728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חופש הביטוי מול שלום הציבור

חופש הביטוי מול שלום הציבור
יציע אוהדי בית"ר ירושלים, 2018צילום אדיר בנימני, CC BY-SA 4.0

ביהמ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש אוהד של בית"ר ירושלים שהוחלט להרחיקו זמנית ממשחקי הקבוצה, לאחר שהניף שלט ובו נאצות כנגד קבוצה יריבה

בית המשפט העליון דחה אתמול (רביעי) בקשת רשות ערעור שהגיש דורון כהן נגד צו הרחקה ממשחקי בית"ר ירושלים, לאחר שהניף שלט שהכיל דברי נאצה כנגד קבוצת הכדורגל מכבי בני ריינה.
 
פרקליטות המדינה ביקשה מבית משפט השלום בירושלים להוציא נגד כהן צו הרחקה על פי חוק איסור אלימות בספורט, בשל חשד לפיו במהלך משחק כדורגל בין בית"ר למכבי בניי ריינה הוא הניף, יחד עם צופי כדורגל אחרים, שלט שעליו היה כתוב "בני ריינה, מחר גהינום יא בני זונות! LF". הפרקליטות ביקשה להורות כי כהן לא ייכנס למגרשי כדורגל בכל הארץ למשך שלוש עונות משחקים; כי עליו להימצא בתחום מרחק של 100 מטר ממגרשי ספורט לתקופה של שלוש עונות וכי יוטלו עליו הוראות בדבר התנהגות נאותה וסידורים הנדרשים להבטחת קיומו של הצו שהוצא נגדו.
 
ואולם בית משפט השלום דחה ב-20 בינואר האחרון את בקשת המדינה. השופט ביאלין (בני) אלעזר ציין כי השלט שהניפו האוהדים, וביניהם כהן, מכיל אמנם התבטאות לא ראויה ומשפילה, אך הוא מצא כי תוכנו אינו "התנהגות גזענית" כפי שהיא מוגדרת בחוק איסור אלימות בספורט.
 
עוד ציין שופט השלום כי גם אם ניתן לראות בעצם ההשתתפות בהנפת השלט במהלך המשחק כהתנהגות שעלולה להפר את הסדר הציבורי, מטיעוני הצדדים עלה כי הנפת השלט נעשתה על ידי כמה אנשים ולא רק על ידי כהן, והאחרון אף טען כי לא היה מעורב בהכנסת השלט ליציע האוהדים ולא ידע על תוכנו. בנסיבות אלו, קבע השופט, אין מקום להטיל על כהן את המגבלות המבוקשות.
 
פרקליטות המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום (אף כי היא לא ערערה על קביעתו כי השלט אינו מכיל התבטאות גזענית). ב-22 בינואר קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את הערר. השופט מרדכי כדורי קבע כי בנסיבות העניין, הנפת השלט במגרש היתה עשויה לפגוע בשלום הציבור, שעליו מבקש חוק איסור אלימות בספורט להגן.
 

בהחלטתו, המחוזי דחה את הטענה שלפיה המדינה פעלה באכיפה בררנית כלפי כהן (כאשר ביקשה להרחיק דווקא אותו ממגרשי הספורט) וקבע שבשלב זה עדיין לא הובררה זהותם של יתר הצופים שהשתתפו בהנפת השלט, ועל כן לכל הפחות ניתן לראות בפעולה כנגד כהן כאכיפה חלקית. בסופו של דבר המחוזי קבע כי ניתן להסתפק בהרחקה מצומצמת יותר מזו שביקשה המדינה, והורה להרחיק את כהן ממשחקיה של בית"ר ירושלים עד סוף חודש מארס השנה, והוא יהיה פטור מהתייצבות בתחנת המשטרה כאשר מתקיימים המשחקים.
 
כהן, שלא השלים עם ההחלטה להרחיקו, ולו באופן מצומצם יותר, הגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון. "החלטת המחוזי פוגעת בחופש הביטוי באופן החורג מעניינים הפרטני של הצדדים ומצדיק מתן רשות לערור", הוא טען. לדבריו, אין בהנפת השלט במהלך המחק כדי להפר את שלום הציבור והחלטת המחוזי מרחיבה את תחולת חוק איסור אלימות בספורט יתר על המידה.
 
"קביעת בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש היא קיצונית, שהרי לא הוכח כי הוא ידע את תוכנו של השלט או היה מעורב בהכנסתו למגרש", טען כהן. הוא הוסיף כי באופן כללי יש לפרש את חוק איסור אלימות בספורט בצמצום, מכיוון שמדובר בחוק אשר עשוי להגביל את חירויות הפרט באופן בלתי רצוי.
 
ואולם שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שדחה את הבקשה של כהן, קבע כי הגיע למסקנה שבקשת רשות הערעור שהגיש כהן "אינה מגלה עילה לבירור ב'גלגול שלישי' לפני בית משפט זה לפי אמות המידה המקובלות בבקשות רשות לערור. הוא ציין כי "עיקר השגות המבקש נוגעות להחלטת בית המשפט המחוזי לסווג את פעולותיו ככאלו שעשויות לסכן את שלום הציבור בנסיבות המקרה. בהינתן הצמצום המשמעותי בהיקף המגבלות שהוטלו על המבקש, איני סבור שיש הצדקה למתן רשות ערעור".
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.