728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חלקים מירושלים

חלקים מירושלים
חצר סרגיי בירושליםצילום: Elderson, CC BY-SA 3.0

מקור הבעלות של מדינות זרות על נכסים היסטוריים בבירת ישראל הוא ב"קפיטולציות" - זכויות שהעניקה להן האימפריה העות'מאנית הנחלשת כדי לשמור על כוחה

היקף וטיב חבילת המחוות עליהן התחייבה ישראל, בתמורה להסכמתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאפשר את שחרורה של נעמה יששכר מהכלא ושובה לישראל בקרוב – עדיין לא ברורים.
 
על פי פרסומים שונים, רוסיה דורשת מישראל, בין היתר, להשיב לבעלותה את מגרש הרוסים בירושלים, להסדיר טענות על בעלות ותשלומים על אתרים רוסיים בבירה כמו כנסיית אלכסנדר נבסקי ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, ולשנות את תוואי הרכבת הקלה כך שיורחק מהכנסייה הרוסית בעין כרם.
 
גם אם הדיווחים על אודות התמורה שהבטיחה ישראל לפוטין בעבור שיחרורה של נעמה יששכר מדוייקים, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה ישראל עושה שימוש בנכסים היסטוריים בבירתה, במסגרת מחוות שנועדו לפייס את פוטין.
 
בשנת 2003 החליט ראש הממשלה אריאל שרון להשיב את חצר סרגיי בירושלים לידיה של ממשלת רוסיה, כמחווה לפוטין במהלך ביקורו בישראל – בתמורה לכך שרוסיה לא תמכור נשק למדינות במזרח התיכון.
הנושא שב ועלה עם כניסתו של אהוד אולמרט לתפקיד ראש הממשלה. הרוסים לחצו ואולמרט חזר על ההבטחה.
 
מספר גורמים, בהם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל' פעלו למנוע את העברת המבנה לממשלת רוסיה, בטענה של פגיעה בריבונות ישראל על מרכז ירושלים.
הפורום ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, למנוע מראש הממשלה אהוד אולמרט לבצע מהלכים בלתי הפיכים לקראת סוף הקדנציה שלו. הטענה הייתה ש"לא יהא זה נכון שראש ממשלה, שימיו בתפקיד ספורים ועננה כבדה של חשדות לשחיתות מרחפת מעל ראשו, יעסוק במשא ומתן וחתימת הסכמים מן הסוג הזה עם הפדרציה הרוסית".
 
למרות זאת, החליטה ממשלת המעבר בראשותו של אהוד אולמרט להעביר את חצר סרגיי לרוסיה. ההעברה התבצעה על ידי אולמרט כמחווה של רצון טוב לרגל ביקורו ברוסיה. עתירה לבג"ץ כנגד העברת חצר סרגיי לרוסים על ידי ממשלת מעבר נמשכה על ידי העותרים בהמלצת השופטים, לאחר שנציג המדינה הציג לבית המשפט חומר חסוי.
 
בפברואר 2009, האגף בחצר סרגיי שהיה בשימוש ממשלת ברית המועצות לפני מלחמת ששת הימים, הועבר לבעלות ממשלת רוסיה.
 
במרץ 2011 נודע כי ממשלת רוסיה הציבה בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את פינוי משרד החקלאות מהמתחם כתנאי לביקורו במוסקבה באותו החודש. נתניהו הורה על פינוי מיידי של המשרד עוד באותו היום. באוגוסט 2012 הושלם תהליך מסירת השטח לממשלת רוסיה.
 
בתולדות המזרח התיכון משמש המונח "קפיטולציות" כשם לזכויות שהשיגו מדינות אירופה וארצות הברית לאזרחיהן שהיו בתחומי האימפריה העות'מאנית.
 
ד"ר יונתן פרימן, מומחה ליחסים בינלאומיים ולתקשורת מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, אומר כי הזכויות הללו "אפשרו להם פטור ממיסים, החרגה מסמכות שיפוט בית הדין עות'מאני וזכות להישפט בפני קונסול מדינתם במקום מגוריהם".
 

ד"ר יונתן פרימן. צילום: ג'ני פפרמן

 
לדבריו, "זה קרה כאשר האימפריה העות'מאנית נחלשה – וזה בלט בירושלים. נחתמו כל מיני הסכמים עם הבריטים, הצרפתים והרוסים. האחרונים קיבלו זכויות יתר בתוך אזור זה, שבו שלטו העות'מאנים, שרצו לשמור על כוחם הנחלש. העות'מאנים האמינו כי ברגע שיעניקו סמכות ריבונית למעצמה אחרת, מי שיתקוף את אותם יפגוש עוד מעצמה מולו. ירושלים הייתה קרקע פורייה למהלכים כאלה. בשל הגיוון הדתי בה וחשיבות השמירה על הזכויות, נדרשו נציגי אותן מדינות להגן על המקום שקיבלו לטובת האימפריה העות'מאנית.
 

לטענת ד"ר פרימן, גם מגרש הרוסים בירושלים הוא מעין קפיטולציה רוסית עוד מימי עליית הצלבנים הרוסים לכאן.
 
גם העימות המתוקשר של נשיא צרפת עמנואל מקרון עם מאבטחי שב"כ בעת ביקורו בכנסיית סנטה אנה בעיר העתיקה בשבוע שעבר, קשור לקפיטולציה צרפתית מימי האימפריה העות'מאנית. הכנסיה, השייכת למסדר הנזירים הצרפתים "האבות הלבנים", נמסרה ב-1856 לידי נפוליון השלישי, כאות תודה על עזרת הצרפתים לעות'מאנים במלחמת קרים.
 
אז מהן סמכויותיה הריבוניות של ישראל במקומות הנחשבים לקפיטולציות זרות בשטחה?
 
"יש שאלות רבות ואין תשובה אחת בנושא", אומר ד"ר פרימן. "כמדינה אנו מכירים בסמכויות עות'מאנית עד היום כמו ברישומי קרקע וחוקים שונים. ממשלות ישראל לדורותיהן אינן סגורות על עצמן איפה מתחילה ומסתיימת הריבונות הישראלית מול הקפיטולציות, בעיקר בירושלים. זה מתייחס לשטחי קרקע רבים, כמו מנזרים, בתי כנסיות ובתי-קברות.
 
"את סוגיית הקפיטולציות ניתן לראות בשני אופנים. מצד אחד, הענות לתביעות הקשורות בקפיטולציות רוסיות, כדרך להביא לשחרורה של נעמה יששכר, מציירת את ישראל כחלשה מבחינה תקשורתית. מצד שני ישראל חותמת על הסכמים עם הרוסים, כמו למשל חוק אימוץ ילדים והשלכותיו. יש מו"מ המצביע על חוזק ולא על חולשה, כשמדובר ביחסים בין מדינות ומעצמות, במטרה להמנע מעימת כוחני.
 
"דיונים מאין אלה נערכים ברמת מנהיגים כמו פוטין ונתניהו או משלחות רמות דרג. לפני כמה שבועות הגיעה לכאן משלחת מרוסיה לדון בעניין תוואי הרכבת הקלה ועניינים נוספים. בשנים האחרונות מצטרפים למשאים ומתנים כאלה גם המוסד, המל"ל, צה"ל וגם אנשי משרד החוץ".

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.