728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

על הפרק: טובת המדינה

על הפרק: טובת המדינה
ישיבת הממשלה הראשונה של הקואליציה בראשות יצחק שמיר, לאחר בחירתה והשבעתה בכנסת. אוקטובר 1986צילום: יעקב סער, לע״מ, מתוך אוסף התצלומים הלאומי

יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי, לשעבר יועצו הפוליטי של יצחק שמיר, סבור כי אי-הסכמתם של נתניהו וגנץ על הקמת ממשלת אחדות תהווה ״פשע כלפי העם״

תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 היוו הפתעה. לאחר מלחמת לבנון הראשונה, אינפלציה משתוללת, וקרבות ירושה בין מועמדים בליכוד על תפקידו של מנחם בגין, נראה היה כי הליכוד, תחת הנהגתו של יצחק שמיר, צפוי לתבוסה מול המערך. אלא שהתחזיות המוקדמות היו שגויות. המערך ירד מ-47 מנדטים בכנסת העשירית ל 44 מנדטים. הליכוד ירד מ-48 מנדטים ל-41. נוצר שוויון בין גוש הימין וגוש השמאל, כאשר לשון המאזניים הן המפד"ל ומפלגתו של עזר ויצמן.
 
נשיא המדינה חיים הרצוג הטיל אז את הרכבת הממשלה על שמעון פרס, אך לאחר סבב שיחות קואליציוניות הודיע פרס כי אין ביכולתו להקים ממשלה. הנשיא הרצוג השפיע על נציגי הסיעות השונות לתמוך בממשלת אחדות לאומית הכוללת רוטציה בתפקיד ראש הממשלה. סוכם כי במשך השנתיים הראשונות ישמש בתפקיד ראש הממשלה שמעון פרס, לאחר מכן יוחלף על ידי יצחק שמיר. עוד סוכם, כי במהלך כל התקופה יהיה יצחק רבין מהמערך שר הביטחון, ואילו יצחק מודעי מהליכוד יהיה שר האוצר. בעת הקמתה נשענה הממשלה על תמיכתם של 97 חברי כנסת.
 
הההסכם כובד והרוטציה בין פרס לשמיר בוצעה לאחר שנתיים: שמעון פרס הגיש לנשיא את התפטרותו והמליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על יצחק שמיר. חלופת התפקידים הרשמית התקיימה ב-20 באוקטובר 1986, והחל מאותו יום שמיר הפך לראש הממשלה הרשמי.
 
לצד קשייה, היו השגיה של הממשלה (מבחינה פורמלית היה מדובר בשתי ממשלות – ממשלת ישראל ה-21 בראשות שמעון פרס וממשלת ישראל ה-22 בראשות יצחק שמיר): בלימת האינפלציה ונסיגת צה"ל לרצועת הביטחון בדרום לבנון. על אף היציבות שהושגה, סבלה הממשלה ממשברים תכופים (למשל, המגעים של פרס עם המלך חוסיין לחתימת הסכם לונדון, שטורפד על ידי שמיר) , שנפתרו במשא ומתן אינטנסיבי בין הצדדים.
 

יצחק שמיר ויוסי אחימאיר.

 
העיתונאי יוסי אחימאיר, יו"ר הנהלת מכון ז'בוטינסקי בישראל, עורך רבעון "האומה", וחבר כנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-13, שימש מפברואר 1984 כעוזרו ויועצו הפוליטי של יצחק שמיר כאשר שמיר כיהן כראש-הממשלה ושר החוץ בשנים 1984–1988 ומנהל לשכתו ומרכז תחום הדוברות הפוליטית של שמיר כראש-הממשלה בשנים 1988–1992.
 
לדבריו, הסכם הרוטציה הצליח כי "יצחק שמיר היה נטול אגו. ענינה אותו טובת המדינה ולא טובתו האישית”.
 

״זה היה טבוע בדמו״, אומר אחימאיר. ״שמיר אמר אז שעם שיש בו אחדות יכול לעמוד כסלע איתן מול המתנכלים לו. הנשיא הרצוג נכנס לתמונה לאחר שראה שגוש הימין והשמאל לא יצליחו להקים ממשלה לבד. הוא שיכנע אותם לפתוח בשיחות על הקמת ממשלת אחדות לאומית. את שמיר לא היה צורך לשכנע, שכן הוא האמין בממשלה כזאת עוד לפי הבחירות. פרס התעקש להיות הראשון ושמיר שהיה נטול אגו ויתר ולא התווכח וכך היה פרס היה ראש ממשלה ראשון במשך 25 חודשים ואח"כ כיהן שמיר במשך 25 חודשים כראש ממשלה.

 


״זה היה טבוע בדמו״, אומר אחימאיר. ״שמיר אמר אז שעם שיש בו אחדות יכול לעמוד כסלע איתן מול המתנכלים לו. הנשיא הרצוג נכנס לתמונה לאחר שראה שגוש הימין והשמאל לא יצליחו להקים ממשלה לבד. הוא שיכנע אותם לפתוח בשיחות על הקמת ממשלת אחדות לאומית. את שמיר לא היה צורך לשכנע, שכן הוא האמין בממשלה כזאת עוד לפי הבחירות״


 

״הזהירו את יצחק שמיר שכאשר פרס יגמור את הקדנציה שלו כראש ממשלה, הוא ימצא אמתלות למה לא להעביר את התפקיד למחליפו שמיר. אלא שפרס עמד בהסכם. הייתה ביניהם הבנה מהותית . נכון, הייתה יריבות פוליטית וחילוקי דעות בנושאי יסוד כמו הסכמי השלום עם הפלסטינים וחילוקי דעות עם שכנינו הערבים. הם הבינו אז שאפשר לשתף פעולה בנושאים אחרים וכשתצוץ הבעיה הפלסטינית אפשר אז שכל אחד ילך לדרכו .
 

