728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

כבר לא כשלג דאשתקד

כבר לא כשלג דאשתקד
אילוסטרציה: pixabay

פרופ' מרדכי שכטר, מחלוצי המחקר הסביבתי בישראל, סבור שהתקשורת עושה מעט מדי כדי להניע דיון ציבורי באופן שבני האדם משפיעים על שינוי האקלים

שינויי האקלים השפיעו על בני אדם מאז תחילת ההיסטוריה של האנושות, ובתחילת המאה ה-21, השימוש במושג הזה מתייחס בעיקר לתופעת ההתחממות הגלובאלית בכדור הארץ בעשרות השנים האחרונות ולהקצנה בתופעות מזג אוויר.
 
הדיון הציבורי בסוגיית שינוי האקלים העולמי נמשך כבר עשרות שנים. בקהילה המדעית הבינלאומית שורר כיום קונצנזוס רחב למדי על כך שלבני האדם יש חלק משמעותי ביצירתו, ושהוא מהווה לפחות חלק מהסיבות לכמה מאירועי מזג האוויר הקיצוני שאנו חווים לאחרונה באזורים שונים בעולם. כמו, למשל, שריפות הענק המשתוללות מאז חודש אוגוסט במזרח אוסטרליה בעוצמה חסרת תקדים, או ההצפות כתוצאה מאירועי גשם חריגים של "פעם במאה שנה", שאנו חווים באחרונה בישראל.
 
פרופ' מרדכי שכטר (82), מחלוצי המחקר הסביבתי בישראל ומחוקריו המובילים, מוטרד מהעניין השולי שמגלה דעת הקהל העולמית בסוגיה, והוא סבור שהתקשורת ברחבי העולם עושה מעט מדי כדי להניע דיון ציבורי בנושא שקשה להגזים בחשיבותו לעתיד הדורות הבאים.
 

פרופ' מרדכי שכטר

 
"ברור כבר לכול שכדור הארץ מתחמם, אבל לא עוסקים מספיק באופן שבני האדם משפיעים על שינוי האקלים ובדרכים למנוע זאת בעתיד", הוא אומר, ומוסיף: "העיתונאים, כשומרי סף, צריכים להביט בראי ולהודות שזה לא כל כך מעניין אותם, אם לשפוט לפי ההתייחסות המעטה שלהם לנושא". הוא גם מתרעם על ההדהוד התקשורתי של "מדעני אקלים ספורים" שמכחישים את הטענה כי פעולות האדם הן שגורמות להתחממות המסוכנת של כדור הארץ.
 
"מדעני האקלים בונים מודלים, המראים שבגלל אפקט החממה יש שינויים ארוכי טווח על הפלנטה: יש עליה בחום הממוצע על הכדור ויש ירידה בכמות המשקעים בחלק גדול בעולם. יש פגיעה בבעלי חיים וצמחים שאינם יכולים להסתגל לזה – והם נכחדים. אנו כבר חשים באירועי אקלים קיצון – חום, שריפות, הצפות, גלי קור ועוד. נשאלת השאלה מה היא דחיפות ההתרחשויות הקיצוניות האלה. מודלים של מדענים רבים הראו שאירועי מזג אויר קיצון ילכו ויתגברו. קיימת הסתברות שיקרו בתכיפות רבה יותר מאשר בעבר ב-50 השנים הקרובות. אין לנו כלים לבדוק את תכיפות האירועים הקיצוניים במזג האוויר בשנים הקרובות, דהיינו בטווח הקצר, אבל כן נוכל לבדוק זאת בטווח הארוך. אנחנו לא אבל ילדינו כן.
 


"אם התקשורת ואנחנו המדענים נמשיך להתעלם ממה שקורה, הדברים ילכו ויחמירו. בחלק ממדינות העולם לא יוכלו להמשיך לחיות. יש איים במדינות האוקיינוס השקט שייעלמו בגלל המסת הקרחונים מההתחממות"


 
"אם התקשורת ואנחנו המדענים נמשיך להתעלם ממה שקורה, הדברים ילכו ויחמירו. בחלק ממדינות העולם לא יוכלו להמשיך לחיות. יש איים במדינות האוקיינוס השקט שייעלמו בגלל המסת הקרחונים מההתחממות. זה עלול לקרות בעתיד בערים כמו ניו יורק ותל אביב. הים יעלה ויציף קילומטרים של חוף. אמנם אצלנו באזור הים התיכון, המרוחק מאוקיינוסים, אין סכנת הצפה כזאת, אבל יש ירידה בכמות המשקעים ונהיה פה יבש יותר. החום עשוי להיות בלתי נסבל ותיירים למשל לא ירצו לבוא למדינה צחיחה ולוהטת".
 
לדברי פרופ' שכטר יש גם סימנים של תקווה: "היום התקשורת יותר מודעת לתופעה. אמנם לא מתייחסים לנושא הזה באותו היקף שמתייחסים למשל לנושא מי-טו, אבל בטקס פרסי גלובוס הזהב שהתקיים השבוע, כוכבי הוליווד, שבעבר ניצלו את התהודה של האירוע למאבק בהטרדות המיניות, דיברו על משבר האקלים ותוצאותיו.
 
"זה חודר לאט אבל מתחיל לחלחל, בעיקר תודות לבני הנוער כמו גרטה טונברג, הנערה השוודית הפועלת למען עצירת ההתחממות העולמית ושינויי האקלים. יותר אנשים מודעים למה שאנחנו מעוללים לעצמנו. בני נוער, בצדק, מבינים שאנחנו הוריהם עלולים לגרום לכך שנותיר להם עולם שלא יוכלו לחיות בו. הם יספגו את ההשפעות של מה שגרמנו לכדור.
 


לדברי פרופ' שכטר יש גם סימנים של תקווה. בטקס פרסי גלובוס הזהב שהתקיים השבוע, כוכבי הוליווד, שבעבר ניצלו את התהודה של האירוע למאבק בהטרדות המיניות, דיברו על משבר האקלים ותוצאותיו


 
"התקשורת חייבת להיות בת לוויה של החינוך. צריך לחנך את הציבור לפעולות היומיומיות שמחייבות שמירה מפני זיהום כדור הארץ, כמו להקטין את צריכת המזגנים, מודעות לזריקת אשפה ובעצם לא להשתמש יותר מידי באנרגיה. לצמצם את ההרגלים האקולוגיים המסכנים את כדור הארץ. להבין שכל אחד מאתנו אחראי לכך שיש פה גזי חממה הרסניים.
 
"על התקשורת לתת כיסוי רחב יותר של השפעת פעולות בני האדם על האקלים. לצערי, הידיעות בנושא נדחקות לשולי העיתון ולא לעמודים הראשיים. גם לא רואים ידיעות ראשיות בנושא בטלוויזיה וברדיו. פעם ביקשו לא לקטוף פרחי בר. בתחילה היינו תמהים על הדרישה המוזרה שכן הפרחים היפים קישטו את בתינו. היום זה ברור לכולם שאסור לקטוף פרחי בר. מדוע אי אפשר לערוך מסע תקשורתי-חינוכי כזה גם בנושא איכות הסביבה והגברת המודעת לכך שאנחנו רעים לדורות הבאים? אנחנו צריכים לדאוג לצאצאים שלנו, שכן הם עלולים לגדול במקום שלא ניתן לחיות בו. התקשורת צריכה לתת לכך את הדעת, בישראל ובעולם כולו".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.