728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

כשהצופים בצג אחר

כשהצופים בצג אחר
יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ' ומנכ"ל חדשות 12 אבי וייס, בכנס אילת לעיתונות 2019.צילום: אודי פורטל

מנכ"ל חדשות 12: "כשראש הממשלה קורא להחרים ערוצי טלוויזיה, שם בסרטונים פרצופים של עיתונאים שצריכים עכשיו אבטחה - ואין קול מהרשות השנייה, זו בעיה"

במושב שהתקיים היום (שני) בכנס אילת ה-13 לעיתונות ועסק בהשפעת הטלטלות בשוק הטלוויזיה על המוצר העיתונאי, השתתפו מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס; מנכ"ל תאגיד השידור "כאן" אלדד קובלנץ; יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ'; עורכת "זמן אמת" טלי בן עובדיה; בן דרור ימיני מ"ידיעות אחרונות"; איתי דנקנר המשמש כמנהל הפרוגרמינג בקשת 12 ופרופ' אזי לב-און מאוניברסיטת אריאל. את המושב הנחה משה שלונסקי מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל.

 

איתי דנדקנר: "אני חושב שהבעיה היא לא שהחדשות מוטות או לא, אלא שרוב הקהל צורך חדשות במקומות פחות קונבנציונאליים כמו רשתות חברתיות. שם הבעיות היותר יסודיות".
 
לב-און: "לאנשים יש יותר רשתות ביטחון אם הם חושבים שהחדשות שהם רואים לא מספיק מאוזנות ומשקפות. יש לזה יתרונות וחסרונות".
 
בן דרור ימיני: "אני מודה שלפני עשור נשאלה השאלה הזו כאן באולם והתשובה אז והיום היא לא אותה תשובה כי מתחוללים דברים. הביקורת שהייתה בעשורים האחרונים נגד התקשורת ועדיין מתקיימת היא חשובה וחיונית ובלעדיה התקשורת לא הייתה משתנה. חלק מהביקורת של אנשי ימין מוצדקת וחלק מופרכת לחלוטין. יש עדיין מה לשפר".
 
אלדד קובלנץ: "אני חושב שהחדשות של הגופים המוסדרים הן נאמנות, אמינות ואיכותיות, אבל המהדורה המרכזית אינה המקום היחיד בו זה קורה".
 
טלי בן עובדיה: "החדשות, לא רק בטלוויזיה, אלא גם בעיתונים, התאימו עצמן לעידן הרשתות החברתיות ולכן הגשת החדשות מורכבת יותר מבעבר. המסך מורכב מסך של דעות ואיזונים והסתמכות על האינטיליגנציה של הצופה, שיכול להבחין בין דעה לבין אינפורמציה. חלק מהפרשות המעסיקות אותנו כיום החלו בחדשות בישראל – וזו תעודת כבוד לעוסקים במלאכה".
 
אבי וייס: "אם לוקחים את המהדורות בעבר לעומת השנים הבודדות האחרונות – זה שמיים וארץ. אם בעבר זה היה סיכום חדשות היום, כיום החובה של העורכים היא אחרת. הצופים כבר מגיעים מוכנים. אני חושב שחלק מעבודתם הוא להביא את המשמעות – שזה פרשנות. לכן תראה יותר מזה לעומת העבר".
 
יוליה שמאלוב ברקוביץ': "המהדורה המרכזית של 12 ו-13 המפוקחות על ידי הרשות השנייה הן מהדורות טובות. נעשית עבודה טובה למעט עשר הדקות הראשונות שהן מאד מפחידות בדדרך כלל".
 
אבי וייס פנה לשמאלוב ברקוביץ': "האם את אומרת ש-12 ו-13 הן מהדורות טובות, בניגוד למי מינה אותך, שאומר שהן נוראיות?"
 
שלונסקי הציג עיקרי הממצאים שעלו במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיהם רוב הציבור צורך את החדשות בדיגיטל – ושהרשתות החברתיות ככלי תקשורת לא ממוסד עוקפות את הרדיו ואת העיתונות. מבחינת אמון הציבור, 57% מהציבור מביעים אמון בתקשורת הממוסדת.
 
טלי עובדיה: "אל מול נתונים כאלה יש לקום ולקוד קידה, כי נתונים אלה באים על רקע מסע דה-לגיטיציה כלפי התקשורת. כנראה שהציבור בישראל יודע לעשות הבדל בין אינטרסנטים פוליטיים לבין המוצר שהוא מקבל".
 
שמאלוב ברקוביץ': "האמון של הציבור עדיין לא כל כך גבוה. הרשות השנייה עשתה סקר והנתונים שלנו קצת הפוכים. אנחנו לא צנזור ואנחנו לא בודקים מה משודר בחדשות 12 ו-13. אנחנו כן מנסים לראות איזון, כי בסופו של דבר אמון הציבור מגיע כשהוא מרגיש שהוא מקבל תקשורת מאוזנת".
 
