728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מגפת תבהלה

מגפת תבהלה
אילוסטרציה: pixabay

פרופ' יעקב גינדין: "התפרצות מחלת השפעת השנה איננה הקשה ביותר. עם זאת, יש החמרה במידת הפאניקה הציבורית סביב הנושא. לתקשורת יש בכך חלק"

"התפרצות מחלת השפעת השנה איננה הקשה ביותר, לא מבחינת סוג הנגיף ולא מבחינת היקף הסיבוכים והתמותה. עם זאת, יש החמרה במידת הפאניקה הציבורית סביב הנושא. לתקשורת יש בכך חלק", טוען פרופ' יעקב גינדין, מומחה בעל שם עולמי ברפואה גריאטרית ושותף בפרויקטים בינלאומיים בנושאי בריאות.
 
לדבריו, שינוי שחל השנה בשיטת הדיווח על חולים קשים, העלה את היקף הדיווחים על מקרי תחלואה קשים, אך למעשה לא חלה החמרה בסיבוכים הקשים שגורמת השפעת.
 
"לצערי, התקשורת התייחסה באופן שטחי למחלת השפעת ולהשלכותיה ובעיקר זרעה פאניקה בקשר אליה", אומר פרופ' גינדין.
 
"מחלת השפעת תוקפת בחודשי החורף את כדור הארץ במחזוריות, את החצי הדרומי ואת החצי הצפוני. לנגיף השפעת יש נטייה להשתנות לכל מיני זנים. זו מחלה אחת הכוללת עשרות זנים שונים. הם מסומנים על פי המולקולות הנמצאות על מעטפת הנגיף. בכל שנה יש זן אחר של נגיף השפעת והוא נרשם באותיות ומספרים, ע"י ארגון הבריאות העולמי, המנטר את נדידת הנגיף על פני כדור הארץ.
 
"התקשורת התמקדה בעיקר בחיסון ואי-חיסון, והתייחסה גם לאלו הדוגלים באי-חיסון מפני שפעת, בגלל שהחיסון כביכול מזיק. ברור לקהילה הרפואית שהתועלת מהחיסון גדולה לאין ערוך מתחלואה ותמותה בגלל החיסון. הדבר הזה נוגע לכל אחד מאתנו כמתחסן, כהורים לילד בסיכון או לקשישים ואנשים עם מערכת חיסון ירודה. גם עובדי מערכת הבריאות חייבים להתחסן, לכן משרד הבריאות מציג את הצורך בחיסון בקבוצות הסיכון לשפעת, מהגיל הרך ועד הגיל הזקן".
 

פרופ' יעקב גינדין. צילום מסך מיוטיוב.

 
"בגלל הפאניקה ותת-החיסון נפגע גם מה שאנחנו מכנים 'חיסון העדר'. אוכלוסייה עם כיסוי חיסוני גבוה עוצרת התפשטות מגפות. אוכלוסייה בלי 'חיסון עדר' נוטה להתלקחות מגפות בעוצמה. כך, למשל, הורים הנמנעים מלחסן את ילדיהם נגד מחלת החצבת פוגעים ב'חיסון העדר' ולכן יש להם אחריות לחומרת המגפה המתפרצת. כך גם בנוגע למחלת השפעת –ככל שהאוכלוסייה הכללית תתחסן יותר בפני נגיף השפעת, כך תוגבל גם חומרת התחלואה שהיא גורמת, בהיבטים של בריאות הציבור, ויהיו פחות סיבוכים שהיא עלולה לגרום, הדורשים אשפוזים וכדומה.
 
"עם הירידה בדרישה לחיסונים, הקופות הכינו מלאי קטן יותר של חיסונים, בהתאם לכך. צריך להתחסן נגד שפעת בסוף הסתיו ותחילת החורף, בחודשים ספטמבר-אוקטובר. ארגון הבריאות העולמי איחר השנה כמעט בחודש בהגדרת זן השפעת, ו'סאנופי פסטר', החברה האוסטרלית שמייצרת את החיסונים, איחרה בייצור ובמשלוח המלאים. ההזמנות לחיסון הגיעו בנובמבר במקום באוקטובר.
 
