728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

באינטרנט מאז 1995

באינטרנט מאז 1995
אילוסטרציה: Shutterstock

זוכרים כשאתרים לא הסתמכו על נתוני משתמשים עבור שולי הרווח שלהם? קרייגסליסט בן 25 - תזכורת לכך שגרסה דמוקרטית יותר של האינטרנט יכולה עדיין לשגשג

ד"ר ג'סה לינגל היא מרצה בבית הספר בבית הספר אננברג לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה. מאמרה פורסם באתר The Conversation, והוא מפורסם כאן תחת רשיון Creative Commons.


 
< חדשות מזויפות. מעקב מקוון. הונאות פישינג. אלגוריתמים מוטים.
 
קל להיות ציני בנוגע לאינטרנט, וקשה יותר לזכור תקופה בה להיות מקוון הרגיש פחות מסחרי ויותר דמוקרטי. אולם הייתה תקופה בה אתרים לא הסתמכו על נתוני משתמשים עבור שולי רווח, כאשר אנשים עדיין ראו באינטרנט כמעבדה רדיקלית לחופש ולחירות.
 
האם ניתן להחיות רעיונות וערכים אלו מימי ראשית הרשת? או האם האינטרנט הוא עניין אבוד?
 
בספרי החדש "אינטרנט לעם" אני בוחנת אתר אינטרנט פופולרי שיש בו הרבה מה ללמד אותנו: קרייגסליסט. עשרים וחמש שנים לאחר השקתו, קרייגסליסט הוא תזכורת לכך שהגרסה הקודמת והדמוקרטית יותר של האינטרנט יכולה עדיין לשגשג.
 
הפלטפורמה חוותה את המחזור הכלכלי של האינטרנט, כאשר אינספור עמיתים ומתחרים באים והולכים. האתר נראה היום פחות או יותר כפי שהוא נראה בסוף שנות התשעים.
 

אינך צריך להפוך משתמשים לנתונים

קרייגסליסט התחיל כרשימות תפוצה של דוא"ל בשנת 1995, כאשר חובבי האינטרנט המוקדמים חיפשו תחושה של קהילתיות ורכישת ידע באופן עצמאי. עד 1996 הוא הפך לאתר עם רשימות משרות, השכרת דירות ומודעות אישיות. כמעט ברגע שהאינטרנט הפך לזמין בצורה נרחבת – בערך 1 מתוך 5 משקי בית היה אז מקוון – קרייגסליסט היה שם כדי לעזור לאנשים למצוא שותפים לחדר, לחפש מקומות עבודה, לצאת לדייטים או למכור רהיטים משומשים.
 
מנכ"ל קרייגסליסט, ג'ים בוקמאסטר, אוחז במושכות מאז 2001 והמייסד, קרייג ניומארק, עדיין מעורב בחברה. במשך שנים, ניומארק עסק בשירות לקוחות והגיב לתלונות על עיצוב ולחששות מפני הונאות. כיום, לקרייגליסט יש יותר ביקורי עמודים בחודש מאשר לניו-יורק טיימס או ESPN והוא רווחי להפליא.
 
הרווחיות שלו עשויה להפתיע חלק מהאנשים. רבים מאלה שדיברתי איתם חשבו שקרייגסליסט הוא עמותה או שמדובר במיזם בניהול קהילתי. למעשה, קרייגסליסט תמיד גבתה כסף עבור מודעות מסוימות, כמו מודעות דרושים ומודעות מסווגות. (באמצעות 'שאיבת' הכנסות ממודעות מסווגות, קרייגסליסט היווה את אחת הסיבות לכך שעיתונים ברחבי הארץ נאבקו להישאר בעסקים).
 
מאוחר יותר, קרייגסליסט החל לגבות תשלום בגין עבור מודעות מסוגים אחרים, כמו מודעות מחברות נדל"ן ומודעות מסוחרי רכב.
 
עם זאת, משתמשים רגילים אינם צריכים לשלם עבור השימוש באתר. האתר אינו מציג מודעות באנר, והוא גם לא מוכר נתוני משתמשים לצדדים שלישיים.
 
זהו קשר ישיר מאוד בין משתמש לפלטפורמה – וזה שונה לחלוטין מזרמי הנתונים המפותלים והפרסום הממוקד המשמש פלטפורמות כמו פייסבוק וגוגל. כאשר משתמשי פייסבוק אינם בטוחים באשר לאופן בו הפלטפורמה מרוויחה כסף, זה מכיוון שתהליך ניתוח הנתונים ומכירת המודעות מוסתר במכוון.
 