״נוצר יתרון בגוש הימין ושמיר יכול היה להקים ממשלה עם 65 מנדטים בגוש הימין בלי המערך אולם הוא רצה ממשלת אחדות ולא התנגד לדרישת פרס להיות זה שיכהן ראשון בתפקיד ראש הממשלה. לאחר שנתיים, כששמיר החל לכהן בתפקיד ראש הממשלה צצו בעיות מדיניות כבדות משקל.
 

יוסי אחימאיר.

 

״הנשיא ג'ורג' בוש האב ושר החוץ בייקר לחצו על ישראל להשתתף בוועידה בינלאומית עם ראשי המעצמות והמדינות הערביות בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני. שמיר התנגד לכך בכול תוקף. הוא חשש שיכפו על ישראל פתרונות בלתי אפשריים ובהם חזרה לגבולות 67, ויתור על ירושלים המזרחית ולהסכמה לזכות השיבה״.
 

בעקבות ״התרגיל המסריח״ – כינוי שטבע יצחק רבין לניסיונו הכושל של שמעון פרס להקים ממשלת שמאל–חרדים צרה בראשותו בשנת 1990 במקום ממשלת האחדות הלאומית השנייה בראשות יצחק שמיר – הגיעה השותפות לקיצה.
 

״תמו הצרות עם שמעון פרס ושמיר מצא את עצמו נאלץ להתמודד מול הצרות עם"החישוקאים" דוד לוי, יצחק מודעי, אריאל שרון, גאולה לוי, יובל נאמן ורחבעם זאבי, שהחלו לחתור תחתיו. הם טענו שלא פעל בנחישות מול סאדם חוסין במלחמת המפרץ והתמתן מול הערבים בוועידת מדריד- באוקטובר 1991. שמיר הסכים לוועידה משום שמבחינתו הייתה זו בעצם הצגה טקסית שאפשרה לו לשאת נאום שכל העולם שמע. לדעתי זה היה הנאום החשוב מאין כמותו בדיפלומטיה הישראלית בטקטיקה והדרישה לשלום תמורת שלום, התנגדות להקמת מדינה פלסטינית ומניעת כפיית החלטות המעצמות ומדינות ערב על מדינת ישראל”.
 

חרף העובדה שאחימאיר סבור שהמערכת הפוליטית השתנתה מאוד מאז ממשלת האחדות של פרס ושמיר, הוא רואה קוי דמיון למצב המפלגות הגדולות כיום.
 

״כיהנתי שנה אחת כח"כ מטעם הליכוד. זה בשנת 95-6, שנת רצח רבין, והיום אני כמו כל אזרח מביט אל הפוליטיקה הישראלית מן הצד השני. אנשים בפוליטיקה הישראלית הם פחות עם רקע אידיאולוגי של עשיה כמו בעבר. פעם אלה שנכנסו לפוליטיקה הישראלית היו אלה שבאו עם רקורד של עשיה פוליטית.
 

״היום האגו של הפוליטיקאים גדול יותר מול הבעיות, שנשארו אותן הבעיות.
״מה אפשר לומר על נתניהו? דבקותו בשלטון ועמידתו מול ההסתות, ההשמצות הטענות והחשדות מראות שהוא מנהיג חסר תקדים. הוא לא ניצח בבחירות אבל גם לא הפסיד. מולו עומד גנץ שהקים מפלגה שבעצם החליפה את מפא"י. זוהי מפלגה לא שלמה ולא מלוכדת עם אנשי שמאל מרכז ואנשי ליכוד שחברו אליה. ועדיין, זו מפלגה שקיבלה בבחירות האחרונות מנדט אחד יותר מהליכוד. זה מזכיר לי את יתרון המנדט שהיה לציפי לבני מקדימה, שלא הספיק לה להקמת ממשלה. אז אפשר לבקר את נתניהו מהרבה סיבות, אבל אי אפשר להתעלם מיכולתו להנהיג, על אף הקנאה של רבים בו.
 

״גנץ, לעומת זאת, חסר ניסיון פוליטי, אבל הוא בהחלט אדם שיש לרבים סימפטיה ואהדה כלפיו וכלפי יכולותיו. שניהם צריכים להיענות לקריאת הנשיא ריבלין להסכם רוטציה ולא משנה מי יהיה ראשון ומי שני בתפקיד. מבחינתי זה לא פקטור. החשש הוא שאם לא יסכימו ביניהם אזי לא יהיה מנוס מללכת לבחירות בפעם השלישית השנה. הציבור סולד מזה. אין סיבה ששני הבנימינים לא יעשו זאת שכן אי הסכמה פרושו בעיני פשע כלפי העם."

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.