אבי וייס: "הכי קל להגיד שלא צריך רגולציה אבל אני חושב שהרגולציה קצת נרדמה בשנה האחרונה. לא שמעתי את יוליה או את מועצת הרשות השנייה כשראש ממשלת ישראל עומד וקורא להחרים מהדורות חדשות וכתבים ספציפיים ושלטי פרסומת בכבישים וסרטונים… יו"ר הרשות והמועצה לא נשמעו. כשרוה"מ קורא כך להחרים ערוצי טלוויזיה ושם בסרטונים פרצופים של עיתונאים שצריכים עכשיו אבטחה ואין קול מהרשות זו בעיה".
 
שמאלוב ברקוביץ' התייחסה לטענת וייס, כי מיהרה לתקוף את עודד בן עמי בעניין "סערת הקדיש": "אני תוקפת כשיש טעות. כפי שאני לא באה להגנתו של רה"מ כשערב ערב בחדשות 12 ו-13 מדברים עליו, כך לא תפקידי להגן על עיתונאים. תפקידי הוא אמון הציבור בתקשורת. כשהוצאתי את ההודעה זה לא היה על ראש הממשלה, אלא על כך שהדבר פגע באמון הצופים בתקשורת. גם אם היה ראש ממשלה אחר, הייתי עושה את אותו דבר".
 
ימיני: "התקשורת בישראל הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לנו. כאשר התחיל העימות הגדול בין נתניהו לתאגיד, אמרתי שכל המאמרים על קץ הדמוקרטיה הם הבל הבלים כי הם חזקים יותר מכל הפוליטיקאים הישראלים. ההפסד הגדול ביותר של נתניהו היה במאבקו מול התאגיד. אני לא מצליח להבין איך הוא לא ראה שהוא נכנס עם הראש בקיר ויוצא מטומטם מכל הכיוונים. בגדול, יש לנו תקשורת חזקה שהיא עמוד התווך המרכזי של הדמוקרטיה ואני שמח במצב זה מהסיבה הפשוטה שהאלטרנטיבה גרועה יותר".
 
טלי בן עובדיה: "אתה באמת מרגיש ככה אחרי שראית את תמלילי שיחות נוני-ביבי?".
 
ימיני: "גם עיתון ידיעות, למרות שהיו השפעות, חוט השדרה שלו יותר חזק מהמו"ל שלו, כמו שחוט השדרה של התקשורת והתאגיד היו חזקים יותר מהפוליטיקאים. כל הביקורת הייתה ונותרה חופשית וזה מה שחשוב".
 
קובלנץ: "גוף ציבורי בניגוד לפרטי המנוע העיקרי שלו הוא לא רייטינג. זה בסדר שהתוכן של התאגיד יהיה פחות מיידי ופשוט לקהל כמה שיותר רחב. עצם התבוננות על המהדורה המרכזית כאורקל ב-2019 היא מגוחכת בעיני, כמו שאני חושב שמדידת הרייטינג מגוחכת. ההצלחה בטלוויזיה היא רק מרכיב אחד. לאריה גולן יש המון מאזינים כל בוקר. האם זה פחות משפיע מצופי המהדורה עם יונית לוי או עם תמר איש שלום?".
 
קובלנץ הציג נתוני צפייה בפלטפורמות השונות של התאגיד ואמר לגבי פרישה אפשרית של התאגיד מועדת המדרוג: "המלצתי למועצת התאגיד היא לפרוש. על כל צופה שיש לנו בכאן 11 – יש לנו שלושה בדיגיטל. וועדת המדרוג עושה עבודה טובה בעולם הטלוויזיה הליניארית, אבל היא לחלוטין לא רלוונטית ב-2019 וזה בזבוז כספי ציבור להיות חלק מזה. אני מצפה מהרשות השנייה שתמצא שיטת מדידה מתאימה כדי למדוד מה הציבור צורך".
 
דנדקנר: "היום אנשים צורכים יותר ויותר חדשות בפלטפורמות לא עיתונאיות. אין שום בקרה וכל שקר שמשותף מספיק פעמים הופך פתאום לאמת. גם האלגוריתמים בנויים כך שזה יקרה. בחדשות בטלוויזיה לא ברור מה יקרה בכל יום, אבל ברשתות החברתיות המטרה היא לא להעשיר אתכם אלא להשאיר אתכם כמה שיותר זמן כדי לחשוף אתכם למודעות. לאלדד יותר קל כי כולנו משלמים לו משכורת..".
 
קובלנץ: "אנחנו בעד חדשות למען האזרח ולא חדשות בידוריות".
 
דנקנר: "האסימון צריך ליפול שלא יכול להיות שהרגולציה עלינו היא משחק במגרש לא אחיד".
 