"פרסום 'דו"ח' הסיבוכים הקשים ומקרי המוות הבודדים הובילו לקראת סוף דצמבר ללחץ גדול בקופות. בתקשורת התפרסמו נתונים על כמות החיסונים הקטנה שבידי הקופות והדבר הגדיל את הלחץ, ויצר פאניקה שהשפעת כבר פעילה באוכלוסייה. נוצר גל חיסונים היסטרי ויעיל פחות מבחינה חיסונית, שכן החיסון לא מתחיל לפעול מיד. חולפים מספר שבועות עד שמתפתחים הנוגדנים, וחלק מהאנשים כבר לקו בשפעת, עוד בטרם התפתחו הנוגדנים שבדמם בעקבות החיסון, ואז החיסון יעיל פחות."
 


"התקשורת התייחסה באופן שטחי למחלת השפעת ולהשלכותיה ובעיקר זרעה פאניקה בקשר אליה. לצערי, יש לי עשרות חולים בסיכון גבוה שלא הצליחו להגיע לחיסונים, שאזלו בגלל התבהלה. לדעתי, הפאניקה התקשורתית גרמה לנזק"


 
לדברי פרופ' גינדין משרד הבריאות והרופאים מציגים עובדות ומנסים למנוע מגפה ופגיעה בקבוצות סיכון. לטענתו, התקשורת יצרה פאניקה כללית ואז החיסונים נצרכו על ידי אנשים שנתפסו לבהלה ולא בהכרח ע"י אנשים שמשתייכים קבוצות הסיכון. "לצערי, יש לי עשרות חולים בסיכון גבוה שלא הצליחו להגיע לחיסונים שאזלו בגלל התבהלה. לדעתי, הפאניקה התקשורתית גרמה לנזק. אני יכול להצביע על אנשים שנאלצתי לשלוח לאשפוז בבית חולים עם סיבוכים אופייניים לקשישים עם שפעת שהסתבכה, לאחר שלא הצליחו להתחסן. עקב הלחץ על הקופות, חוסנו אנשים שלא נמנים על קבוצות הסיכון"
 
"אני מציע למשרד הבריאות להקצות בעונה הבאה מחצית מכמות החיסונים רק לאנשים בקבוצות סיכון ואת המחצית השנייה לאלה שאינם בסיכון. אם יווצר מחסור, יש לקחת חיסונים מהמחצית השנייה ולאפשר חיסונם של אלה הנזקקים לכך מהקבוצה הראשונה. הייתי מבצע מדרג חיסוני כדי לאפשר חיסון לא בקופה אלא למשל במרפאות הילדים במרפאות האונקולוגיות ועוד. לא להשאיר את הנושא לשיקול הקופות. עובדה שניתנו חיסונים במוסדות הגריאטריים בהערכות משרד הבריאות. מדובר ב-30 אלף זקנים. שיעור הכיסוי החיסוני היה מעל 90% ולא כ-25% כפי שחוסנה האוכלוסייה הקהילתית.
 
"הסיבוך השכיח הוא זיהום חיידקי משני לנגיף, כמו דלקות ריאה. אחד הסיבוכים המבהילים שמצאו את דרכם לתקשורת הוא תסמונת גיליאן ברה, סיבוך של פגיעה במערכת העצבים ושיתוקה בדרגות שונות. הסיבוך עלול לקרות בגלל השפעת עצמה או באופן נדיר יותר בגלל החיסון. עובדה היא, שבעקבות השפעת לקו עשרות אנשים בסיבוך ורק בודדים לאחר החיסון. רוב החולים במחלה הזאת מבריאים, אבל הפרסומים לסיבוך שהיו בתקשורת היו מבהילים בהבלטת התסמונת הנדירה. סיבוכים יותר אופייניים לשפעת הם דלקת ברונכיוליטיס ודלקת גרון ועוד פחות דלקת ריאה. תסמונת גיליאן ברה היא נדירה והפירסומים העלו אותה למודעות הציבור כמי שעומדת בראש רשימת הסיבוכים הנגרמים מהחיסונים".

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.