728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

יותר מזכות הציבור לדעת

יותר מזכות הציבור לדעת
ברוך קרא. "מכבד את ההחלטה ואת השופטים, אך סבור כי שגו מאוד. מקווה שבעתיד נצליח יותר במאבקנו לחופש עיתונות מלא ומימוש אמיתי של זכות הציבור לדעת"צילום: שלומי דעי

העליון דחה בסוף השבוע את הערעור של תכנית "המקור" ושל העיתונאי ברוך קרא, על צו איסור הפרסום בנוגע לשיחות שניהל הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גבי אשכנזי

בית המשפט העליון דחה בסוף השבוע שעבר את העתירה של מערכת תכנית "המקור" – החדשות 13 ושל העיתונאי ברוך קרא, ממגישי התכנית, להסיר את צו איסור הפרסום על שיחות שניהל הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גבי אשכנזי, בהקשר לפרשת הרפז. במערכת "המקור" הביעו אכזבה מהחלטת השופטים, "שתמנע מהציבור להיחשף לתוכן השיחות".
 
בכך דחה בית המשפט העליון, בהרכב השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ואלכס שטיין, את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד לדחות את בקשת "המקור" וברוך קרא להסיר את צו איסור הפרסום. קודם לכן דחה גם בית משפט השלום בראשון לציון את בקשתם להסיר את צו איסור הפרסום על שיחותיו של אשכנזי.
 
פסק הדין של העליון סוקר את פרשת הרפז שתחילתה בשנת 2010, אז נחשף בתקשורת מסמך ובו תכנית לבניית תדמית חיובית למועמד לכהונה כרמטכ"ל, יואב גלנט, תוך פגיעה בשמו הטוב של הרמטכ"ל שכיהן בעת ההיא, גבי אשכנזי. על גבי המסמך הוטבע לוגו של משרדו של היועץ האסטרטגי והפרסומאי אייל ארד. לאחר שנחשף המסמך, ארד הגיש תלונה במשטרה על זיוף, וטען כי אין לו קשר למסמך. לימים התברר, בעקבות חקירת המשטרה, שהמסמך זויף על ידי סגן אלוף במיל. בועז הרפז.
 
הפרשה עוררה הד ציבורי וסיקור תקשורתי נרחב, ובמקביל חקרו אותה הרשויות השונות – מבקר המדינה, המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל. במסגרת החקירה הפלילית, פתחו תיק חקירה נגד המעורבים בפרשה, וביניהם אשכנזי, אל"מ (מיל.) ארז וינר ששימש כעוזרו של אשכנזי והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ששימש אז כפרקליט הצבאי הראשי. בהחלטת היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין ממאי 2015 נסגר תיק החקירה נגד מנדלבליט מחוסר אשמה. בהמשך נסגרו גם תיקיהם של המעורבים האחרים בפרשה, זולת הרפז, שהועמד לדין והורשע בעבירות של זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף.
 
כחלק מבדיקת מבקר המדינה והחקירה הפלילית, נתפסו, תומללו ונותחו שיחות רבות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל. השיחות הוקלטו בעקבות פקודה שנתן קודמו של אשכנזי בתפקיד הרמטכ"ל, דן חלוץ. מאז החלו הרשויות לחקור בפרשה, הוציאו הערכאות המשפטיות השונות מספר צווי איסור פרסום ביחס לחומרי החקירה, לרבות השיחות שהוקלטו.
 
בשנים שחלפו הגישו כמה כלי תקשורת, וגם המדינה, בקשות לצמצום צו איסור הפרסום הגורף. את הבקשה האחרונה, שנדונה עתה בבית המשפט העליון הגישו בפברואר 2019 "המקור" והעיתונאי ברוך קרא. תחילה הם ביקשו להסיר את צו איסור הפרסום הגורף ובהמשך הם גידרו את הבקשה להתרת פרסום התמלילים של 16 שיחות, שאותם ביקשו לפרסם בתכניתם, במסגרת כתבה העוסקת בהתנהלות לשכתו של אשכנזי בחמשת הימים הסמוכים לחשיפת מסמך הרפז.
 
