728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בגדר לשון הרע

בגדר לשון הרע
אילוסטרציה: Shutterstock

כתב כלכליסט לשעבר אסף לוי, יפצה את הפעילה החברתית ליאורה אהרון בשל אמירה פוגענית שייחס לה - "זה מגיע לו" - בהקשר לתעשיין רמי שני ששכל את בנו

כתב כלכליסט לשעבר אסף לוי יפצה את הפעילה החברתית ליאורה אמיתי ב-3,500 שקל בגלל המילים "זה מגיע לרמי", שטען כי היא אמרה, בהתייחס למות בנו של התעשיין רמי שני. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אמירה זו אותה ייחס לוי לפעילה החברתית הם הוצאת לשון הרע.
 
מפסק הדין של השופטת אפרת בוסני עולה כי בנובמבר 2009 כתב לוי מכתב לגורמים שונים, לרבות רמי שני, שבו טען כי שנתיים קודם לכן, במהלך עבודתו כעיתונאי בכלכליסט, קיים שיחה עם ליאורה אהרון בעניין מפעל חוד אסף. "במהלך השיחה התבטאה הגב' אהרון בחריפות נגד רמי שני, בעלי המפעל, ואף התייחסה למות בנו, אסף שני ז"ל, במילים 'זה מגיע לרמי'. יצוין כי בשל השפלות והנבזות שבמילים אלו, לא הופיעה התייחסות זו בכתבה על המפעל שפרסמתי בעיתון".
 

בנו של רמי שני נהרג בתאונת עבודה במפעל חוד אסף תעשיות שבשליטת אביו.
 
אהרון ניהלה לאורך שנים מאבק ציבורי נגד המפעל בשליטת שני, בטענה שהוא מפעל מזהם.
 
בעקבות המכתב ששלח לוי ובו האמירה המיוחסת לה "זה מגיע לרמי שני", אהרון הגישה נגדו תביעה בה טענה כי מדובר בפרסום שהוא לשון הרע בכוונה לפגוע בשמה הטוב ובמשלח ידה. בגין כך היא ביקשה פיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע בחוק איסור לשון הרע וכן פיצוי בגין נזק נפשי, כאב וסבל וכן בשל שליחת המכתב ללא בדיקה מקדימה עמה – בסך 150 אלף שקל.
 
לטענתה, לוי בדה ראיון שלא היה, ייחס לה אמירות שלא אמרה והפיץ זאת במטרה לגרום לה נזק או מתוך אדישות לתוצאות מעשיו. היא הוסיפה בתביעתה כי דרשה מהעיתונאי שיתנצל בכתב, ומשלא נענה, היא הגישה את התביעה נגדו.
 
מנגד טען לוי כי הגשת התביעה נגדו היא כלי בידי אהרון במאבקה האישי נגד רמי שני. לטענתו, במהלך שיחות שהוא ניהל עם התובעת לצורך הכנת כתבה על מפעל חוד אסף, היא האשימה את שני בפגיעה מכוונת בבריאותם של עובדי המפעל ובסביבה בשל בצע כסף, ובתוך הדברים התייחסה גם לעובדה שסמוך לפני כן נהרג בנו של שני ואמרה "זה מגיע לרמי". לטענתו, הוא הביא את הדברים לידיעה שני בזמן אמת, והעלה את הדברים על הכתב לבקשתו של שני, בעקבות פנייתו אליו.
 
עוד טען לוי כי הוא הדברים שכתב חוסים תחת הגנת "אמת דיברתי" ולהגנת תום הלב, לאור קיומו של ערך עיתונאי ועניין ציבורי בהבאת דבריה של התובעת, שהיא פעילת ציבור בעלת נוכחות תקשורתית.
 
בתגובה לדברים ענתה אהרון שלא היה מאבק אישי בינה לבין שני ושבה טענה כי לא שוחחה מעולם עם הנתבע ולא אמרה את הדברים המיוחסים לה במכתב.
 
השופטת בוסני קבעה כי האמירה המיוחסת לתובעת במכתבו של לוי "זה מגיע לרמי", היא בגדר פרסום לשון הרע.
 
"המילים 'זה מגיע לרמי', כדברים שאמרה התבעת לנתבע בהתייחס לבנו של מר שני שנהרג בתאונה, מתקבלות בעיני אדם סביר כאמירה שיש בה כדי להשפיל את התובעת ולבזותה, ולפיכך מהווים לשון הרע", קבעה השופטת. "דברים אלה מציגים את התובעת באור שלילי, כאדם חסר רגישות ורגשות, כמי שחוצה את הגבול הלגיטימי ומטילים דופי באישיותה ובאופייה".
 
עם זאת, השופטת לא השתכנעה מטענתה של אהרון כי הדברים שיוחסו לה במכתב פגעו במשלח ידה או בתפקידיה הציבוריים. היא גם הוסיפה כי גרסתה של אהרון לא היתה עקבית: בכתב התביעה היא טענה כי לוי בדה שקיים ראיון עמה. אך בתצהיר העדות התרככה גרסתה והכחשתה התמקדה באמירה המיוחסת לה ולא בעצם קיומו של ראיון עם הנתבע.
 
לגבי לוי, השופטת קבעה כי הוא לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חלה עליו הגנת אמת בפרסום לגברי הדברים שיחס לתובעת במכתב.
 
השופטת קבעה כי בהתחשב בכך שמדובר באמירה אחת ובכך שתפוצת הפרסום של מכתבו לוי היתה קטנה, ומיועדת למעשה לאדם אחד, שלא אהד מלכתחילה את התובעת, פוטנציאל הפגיעה בתובעת לא היה גבוה, ולכן היא מחייבת את לפצות את התובעת בסכום נמוך יחסית של 3,500 שקל בצירוף הוצאות משפט בסך 2,500 שקל.
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.