי?
"פרסונליזציה היא עליה בחשיבותו של היחיד על חשבון הקבוצה. המנהיג חשוב יותר מהמפלגה. יש כמה סוגי פרסונליזציה. בפרסונליזציה מוסדית, המוסדות מעניקים כוח ליחיד על חשבון המפלגה. אנחנו מערכת פרלמנטרית שבה האזרחים מצביעים למפלגה. פעם, על פתקי ההצבעה לא היו מודפסים שמות המנהיגים. היה כתוב מח"ל ולא מח"ל בראשות מנחם בגין. היום כתוב מח"ל בראשות בנימין נתניהו. יותר ויותר מפלגות עושות זאת. זוהי דוגמא פשוטה לשינוי מוסדי.
 
בפרסונליזציה תקשורתית, התקשורת מסקרת יותר ומדגישה את המועמד עצמו ופחות את מפלגתו. התקשורת מתעסקת יותר באישיותו של המנהיג, באשתו, בילדיו, בכלבו ובכל הקשור בסביבתו הקרובה והאישית.
"בעבר, אמרו במפלגה: 'אנחנו'. כיום זה 'אני'. כששואלים את הבוחר למה אתה מצביע למפלגה כזו או אחרת, האם בגלל הזדהותך עם המנהיג או עם המפלגה? מסתבר שיש יותר מצביעים למנהיג מאשר למפלגה. כן, היום בוחרים באדם".
 
-האם בעידן הרשתות החברתיות, הפרסונליזציה של הפוליטיקה מייתרת למעשה את הצורך בגורמים מתווכים מסורתיים כמו המפלגות והתקשורת?
"מחקרים בנושא הוכיחו כי אנשים לומדים על מפלגות פוליטיות מעט מאד ברשתות החברתיות, שכן החשיפה התקשורתית שלהם שם היא סלקטיבית. הם יכולים להבהיר את דעתם הפוליטית ולהיחשף לדעות פוליטיות דומות לשלהם. הם נחשפים פחות לדעות המנוגדות לשלהם. כשאתה קורא עיתון אתה נחשף באופן סלקטיבי לדעות שונות ולפעמים כאלה הנוגדות את שלך. בתקשורת המסורתית אתה מקבל מידע הטרוגני על נושאים פוליטיים גם מימין וגם משמאל.
 
"כאמור, ההשפעה של התקשורת על עמדות פוליטיות היא מוגבלת. ברוב המקרים היא לכל היותר מחזקת עמדה מסוימת.
 
מה מאפיין את החלקים בציבור ששימנעו מלהצביע?
"יש חשש שאנשים מאסו בתהליך הפוליטי ושבעיניהם הבחירות מיותרות. לכן גם בליכוד וגם בכחול לבן חוששים מאחוזי הצבעה נמוכים. אחוזי הצבעה נמוכים, אגב, מראים על בעיה בדמוקרטיה, על חוסר אמון במוסדות השלטון.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.