728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מכה לאינטרס הציבורי

מכה לאינטרס הציבורי
צילום: Shutterstock

סוכנות הידיעות האוסטרלית AAP שנוסדה לפני 85 שנה ותיסגר בעוד ארבעה חודשים, נאבקה על הישרדותה בשנים האחרונות, כאשר כלי תקשורת ביקשו להפחית בעלויות

אלכסנדרה ווייק היא עיתונאית לשעבר ומנהלת התכנית לימודי תקשורת ועיתונאות באוניברסיטת RMIT במלבורן. מאמרה פורסם באתר The Conversation, והוא מפורסם כאן תחת רשיון Creative Commons.


 
נוף החדשות של אוסטרליה, ונגישותם של אזרחים לעיתונות איכותית, ספגו מכה קשה בהכרזה על סגירת סוכנות החדשות Australian Associated Press, ואובדן של 180 משרות בעיתונות.
 
למרות ששמותיהם של עיתונאי ועורכי AAP בדרך כלל לא מוכרים לכל, שירות הידיעות סיפק את עמוד השדרה של תוכן חדשותי למדינה מאז שנת 1935, בהבטיחו שלכל עיתון (ולכן כל אזרח) הייתה גישה לדיווחים אמינים ושקולים בנושאים בעלי משמעות לאומית.
 
כל מערכות החדשות הסתמכו על רשת העיתונאים המקומיים והבינלאומיים של AAP כדי לספק סיפורים מאזורים אליהם כתבים שלהם לא יכלו להגיע, מבתי המשפט לפרלמנט ובכל מקום שביניהם.
 
למרות מספרם המתכווץ והולך של עיתונאיה בשנים האחרונות והירידה במימון שהגיע ממנויה, AAP המשיכה לעמוד במשימתה לספק חדשות ללא תמיכה פוליטית או משוא פנים. המהירות הייתה חיונית לסוכנות, אך הדיוק היה חשוב עוד יותר.
 
אולם AAP נאבקה בשנים האחרונות על קיומה, בשעה שעיתונים ותחנות רדיו וטלוויזיה ניסו לקצץ בעלויות והחלו במיקור תכנים בחינם מהאינטרנט, הודות לפלטפורמות פרסום גולבאליות, כמו גוגל.
 
כאשר AAP סגרה את שירות הידיעות שלה בניו זילנד בשנת 2018, היא טענה כי מנוייה היו בלחץ ודרשו להפחית את התשלום עבור שירותיה.
 
מיזוגים בתחום התקשורת, כמו זה של של Nine ו-Fairfax, גם היו רעים גם עבור AAP, שכן החברות שהתמזגו איחדו את המנויים שלהן. גם Sky News ויתרה גם על מנוי ה- AAP שלה בשנת 2018.
 
מזה זמן רב, המנטרה בתוך AAP היא שאם בעל מניות משמעותי מתעטש, סוכנות הידיעות מצטננת.
 

עצמאות ויושרה

בפתיחה לספר On the Wire: The Story of Australian Associated Press, שפורסם בשנת 2010 לרגל יום השנה ה -75 ל- AAP, כתב ג'ון קומבר על הערך של שירות הידיעות:
 

לחדשות AAP אין גרזן פוליטי להשחיז, וגם לא מפרסמים לרצות. ערך החדשות הוא בעל חשיבות עליונה, והדירקטוריון, המנכ"לים והעורכים שמרו בעקביות על עצמאות שירות הידיעות ויושרת הדיווח מעל לכל.

מכיוון שהיא מספק חדשות ומידע כמעט לכל מגזר בתעשיית התקשורת האוסטרלית, AAP אינה יכולה להרשות לעצמה לעשות זאת אחרת. כשהיא לא נתמכת בפרסום או במענקים ממשלתיים, יש לה רק את שמה הטוב לסחור בו.

