728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בין מידע לפרסומת

בין מידע לפרסומת
אילוסטרציה: Shutterstock

בית המשפט קבע כי "כתבה אינה מוצר שהנתבעת מנסה למכור, ועל כן אינה פרסומת" והטיל הוצאות לדוגמא על אדם שתבע מוציאה לאור על משלוח דואר זבל

בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעת ספאם כנגד חברת פאנדר, המוציאה לאור של אתר בנושאי השקעות וקבע כי הודעותיה החוזרות לתובע לא היו בגדר פרסומת אלא מידע פיננסי שאינו בא בהכרח לשרת מטרת רווח. בית המשפט ביקש להרתיע את התובע, המרבה להגיש תביעות ספאם, והטיל עליו תשלום הוצאות משפטיות בסכום גבוה מהרגיל.
 
התובע, ירון מאירי, רואה חשבון ויועץ כלכלי, הגיש כנגד חברת פאנדר תביעה בסך 17,375 שקל, בגין משלוח של 17 מיילים אליו ברבע האחרון של 2018, מתוכם חמישה מיילים לאחר שהוא שלח לחברה הודעת הסרה. רק בעקבות בקשת הסרה נוספת מצידו, הוסר מאירי מרשימת התפוצה של החברה.
 
פאנדר התגוננה וטענה כי מאירי הוא תובע סדרתי המרבה להגיש תביעות ספאם ומייצר תביעות חדשות לבקרים כדי ליצור לעצמו הכנסה. לטענתה, התובע יצר עמה קשר וביקש לקבל פרסומים אודות השתלמויות מקצועיות ותחום ניהול קרנות נאמנות וקרנות גמל, ותחום עיסוקו כרואה חשבון. עוד היא טענה שאין מדובר במידע המעודד רכישת מוצר או שירות או הוצאה כספית כלשהיא מצד מקבל המידע, אלא היא מפיקה עיתון המספק מידע בתחום קרנות הגמל, המופץ בכל צורות המדיה.
 
לטענת פאנדר, מאירי נרשם בספטמבר 2018 מיוזמתו לניוזלטר שלה, שהכיל מסרים מקצועיים. הוא גם פרסם מאמר מטעמו בעיתון של החברה.
 
עוד טענה הנתבעת כי מאירי התעלם מהוראות ההסרה במסרים שנשלחו אליו ובחר לשלוח את בקשתו להפסקת משלוח המסרים לכתובת מייל שונה מזו שנמסרה ככתובת הסרה.
 
הרשמת הבכירה ורדה שוורץ עיינה בחומרי הפרסומת לכאורה שמאירי צירף לתביעתו וקבעה, בדחותה את התביעה: "מדובר בחומרי קריאה בנושא אחד, והוא קרנות הנאמנות. חלקם מבשרים למעיין בהם כיצד בוחרים קרן נאמנות, בחלקם ישנו קישור לדירוג של קרנות נאמנות כמו גם הצעה להצטרפות למועדון משקיעים וכתבה אחת עוסקת בסמינר בנושא איך בוחרים קרן נאמנות מנצחת".
 
הרשמת הבכירה קבעה כי מעצם טבען, קרנות נאמנות באות לגייס כספים, אלא שאין מדובר בשירות או מוצר של הנתבעת ואין תוכן הכתבות עשוי לפרסם את עסקיה או לקדם את מטרותיה המסחריות. מטרתם של הפרסומים הוא להעשיר את הידע של לקוחות הנתבעת ותו לא. אין לנתבעת כל רווח כלכלי או קידום של מטרה עסקית כלשהיא מתוכן הפרסום עצמו.
 
"התובע נרשם לשירותי הנתבעת לצורך קבלת מידע שהוא עצם טיב קיומה של הנתבעת – העברת מידע. לכן גם לא ניתן לטעון שהנתבעת עברה על החוק כאשר לא ציינה כי מדובר בפרסומת", קבעה הרשמת. לדבריה, "מטרתו של עיתון הנתבעת הוא ללמד ולהמליץ על קרנות נאמנות וזהו המידע הנדרש ממנה. אין בהודעות הנתבעת המלצה בעניין אחר. עניינם של המסרים הוא מידע כלכלי מקצוע, שמטרתו להעשיר את התובע, רואה חשבון במקצועו, והוא הסיבה שנרשם לו".
 
היא ציטטה מפסק דין אחר (אוהד צוויק נ' בנק לאומי, מ-20 בנובמבר 2016), בו קבע ביהמ"ש המחוזי בתל אביב כי "החוק אינו מיועד להיות כלי בידי תובעים אשר מנסים בפעולותיהם להכשיל נתבעים. החוק אינו מיועד לאלה שמנסים לטמון מלכודות למפרסם, מתוך מחשבה, ואולי אף בתקווה, שאותו מפרסם ייפול בפח וישלח אליהם דבר פרסומת. האמצעים שנקבעו בחוק נועדו לשם מיגור תופעת הספאם; הם לא מיועדים להיות כלי בידיהם של 'ציידי' דואר זבל הפועלים באופן עקלקל…"
 
הרשמת הבכירה הוסיפה: "יש לראות בהתנהגות זו של התובע ניצול לרעה של הליכי בית המשפט, עד כדי דחיית התביעה וחיוב בהוצאות לדוגמא, בתקווה שהדבר ירתיע את התובע מהגשת תביעות נוספות בדרך זו". היא חייבה את מאירי לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 10 אלפים שקלים.
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.