בית משפט השלום בראשון לציון דחה במארס 2019 את הבקשה לצמצום איסור הפרסום. בית המשפט שקל את זכות הציבור לדעת מזה, ואת פרטיותם של המשוחחים מזה, וציין כי ההקלטות מלשכת הרמטכ"ל נועדו לצרכים ביטחוניים – מבצעיים, ונתפסו לצרכי חקירה, שבסופה הוחלט של לא להעמיד לדין את מרבית המעורבים. בית המשפט הוסיף, כי ההאזנה לשחות במסגרת הליכי החקירה, גרמה לפגיעה משמעותית בפרטיותם של המעורבים. כמו כן הצביע השופט על חשיבות השמירה של מעטה הסודיות על שהתרחש בלשכת הרמטכ"ל.
 
מערכת "המקור" וקרא לא השלימו עם החלטת בימ"ש השלום וערערו לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד, ובהחלטת המחוזי מיום 7 באפריל 2019 נידחה הערעור. המחוזי קבע, בין היתר, כי לא יהיה בפרסום השיחות כדי להביא לציבור תועלת בידיעתן, שכן החלקים הרלוונטיים מתוכן כבר פורסמו במסגרת דו"ח מבקר המדינה. עוד קבע בית המשפט כי פרסום השיחות יפגע באופן חמור בפרטיותם של אשכנזי, וינר והמשוחחים האחרים.
 
בערעור שהגישו "המקור" וקרא לבת המשפט העליון, באמצעות עוה"ד ברק גליקמן ודורון קול, הם הצביעו על חשיבותה הציבורית של פרשת הרפז. לטענתם, בקשתם לצמצום צו איסור הפרסום נדחתה ללא קשר לתוכן השיחות. "בית המשפט המחוזי ערך איזון שגוי בין הפגיעה הנטענת בפרטיותם של המשוחחים, לבין חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת על אודות השיחות", טענו המערערים. הם עמדו על חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון והוסיפו כי שתי הערכאות שדחו את בקשותיהם, לא בחנו את השיחות באופן פרטני ולמעט אמירות כלליות, לא הבהירו מדוע פרסומן יפגע בפרטיות המשוחחים.
 
בתגובה שהגיש אשכנזי באמצעות עוה"ד שרון קלינמן ומיכאל נאור (שאליה הצטרף וינר) הוא טען שהבקשה אינה מצדיקה רשות ערעור, שכן בניגוד לטענת "המקור", אין בהחלטות בתי המשפט משום שינוי ההלכה הקיימת, אלא יישום של עקרונות מוכרים. אשכנזי הוסיף כי פרסום תמלילי השיחות, יפגע בפרטיותו, ובפרטיותם של צדדים נוספים. לדבריו, הוא היה נתון להאזנה רצופה במשך שנים והדבר כבר פגע בפרטיותו.
 

גם המדינה טענה, באמצעות עוה"ד איתמר גלבפיש וטוני גולדנברג, כי פרסום השיחות למטרה החורגת מצרכים צבאיים – ביטחוניים, יפגע פגיעה חמורה בפרטיותם של המשוחחים. המדינה הזכירה שתיק החקירה שנפתח על רקע החשד הפלילי בעניינו של אשכנזי, ובמסגרתו נעשה מהלך החקירה החודרני, נגנז בשל היעדר אשמה.
 
השופט סולברג, שכתב את פסק הדין של ביהמ"ש העליון שדחה את בקשתם של "המקור" וקרא, קבע כי לאחר שעיין בתמלילי השיחות ש"המקור" וקרא שאת פרסומן הם מבקשים להתיר, "באתי לכלל מסקנה כי פירסומן יביא לפגיעה חמורה בפרטיותו של אשכנזי ובפרטיות של המשוחחים הנוספים. מטבע הדברים, לא אוכל לצטט מקטעי השחות המבוקשות; אחרת – תסוכל מטרת צו איסור הפרסום".
 