כשמשתמשי קרייגסליסט לא יודעים איך הפלטפורמה מרוויחה כסף, זה מכיוון שהם חלק מקבוצת המשתמשים שפשוט לא גובים מהם תשלום. באמצעות מערכת היחסים הישירה שלו בין אנשים לרווחים, קרייגסליסט הוא תזכורת חשובה לכך שפלטפורמות אינן צריכות להפוך את המשתמשים שלהם לנתונים כדי להרוויח כסף.
 

שמור על זה פשוט, טמבל

שינוי ושיבוש אינם רק מילים אופנתיות של ביג-טק, הן הבשורה.
 
פייסבוק מכווננת כל הזמן את העיצוב שלה, ומשיקה שינויים בקרב חלקים מבסיס המשתמשים שלה כדי לבדוק את התגובות לכך. דרך החשיבה שלה היא שאם אתה לא מעדכן את הפלטפורמה שלך ומפעיל תכונות חדשות, המשתמשים ישתעממו ויעברו למקום אחר.
 
קרייגסליסט מעולם לא קנה את הגישה הזו. אם תשוו צילומי מסך של דף הבית של קרייגליסט משנת 2008 ו- 2018, אתה תאבקו למצוא הבדלים משמעותיים.
 
לא ממש נכון לומר שקרייגסליסט כלל לא השתנה. קטגוריות למודעות הגיעו ונעלמו, בעוד שנוספו תכונות כמו העלאת תמונות ושילוב מפות גוגל. אך בסך הכל, קרייגסליסט נותר מאוד יציב, וכשראיינתי את משתמשי קרייגסליסט שמעתי מהם שוב ושוב על חיבתם לאסתטיקה של האתר, שכוללת רק את הדברים הנחוצים והבסיסיים.
 
כפי שהסביר מרואיין אחד, "זה ממשק פשוט, קל לשימוש. אני לא יודע, אני משער שזה מרגיש קצת כמו האינטרנט הישן".
 
במקום "לנוע מהר ולשבור דברים", המנטרה של קרייגסליסט יכולה להיות "לשמור את זה פשוט, טמבל."
 

אנונימיות אינה תמיד בעיה

אחד ההבדלים הגדולים ביותר בין קרייגסליסט לרשימת המתחרים ההולכת וגדלה שלה הוא האנונימיות.
 
כאשר קרייגסליסט עלה לראשונה לרשת, הנורמות סביב האנונימיות היו שונות. מרבית האנשים השתמשו בשמות בדויים או בכינויים בחדרי הצ'אט ובלוחות ההודעות של האינטרנט המוקדם. עם הזמן, הנורמות השתנו כך שהאנונימיות הפכה לעניין חשוד וישנה ציפייה, אם לא דרישה, לשמות "אמיתיים".
 
מדיניות האנונימיות של קרייגסליסט הפכה להיות המניע העיקרי למוניטין שלו כמפוקפק ומוזר. ההגיון אומר, שכאשר המשתמשים אנונימיים, אין אחריות. וכן, היו מקרים איומים של אלימות והונאה על גבי הפלטפורמה של קרייגסליסט.
 
אבל היו גם פשעים והונאות שבוצעו בפייסבוק, אי-ביי ולינקדאין, למרות שאתרים אלה דורשים פרופילים מזוהים. יתר על כן, מה שבדרך כלל לא נאמר, הוא שהפלטפורמות זקוקות לזיהוי משתמשים כדי למכור מודעות ממוקדות.
 
כשראיינתי את משתמשי קרייגסליסט על אנונימיות, אנשים צבעוניים ואנשים עניים שעלולים להיות מופלים לרעה הגנו עליה. היותם אנונימיים פירושו גם שהם לא התריעו בפני חברים ושכנים שהם מוכרים פריטים או מחפשים דירות, מה שהעניק להם תחושת ביטחון ופרטיות רבה יותר.
 
לא בהכרח ניתן לייבא את המדיניות של קרייגסליסט לפלטפורמות אחרות, ואנחנו אולי לא נרצה שהכל באינטרנט ייראה כמו בשנות התשעים. אולם הצעידה היציבה לעבר אינטרנט היפר-ממוסחר בו משתמשים סוחרים בנתונים שלהם עבור קהילה מקוונת אינה בלתי נמנע. קרייגסליסט משמש תזכורת עוצמתית לכך ששווה להיאחז בכמה רעיונות מהשנים המוקדמות של האינטרנט.
 


ד"ר ג'סה לינגל היא מרצה בבית הספר בבית הספר אננברג לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה. מאמרה פורסם באתר The Conversation, והוא מפורסם כאן תחת רשיון Creative Commons.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.