728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אנחנו במסך עשן

אנחנו במסך עשן
נשיא המדינה ראובן ריבלין עם בנימין נתניהו ובני גנץ באזכרה של שמעון פרס, בשבוע שעבר.צילום עמוס בן גרשום, לע"מ

גדעון אלון, ותיק הכתבים הפרלמנטריים בישראל, ראה במהלך הקריירה הארוכה שלו כמה קרבות פוליטיים, אך לדבריו "פלונטר כזה" כפי שאנו חווים כעת - עוד לא היה

גדעון אלון, הכתב הפרלמנטרי של ישראל היום, כבר ראה בחייו כמה קרבות פוליטיים. אלון , 74, מסקר את המערכת הפוליטית מאז 90', עת מונה לכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ. את הקריירה העיתונאית עצמה הוא החל עשרים שנה קודם לכן, ככתב ספורט וכתב לענייני משפט של הארץ ובהמשך ככתב לעניינים מוניציפליים ולענייני עלייה בהארץ.
 
"כבר נתקלתי בשנות עבודתי בתסבוכות פוליטיות שנוצרו בעקבות מערכות בחירות", הוא אומר. "אבל פלונטר כזה, שנוצר בעקבות שתי מערכות בחירות שהתקיימו בהפרש של חמישה חודשים ובאפשרות שנלך למערכת בחירות שלישית בעוד חצי שנה, עוד לא היה. כעיתונאי זו אחת התקופות הכי מרתקות, בגלל הסיטואציה הפוליטית החריגה".
 
-איך נראית לך התמונה הפוליטית כרגע?

"העסק לא רק סבוך, אלא יש מיסוך חזק מטעם ראשי המפלגות, שקשה לחדירה. קיימת חוסר ודאות לגבי מה יהיה. שני המועמדים המובילים, גנץ ונתניהו, הם חסרי יכולת לגייס 61 ח"כים ממליצים, נכון לעכשיו. אני מניח שלנשיא המדינה יש לא מעט התלבטויות. על פניו, אין לנשיא הנחיה ברורה הקבועה בחוק שלפיה עליו להטיל את הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר או על מי שעומד בראש הגוש הפוליטי הגדול ביותר. לפי החוק עליו להטיל את מלאכת ההרכבה על חבר כנסת שהסכים לקבל על עצמו את התפקיד.
 

גדעון אלון.

 
"ריבלין יכול להטיל את מלאכת ההרכבה על גנץ, שקיבל 33 מנדטים, או על נתניהו, שיש לו 31 מנדטים. 10 חברי הכנסת של הרשימה המשותפת שהודיעו על תמיכה בגנץ (ללא חברי הכנסת של סיעת בל"ד), מגדילים את סיכוייו של גנץ. מצד שני, גנץ לא מתלהב מהעובדה שהרשימה המשותפת החליטה להמליץ עליו (הבוקר כינה בכיר בכחול לבן את הודעת המשותפת על תמיכה במועמדותו של גנץ כלא פחות מאשר "פיגוע תודעתי" – ח"ב).
 
– יש עוד תרחיש שבו גנץ עשוי למשוך אליו ממליצים וכך יוכל להקים ממשלה?

"אנשי כחול לבן עשויים לפנות לכל מיני ח"כים שהם חוליות חלשות במפלגות אחרות, כדי לשכנעם לתמוך בגנץ, למשל חברי כנסת מהליכוד וכן סיעת יהדות התורה, אבל הסיכויים שהמהלך הזה יצליח הם קלושים".
 
– ומה עושה נתניהו?

"אנשיו של נתניהו עושים הכל כדי להחזיר אליהם את ליברמן. בניגוד לתקופת מערכת הבחירות, אז הקפידו בליכוד להוקיע אותו כמי שחבר לשמאל, כעת החיזור כלפיו מצד סביבת נתניהו הוא אינטנסיבי. ליברמן הוא פוליטיקאי מנוסה ומתוחכם מאוד. הוא חותר לעמדת השפעה רבה ככל האפשר על סדר היום הציבורי. קשה להעריך אם יתרצה, כי הוא אדם עקשן".
 