עוד הוא כתב: "השיחות מלמדות על הרגלי עבודה של אשכנזי; יש בהן פרטי רכילות על צדדים שלישיים; התייעצויות פנימיות של אשכנזי, חלקן בנושאים שאינם נוגעים לפרשת הרפז; שיחות אישיות הנוגעות לדילמות פרטיות. השיחות מאופיינות בנימה חופשית ולא רשמית. שיח פרטי בין עמיתים לעבודה. פרסומן יפגע בפרטיות המשוחחים, כמו גם באינטרס הציבורי לאפשר שיח פתוח בלשכותיהם של בכירים בכלל, ולשכות ביטחוניות בפרט.
 
"לצרכי הניהול השוטף של הצבא, נדרש הרמטכ"ל לקיים שיחות והתייעצויות פרטיות. הידיעה על כך שיש 'אוזניים לכותל', המקשיבות לכלל השיחות היוצאות והנכנסות אל קווי הטלפון של הרמטכ"ל, כמו גם הקלטה רציפה של המתרחש בתוך כותלי הלשכה, עלולה ליצור אפקט מצנן משמעותי; וזאת יודע כל אדם המצוי תחת מעקב. הרמטכ"ל יחויב לשקול כל תג ותג, וזאת תהיה מגבלה קשה שעלולה לפגוע בתפקודו, וכפועל יוצא מכך בתפקוד הצבא כולו".
 
ובנוגע לעניין הציבורי, השופט סולברג קבע כי העניין הציבורי הגלום בשיחות שאת פרסומן מבקשים "המקור" וקרא להתיר, אינו מעניק תועלת של ממש לציבור ואינו מצדיק את הפרסום של שיחות אלה.
 
השופט הוסיף כי "בל נשכח שחשיפה עיתונאית היא שהביאה את פרשת הרפז לידיעת הציבו – וטוב שכך. אולם אין בהותרת צו איסור הפרסום על כ משום פגיעה בחופש העיתונות, או בזכות הציבור לדעת, אלא מידה טובה של מתינות, ושמירה על מעמדה הנעלה של זכות הציבור לפרטיות. אל לנו להתפתות ולהרוות את צמאונם של הסקרנים, לפרסם חומרים רגישים מכל הבא ליד, יש לקיים איזון אמיתי ושקול, לתת את הדעת על פגיעה אפשרית בפרטיות, מול העניין הציבורי שבפרסום החור המבוקש".
 
השופטים מינץ ושטיין הסכימו עם חוות דעתו של השופט סולברג. שטיין הוסיף: "שיחות שהרמטכ"ל מקיים באמצעות הטלפונים שבלשכתו אמנם מותרות להקלטה צה"לית בכל הזמנים, אך היתר זה אינו הופך את השיחות לנחלת הכלל".
 


 
ברוך קרא הגיב בטוויטר על פסק הדין: " אז הפסדנו בדיון על הקלטות אשכנזי. לאור החלטת הרכב השופטים (…) הציבור לצערנו לא יוכל להיחשף לשיחות שניהל ח"כ גבי אשכנזי, בין השאר עם מי שהיה פצ"ר בתקופה הרלוונטית, כיום היועץ המשפטי לממשלה. ההחלטה הזאת מצערת אותי מאוד. בציוץ נוסף כתב קרא: "לטעמי, יש בהחלטה פגיעה קשה בחופש העיתונות. אני כמובן מכבד את ההחלטה ואת השופטים, אך סבור כי שגו מאוד. מקווה שבעתיד נצליח יותר במאבקנו לחופש עיתונות מלא ומימוש אמיתי של זכות הציבור לדעת".
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.