728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

לשון הרע בפיתה

לשון הרע בפיתה
אילוסטרציה: Shutterstock

תביעות דיבה הדדיות בעקבות פרסומים מכפישים שהגישו בעל נכס ושוכר שהפעיל במקום מסעדה, הסתיימו בחיוב בתשלום פיצויים לשני הצדדים

בעל נכס ברמת גן שהשכיר אותו לאדם שהפעיל במקום מסעדה, יפצה אותו ב-60 אלף שקל עקב אמירות מכפישות שהשמיע כלפיו בפני הלקוחות. מנגד, השוכר יפצה את בעל הנכס ב-8,000 שקל, מכיוון שמיהר לפרסם את כתב התביעה שהגיש נגדו באתר Ynet.
 
משה גרשוני הוא בעל מסעדת מזון מהיר הממוקמת בכיכר רמב"ם ("כיכר אורדע") ברמת גן. בשנים האחרונות הידרדרו היחסים בינו לבין בעל הנכס שבו פועלת המסעדה, רוני רוזנבלום. לפי כתב התביעה שהגיש גרשוני נגד בעל הנכס, האחרון הפיץ בפני לקוחות שהגיעו למסעדה כי במזון שהוא מוכר "יש עכברים" וכי הוא מנהל את עסקו בניגוד לחוק וללא רישיון. בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד רון לוינטל, הוא דרש שרוזנבלום יפצה אותו בסך 300 אלף שקל.
 
לטענתו, הנתבע צעק לעוברים ושבים וגם לפקח עירייה כי העסק מתנהל ללא רישיון ואף אמר לפקח "אל תקנה פה, אין להם רישיון". לפי כתב התביעה, רוזנבלום לא הסתפק בכך, וחסם את גישת לקוחות לדלפק של העסק באמצעות הנחת חפצים, היפנה זרקור רב עוצמה במכוון לבית העסק כדי לסנוור את עובדי הדלפק, הציג מחיר שגוי בשלט המיוחס לעסק, צילם את בית העסק, איים על התובע כי יחסל אותו עסקית והכפיש אותו.
 
בנוסף, נטען בכתב התביעה, רוזנבלום שלח עובדות מטעמו עם מגשי פלאפל אל לקוחות העומדים בתור לקנות אוכל מעסקו של התובע, כדי לשכנעם לעבור לקנות מהעסק שלו (של רוזנבלום), העלים סחורה שלו והגדיל לעשות כאשר הציע לעובדת של התובע תשלום סך 100 אלף שקל באם תתלונן כנגד גרשוני על הטרדה מינית.
 
עוד טען גרשוני כי "דבריו החמורים של הנתבע, לרבות הפרסומים הכוזבים ולפיהם התובע מנהל את עסקו ללא אשורים, הופצו בפני לקוחות רבים וגרמו לנזקים כספיים לתובע, לרבות פגיעה בשמו הטוב ובמשלח ידו, במיוחד לנוכח העובדה כי המסעדה של התובע פועלת במקום כבר 64 שנים.
 
רוזנבלום הגיש כתב הנגנה וגם תביעה שכנגד. לטענתו, באמצעות עוה"ד אוהד רוזן וחגי אלקלעי, הוא לא עבר על חוק לשון הרע וגם כתב התביעה עצמו כתוב באופן מסורבל ואינו מפרש בדיוק מהי לשון הרע המיוחסת לו.
 

לטענת רוזנבלום, כתב התביעה שגרשוני הגיש נגדו מצא את דרכו לאתר Ynet בליווי תמונות של התובע וראיונות בהם הושמץ הנתבע.
 
ביחס לטענתו ולפיה דיבר על עכברים בעסקו של גרשוני, טען רוזנבלום כי דבריו חוסים תחת הגנת "אמת דיברתי", מכיוון שהתובע לא שמר באותה עת על היגיינה במסעדה שהפעיל וזו שרצה עכברים ומזיקים אחרים, דברים שאף התגלו בביקורת שגרתית מטעם עיריית רמת גן. לדבריו, מחובתו להתריע בפני לקוחות על מצב התברואה הירוד של המסעדה.
 
רוזנבלום גם הגיש תביעה שכנגד, בה דרש לחייב את גרשוני לשלם לו 141 אלף שקל בגין פרסומו של כתב התביעה באתר Ynet.
 
השופט אביים ברקאי קבע כי בעיני האדם הסביר, הנחשף לפרסומי הנתבע אודות פעילותו של בית העסק של התובע, לפיהם התובע מנהל את עסקו ללא רישיון ובעסקו לממכר מזון מתהלכים עכברים, מצטייר התובע כמי שאינו מנהל את המסעדה על פי תנאי היגיינה מינימאליים. "אין ספק כי התבטאות הנתבע היא בגדר לשון הרע כלפי התובע", קבע השופט. "הפרסומים נועדו להכפיש את שמו בעיני הציבור (…) נראה שתכליתן של אמירות אלה נועדו ליצור סלידה מעסקו של התובע".
 
השופט ברקאי גם דחה את טענת רוזנבלום כי דבריו חוסים תחת הסעיף של "אמת דיברתי" ובמקביל שלל את הגנת תום הלב שלו. "אילו ביקש הנתבע לשרת את האינטרס הציבורי, הוא היה מגיש תלטנה לגם המוסמך באופן ראוי, ולא צועק בפני עוברים ושבים 'אל תקנה פה, אין להם רישיון'", הוא קבע.
 
השופט פסק שבעל הנכס, רוזנבלום, יפצה את גרשוני ב-60 אלף שקל, ואילו גרשוני, השוכר, ישלם לרוזנבלום פיצוי בסך 8,000 שקל בשל פרסומו המוקדם של כתב התביעה באתר חדשות, כך שהסכום שיקבל השוכר יהיה 52 אלף שקל.
 
ת"א 24315-12-16 גרשוני ואח' נ' רוזנבלום
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.