"קשה להגיד שהתקשורת שמרה על אובייקטיביות, לפחות בעיני. חלק גדול מדי מהכתבים ומהפרשנים אינם שומרים על מידה של אובייקטיביות, גם אם נקבל את ההנחה שאין אפשרות שעיתונאי יהיה אובייקטיבי לחלוטין"


 
– יש סיכוי שעמיר פרץ ילך עם נתניהו?

"מפלגת העבודה היא יעד לא פחות חשוב עבור אנשי הליכוד. נכון שעמיר פרץ הכריז מעל כל במה אפשרית שהוא לא יחבור לביבי. אבל לתמיכה מצד מפלגת עבודה במועמדותו של נתניהו יש היתכנות, מכיוון שמספר שתיים במפלגה, אורלי לוי – אבקסיס היא בעלת שורשים בליכוד. גם פרץ כבר הוכיח בעבר שהוא לא נאמן לשום מפלגה, כאשר נטש את מפלגת העבודה פעמיים – כשהקים את רשימת עם אחד ואחר כך כאשר חבר לציפי ליבני בקדימה. אם נתניהו יבטיח לפרץ שהוא ימנה אותו לשר הרווחה או העבודה, וגם יסכים שאורלי לוי תהיה, למשל, שרת הכלכלה, כמו גם שעומר בר – לב ימונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת – יש סיכוי, גם אם לא גדול, שהמהלך של תמיכה מצד העבודה בנתניהו יתממש".
 
"אפשרות שלישית של יציאה מהפלונטר היא שיתוף פעולה בין הליכוד וכחול לבן והקמת ממשלת אחדות לאומית. אני סבור שלכך ריבלין מפנה את עיקר מאמציו לפי הדוגמא של שנת 84' אז יצחק שמיר ושמעון פרס הלכו יחדיו וכיהנו ברוטציה".
 
– קיימת אפשרות שנלך לסבב בחירות נוסף במחצית הראשונה של 2020?

"הסיכוי לכך קלוש, אבל לך תדע. סבב בחירות שלישי בתוך פחות משנה יפגע באימון הציבור במערכת הפוליטית, דבר שיתבטא בשיעורי הצבעה נמוכים. וזה עוד לפני שדיברנו על הפגיעה שתיגרם למשק הישראלי".
 
-כוותיק הכתבים הפרלמנטריים בישראל, אתה מבחין בשינוי בסגנון הקמפיינים של המפלגות בין מערכת הבחירות האחרונה לבין מערכות בחירות בשנים קודמות?

"הו, ועוד איזה שינוי. שתי מערכות הבחירות האחרונות, שהיו צמודות, דירדרו מאוד את השיח הפוליטי. מאבק פוליטי מתוח בין מפלגות בתקופה של מערכת בחירות הוא דבר אחד. אבל מה שקרה השנה הוא שתרבות הדיבור היתה גדושה בהכפשות, בספינים, במניפולציות מכוערות. זה היה לא מכובד. נכון שבמערכות בחירות בשנים עברו נזרקו לאוויר בעצרות המוניות כל מיני ביטויים צורמים, בחלקם בעלי נופך עדתי, שהלהיטו את האווירה. אבל הפעם רמת ההתבטאויות, בעל פה וברשת החברתית כאחד, גלשה לתהומות חדשים. זה קרה בימין ובשמאל. אין מפלגה כמעט שלא היתה מעורבת בזה".
 
– התקשורת בישראל שמרה על אובייקטיביות כאשר סיקרה את מערכת הבחירות הנוכחית?

"קשה להגיד שהתקשורת שמרה על אובייקטיביות, לפחות בעיני. זה לא סוד שבכל כלי התקשורת, בייחדו אלה האלקטרוניים, יש ריכוז גדול יותר של כתבים ובעלי טורי דעה המזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. הדבר בא לידי ביטוי בסיקור ובדברי הפרשנות.  חלק גדול מדי מהכתבים ומהפרשנים אינם שומרים על מידה של אובייקטיביות, גם אם נקבל את ההנחה שאין אפשרות שעיתונאי יהיה אובייקטיבי לחלוטין. עמדותיהם מוטות בצורה מובהקת. זה מעציב כי בכך נפגעת אמינותה של התקשורת בעיני הציבור".

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

  • ברוכי
    24 בספטמבר 2019 @ 2:04 pm, 2:04 pm

    הסנדול ומצד שני השמוע.יוצרים חסימה מן הקשות שהיו דרך ללא מוצא!

    הגב

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.