728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הסכנה הנשקפת ממנו

הסכנה הנשקפת ממנו
מרדכי ואנונו.צילום: Ali kazak 9, CC BY-SA 3.0

בג"ץ דחה עתירה נוספת של "מרגל האטום" מרדכי ואנונו, לבטל את צווי ההגבלה שהוטלו עליו לפני 15 שנה עם שיחרורו מהכלא, לאחר שריצה עונש מאסר של 18 שנה

בג"ץ דחה היום (שני) עתירה נוספת של "מרגל האטום" מרדכי ואנונו, לבטל את צווי ההגבלה שנקבעו לגביו.
 
ואנונו הורשע בשנת 1988 בעבירות חמורות נגד ביטחון המדינה, לאחר שמסר לכלי תקשורת מידע סודי בקשר לפעילות הקריה למחקר גרעיני. בעקבות הרשעתו, ריצה ואנונו עונש מאסר של 18 שנים. ממועד שחרורו בשנת 2004, הוטלו עליו צווים המגבילים את פעילותו, במטרה להפיג את החשש מפני גילויים נוספים של מידע סודי שאצר בקרבו. תוקפם של צווי ההגבלה חוּדש מעת לעת, בהתאם לצורך. טיבן של המגבלות, ותוקפם של הצווים, הועמדו לביקורת שיפוטית פעמים רבות בעבר, ולאחרונה בבג"ץ באפריל השנה.
 
באפריל 2007 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את ואנונו ב-15 הפרות ודן אותו לשישה חודשי מאסר בפועל ועוד שישה חודשי מאסר על תנאי. בערעור קיצר בית המשפט המחוזי את מאסרו לשלושה חודשים, ואילו בית המשפט העליון ביקש שואנונו יבצע במקום זאת עבודות שירות, בשל החשש שייפגע על ידי אסירים יהודים. עם זאת, ואנונו סירב לבצע עבודות שירות עם יהודים, ולכן נשלח לכלא במאי 2010 וריצה בפועל חודשיים וחצי מאסר.
 
במאי 2016 הוגש כנגד ואנונו כתב אישום לאחר שהפר שוב את תנאי שחרורו. הוא הואשם בין היתר במסירת מידע מסווג במסגרת ראיון לערוץ 2 ומפגש עם אזרחים זרים. פעמים אחדות עתר ואנונו לבג"ץ בדרישה להסיר את המגבלות שהוטלו עליו, אך עתירותיו נדחו.
 
לטענת ואנונו, אותו ייצגו עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד בן מרמלי, צווי ההגבלה פוגעים באופן בלתי-מידתי בליבת זכויותיו החוקתיות – חירותו, פרטיותו, חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש הדת.
 
בהקשר זה הדגיש ואנונו את מימד הזמן, וטען כי עם חלוף הזמן, עוצמת הפגיעה בזכויותיו – פגיעה חריפה ממילא – גוברת, בעוד שהמסוכנות הנשקפת ממנו – פוחתת. בהקשר זה נטען, כי המגבלות על ואנונו חלות מזה 15 שנים, ולא ניתן לראות בהן צעד זמני שנועד לטפל בבעיה נקודתית.
 
אשר לשיקולי הביטחון שבגינם הוארך תוקף הצווים, נטען כי אין בידיו של ואנונו מידע נוסף הנוגע לקריה למחקר גרעיני, שלא נחשף בעבר במסגרת מסירת המידע שבגינה הורשע. ואנונו הוסיף, כי הערכת המסוכנות לגביו מתבססת על מידע שאליו נחשף לפני כ-34 שנים, עת סיים את עבודתו בקריה למחקר גרעיני, ומאז לא נחשף למידע חדש. במצב דברים זה, טען ואנונו, כי "לעולם לא יוכל להפריך את הטענה האקסיומטית" באשר לסכנה שבחשיפת המידע האצור בזכרונו.
 
המשיבים, היועץ המשפטי לממשלה, מפקד פיקוד העורף ושר הפנים, טענו בתגובתם המקדמית, כי הארכת הצווים חיונית לשם שמירה על ביטחון המדינה. לדבריהם, קיימת הסתברות ברמה של קירבה לוודאות, כי אם יוסרו המגבלות, יפעל ואנונו לחשיפת מידע סודי רלבנטי האצור במוחו, חשיפה שתפגע בצורה קשה בביטחון המדינה. בהקשר זה, הפנו המשיבים למספר פוסטים שפרסם ואנונו בחשבון הפייסבוק שלו, אשר לשיטתם מעידים על כוונה מפורשת מצדו לפעול לחשיפת המידע שבו הוא מחזיק.
 
עוד נטען, כי בידיו של ואנונו מצוי מידע סודי רגיש שטרם פורסם, ועל כן הסכנה הנשקפת מחשיפתו עודנה קיימת. נוכח רגישות המידע, נטען כי המגבלות המנהליות המוטלות על ואנונו הן סבירות ומידתיות, וכי לא קיימת מגבלה אחרת שבאמצעותה ניתן יהיה להפיג את החשש ממסוכנותו. עוד הזכירו המשיבים, כי ואנונו הפר במספר מקרים חלק מן המגבלות שהוטלו עליו, הפרות המבססות לשיטתם את הצורך החיוני בהארכת תוקפם של הצווים.
 
לאחר שהשופטים, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז שקלו את טענות הצדדים והתרשמו ישירות מהחומרים המסווגים שהציגו לפניהם גורמי הביטחון, הם החליטו כי אין עילה להתערבות בהחלטות להאריך את תוקפם של צו הצמצום וההשגחה ושל צו עיכוב היציאה מן הארץ.
 
"יחד עם זאת", קבעו השופטים , "נוכח הזמן שחלף, במהלך הדיון שהתקיים לפנינו אמרנו למשיבים להמשיך ולנסות לאתר דרכים שבהן ניתן להקל על ואנונו בתחומי הארץ, מבלי שתגבר הסכנה הנשקפת ממנו. חזקה על המשיבים שכך אכן יעשו".
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.