728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

שמו הטוב של נבחר ציבור

שמו הטוב של נבחר ציבור
אחד מהפרסומים בגינם הוגשה תביעת לשון הרע.

המקומון "נתניה", בבעלות צבי חיים ליבר יפצה את המשנה לראשת העיר נתניה לשעבר, הרצל קרן, ב-230 אלף שקל - בשל פרסומים נגדו המהווים לשון הרע

המקומון "נתניה", בבעלות צבי חיים ליבר יפצה את חבר מועצת העיר נתניה לשעבר, הרצל קרן, ב-230 אלף שקל, בשל פרסומים נגדו המהווים לשון הרע, ביניהם פרסומים הקשורים לתחום מיזמי הנדל"ן בעיר. כך קבע השבוע בית משפט השלום בראשון לציון.
 
קרן עמד בראש סיעת "למען נתניה", הסיעה השניה בגודלה במועצה. הסיעה הצטרפה לקואליציה העירונית שהקימה ראש העיר הנבחרת, מרים פיירברג וקרן כיהן כמשנה לראשת העיר וממונה על אגף ההנדסה, הפיקוח העירוני והשיטור העירוני בעיר.
 
בשנים 2016 – 2017 התפרסמו במקומון "נתניה" שבבעלותו של ליבר, כתבות הנוגעות לפועלו של קרן, שמרביתן נכתבו על ידי ליבר עצמו והיתר על ידי כתב שחתם בשם הכיסוי "ש. ברזילי". זה האחרון נחשף כמי שכתב את הכתבות רק בעקבות צו של בית המשפט. בסך הכל הופיעו 12 פרסומים, שלטענת קרן היו בגדר הוצאת לשון הרע נגדו. הוא תבע את ליבר ואת ההוצאה לאור של עיתונו ב-840 אלף שקל.
 
באחת הכתבות בעיתון תואר סיפור בנייתו של מגדל מגורים בנתניה, שנבנה על אף התנגדותם של השכנים. נכתב בה בין היתר: "הרצל קרן, הממונה על ההנדסה בעירייה, שתחת אחריותו צמחה המפלצת, מסרב לתת תשובות לשאלות שנשאל, בתירוצים מגוחכים. כל אישורי הבנייה המתקבלים עכשיו הם ללא תוקף חוקי ופסולים (…) אותו הרצל קרן הוא חלק בלתי נפרד ממערכת שפועלת לפי קריטריונים של מקורבים שחסינים מכל פגיעה, ומרשים לעצמם ככל העולה על רוחם ללא שום תגובה".
 
בפרסום אחר מסופר אודות "המוסר הכפול של הרצל קרן, שהצטייר כאופוזיציונר הלוחם בשחיתות וככלב שמירה של שלטון החוק, אך לבסוף חבר אל ראשת העיר החשודה בקבלת שוחד". בתחתית הכתבה מופיעה הערת המערכת: "סוכות שמח ואת השחיתות ננצח".
 
בפרסום נוסף בעיתון "נתניה" נכתב, בין היתר, כי "הרצל קרן, המשנה לראשת העיר נתניה, הנחשדת בקבלת שוחד, אינו מסביר לציבור כיצד מתח ביקורת בקביעות ובארסיות על התנהלותה של מרים פיינברג איכר, הגיש נגדה תלונות למשטרה והציג שאילתות במועצת העיר, עד שלפתע, כנחש המחליף את עורו, ביצע פניית פרסה חדה והצטרף אל 'שנואת נפשו הפוליטית' לקואליציה העירונית – והכל תמורת מטעמי השלטון: תואר המשנה לראש העיר". על פי הפרסום, שני קבלנים הגישו למשטרה תלונות כנגד הרצל קרן על ניסיונות סחיטה והוצאת לשון הרע.
 
לטענת קרן, באמצעות עו"ד נדב יריב, תכלית הכתבות שפורסמו במקומון בנוגע אליו היתה לקדם חבר מועצה אחר לתפקיד ראש העיר. עוד הוא טען, כי לא קיבל ממערכת עיתון הזדמנות סבירה להגיב על הדברים, אלא נעשתה אליו פנייה סמוך מאוד לשעת סגירת העיתון.
 
הנתבעים טענו, באמצעות עו"ד אמיר רוזנברג, כי נקטו בכל האמצעים הסבירים טרם הפרסום של כל אחת מהכתבות העוסקות בהרצל קרן וכי עומדת לזכותם חזקת תום הלב על פי חוק.
 
השופט רפי ארניה קבע בפסק הדין שבו קיבל את התביעה ברובה כי "גם אם עיתונות מקומית אינה תכנית חדשות המשודרת בפריים טיים, הרי שתפקידה במרחב הציבורי חשוב מאין כמותו. היא עוסקת בנושאים שבסמכותו של השלטון המקומי, שהינם בעלי השפעה רבה על איכות החיים של האזרח: חינוך, תשתיות, כבישים, בינוי, אשפה ועוד. היא מאירה פינות בחיי היומיום של האזרח ומדווחת על עוולות ומחדלים, אשר לעיתונות הכללית אין עניין לעסוק בהם".
 
"מאידך", קבע השופט, "חבר מועצת עיר, ככל נבחר ציבור אחר, חשוף לביקורת ציבורית ופוליטית ואינו חסין ממנה. הדברים נכונים קל וחומר כשעסקינן בראש הסיעה השנייה בגודלה במועצה, שהינו גם המשנה לראשת העיר".
 
"עם זאת", ציין השופט ארניה, "שמו הטוב של נבחר הציבור אינו הפקר. יש לזכור כי בסופו של יום נבחר הציבור עומד לבחירה מחדש מעת לעת, כשאלת בקשתו להיבחר הוא שוטח בפני הציבור לא בהסתמך על מעשיו וניסיונו, אלא גם בהסתמך על שמו הטוב והמוניטין שצבר.
 
" על כן, פגיעה בלתי מוצדקת, בלתי עניינית ובלתי מידתית בשמו הטוב של איש הציבור, לא רק שעלולה לחבל בסיכוייו להיבחר, אלא גם עלולה למנוע בחירתם של אנשים איכותיים לשירות הציבורי ואת התגייסותם לשירות הציבור, ויוצא הציבור כולו מופסד, והכל עוד מעבר לפגיעה האישית בנבחר הציבור עצמו, הנובעת מפרסום עליו, העולה כדי לשון הרע".
 
השופט הצביע על דוקטרינת העיתונות הזהירה והאחראית. "דוקטרינה זו נותנת, מחד, משקל של ממש לחופש העיתונות, לזכות הציבור לדעת ולזכות למתוח ביקורת על ראשי הציבור, אך מאידך מטילה על העיתונות את החובה לבדוק כראוי את מהימנות הדיווח העיתונאי, בכדי שלא ייפגע שמו הטוב של אדם, שהינה חלק מהזכות לכבוד המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
 
השופט ציין כי בתקנון האתיקה של העיתונות נאמר כי לפני פרסום ידיעה, יבדקו העיתון והעיתונאי את נכונותה של הידיעה עם המקור המהימן ביותר ובזהירות הראויה וכי לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסלף.
 
לדבריו, הפרסומים שהתביעה בגינם התקבלה מהווים עלבון משמעותי כלפי התובע ולא הוכח שיש ממש בהאשמות הכלולות בהם. "הנתבעים לא התנצלו בכל הנוגע לפרסומים, לא ערכו אימות עובדתי ולא נתנו לתובע זכות תגובה ביחס למרבית הפרסומים.
 
לפיכך השופט פסק כי ליבר וההוצאה לאור של עיתונו יפצו את קרן ב-200 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.