וייס הגיב על קטע מחדשות 12 בו גיא פלג התעמת עם אהוד אולמרט על המסך: "כשגיא פלג הביא את קלטות זקן ואולמרט, בהן הציע לה עשרות אלפי שקלים בחודש ומשכנע את העדה המרכזית נגדו – שיבוש מארץ השיבושים – אתה לא יכול לצפות מעיתונאי לשבת בשקט. אם יש תפקיד לעיתונאי זה בדיוק זה. אני זה, בעיני, קטע לפנתיאון, כי גיא פלג מואשם באנטי-ביבי, אבל אף אחד לא זוכר לו שביבי ראש הממשלה בגלל פרסומים של פלג".
 
טלי בן עובדיה: "אם יש משהו שפוגע באמון הציבור בנו זה קטעים כאלה".
 
וייס: "אם בנימין נתניהו היה יושב בקטע הזה בכמקום אולמרט, שלונסקי היה אומר לי כל הכבוד וטלי הייתה מסמסת לי שזה פצצה".
 
ימיני: "כתבתי מאמר שבו אמרתי שאולמרט הוא השליח הסודי של נתניהו. לצורך העניין זה הפוך על הפוך. מישהו השתגע במערכות. להביא את אולמרט שוב ושוב כפרשן זה מוסיף עוד עשרה אנשים מהמהססים לכיוון נתניהו. אולי נביא גם את אודי אדיב שיפרשן בענייני טרור?".
 
שמאלוב ברקוביץ': "מצד אחד, אפשר להגיד איזה אומץ. מצד שני אני חייבת להגיד שיש פה קצת איבוד שליטה. במקום לחפש מה הסיבה לכך שהציבור מאבד אמון בתקשורת… בסקר שלנו אמון הציבור בתקשורת היה מתחת לאמון הציבור בכנסת. שפל המדרגה. מה שחשוב זה לראות מה הדברים שמקפיצים את הציבור והדוגמה הזו (של העימות בין פלג לאולמרט על המסך) מקפיצה. זה עובד בשני הכיוונים ושכל אחד יידע את מקומו".
 
וייס: "אני חושב שכולם פה מדברים מפוזיציה של דעה פוליטית. כשאמנון אברמוביץ אומר במשך 15 שנה את דעתו הפוליטית והמקצועית, שממנה הוא גוזר את דעותיו – ואני מעודד את זה – אז לא שמעתי מאף אחד בברנז'ה שיש בעיה עם זה. הבעיה, מסתבר, היא עם עמית סגל. פתאום בא אחד שמזיז לאנשים מצד מסוים של המפה את הגבינה. פתאום, זה הנושא המרכזי. עם כל הכבוד, הוא פשוט מביא עוד דעה לשלל הדעות שיש בפאנלים. אני חושב שכל אחד בתקשורת צריך לעודד את הדבר הזה, כי הכי קל לעשות פאנל חד גוני. נזכרתם עכשיו. כשסגל הגיע, לצד אלף סקופים שהוא מביא, אז אומרים שהוא 'מצליח להחדיר' את דעותיו. אני מעולם לא שמעתי תיאור כזה בברנז'ה על אמנון".

 
דנקנר: "אני זוכר תחקירים של עמית על 'אושיות שמאל' כמו אורן חזן וסטס מיסז'ניקוב שמשום מה לא זוכרים לו. בברנז'ה יש עלבון עמוק איך אדם כל כך אינטליגנטי מוכשר מחזיק בדעות 'לא נכונות'".

 

וייס: "אני חייב להגיד לקובלנץ – לאורך הפאנל זרקת הערות עוקצינות על המהדורות הבידוריות מהערוצים המסחריים. אני מתייחס למהדורה שלכם הרבה יותר הוגן וטוב, כנראה".
 
קובלנץ: "אתה רוצה להגיד לי מה לחשוב ומה להגיד?".
 
וייס: "תן לי רשימה של 4-5 סקופים שלכם".
 
קובלנץ: "פסק הדין בנושא האתיופים שהשופט אף ציטט את בפסק הדין את העבודה של מהדורת כאן 11. זה חשוב לי מאלף סקופים. זה בסדר גמור שהחדשות שלכם טיפה יותר נגישות. אני לא איש חדשות ולכן מעולם לא התקשרתי אליך להתלונן על מה שקורה אצלכם. אני נגד שזירת דעות בחדשות כי בעיניי זה מקטין. המהדורה שלנו 'דודתית' יותר, יותר רגועה. אני לא חושב שמישהו יודע מה הדעות האישיות של גילי כהן למשל או של כתבים אחרים".
 
וייס: "סיפרת כאן בשנה שעברה כמה אתה רוצה את רביב דרוקר. זה דבר והיפוכו. את רוצה עיתונאים דעתנים אבל מצד שני אתה מדבר על מהדורה של פחות דעות. אני לא מבין".
 
קובלנץ: "עדיין יש לרביב הצעה לבוא. וכמו שלמדתי מחברי הפאנל הכל עניין של מינונים. יש מקום לדעות אבל אני חושב שהמינונים חשובים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.