 
כל כך הרבה השתנה בתעשיית החדשות מאז שהוקמה AAP על ידי קית מרדוק בשנת 1935. אז, נדרש צוות של 12 אנשים בלבד, עם לשכות בלונדון ובניו יורק, כדי להביא חדשות מעבר לים לאוסטרליה.
 
אך גם בימיה הראשונים, כהתמזגות של שתי סוכנויות, איגוד העיתונות האוסטרלי ושירות הכבלים של סאן הראלד, היא הוקמה כדי לחסוך כסף.
 
עם עלות השירות, שחייב על פי מספר המילים, איגום המשאבים היה משמעותי באותה תקופה. עיתונאי ה- AAP נדרשו אפוא ליצור דיווחים תמציתיים הממוקדים באוסטרליה לעיתונים מקומיים.
 
למרות שלעתים דיווחי AAP נאספו ממקורות חדשותיים אחרים, כתבי הסוכנות סיפקו גם דיווחים מקוריים משלהם. הדבר הוביל לדיווחים עתירי מלל על אירועים גדולים, כמו פלישת אדולף היטלר לאוסטריה בשנת 1938, שקבעה שיא במספר המילים לדיווח של ה- AAP בשנה.
 
מלחמת העולם השנייה היוותה זריקת מרץ לא סבירה ל- AAP, שכן עיתונאים בכירים בעיתונים האוסטרלים הועברו לאזורי מלחמה כנציגים מיוחדים של הסוכנות.
 
ריי מאני מהסידני מורנינג הראלד, לימים מזכיר העיתונות של ראש הממשלה רוברט מנזיס, נשלח לסינגפור. סיפורו על ההתנגשות הראשונה בין חיילים אוסטרלים ליפנים היה בשימוש נרחב בעיתונים בבריטניה ובארה"ב, כמו גם באוסטרליה.
 
ווינסטון טרנר, "האיש שלנו בבטביה" (כיום ג'קרטה), היה אחד העיתונאים האחרונים של ה- AAP שיצאו מהאזור, ונמלטו בעור שיניהם מהיפנים הפולשים.
 

 

עיתונות עטורת פרסים

ימי התהילה של AAP לא היו מוגבלים רק לעבר. היא פרסמה בשנים האחרונות סיפורים רבים עטורי פרסים, כמו הדיווח של ליסה מרטין על שערוריית האופר של פיטר דאטון.
 
קוראים ותיקים של עיתוני Fairfax עשויים לזכור את התקציב הפדרלי בשנת 2017, כאשר AAP מילאה את דפי העיתונים The Sydney Morning Herald ו- The Age מכיוון שכתבי Fairfax פתחו בשביתה. הידיעות שנכתבו על ידי הצוות המצומצם שהמשיך לעבוד ב- Fairfax היו מרושלות, בעוד הסיפורים של AAP בלטו עם הדגש של הסוכנות על דיוק.
 
צלמי AAP, גם הם, לכדו רגעים מההיסטוריה האוסטרלית, כמו התמונה זוכת פרס ניקון-וולקלי של לוקאס קוץ', בה נראית חברת הפרלמנט לינדה בורני בנעלי עקב כחולות המונפות באוויר כשהיא חוגגת את מעבר חוק השוויון בנישואין בשנת 2017.
 
קוץ' צילם גם תמונה מפורסמת של ראש הממשלה לשעבר, ג'וליה גילארד, בזרועות קצין המשטרה הפדרלית באוסטרליה, כאשר איבדה נעל בזמן שיצאה ממסעדת קנברה המוקפת על ידי מפגינים.
 

אובדן של תשתית הכשרה

אחד החלקים העצובים ביותר בסגירת ה- AAP הוא אובדן הזדמנויות ההכשרה הפנטסטיות לעיתונאים צעירים בתחילת דרכם.

AAP ייצרה כמה שמות גדולים בעיתונות, ביניהם קרי אובריין, כתב ה- PNG בשנות השישים, ועורכי SMH, ליסה דייויס וג'ו הילדברנד, ששניהם התחילו כצוערי AAP.
 
AAP קלטה לשורותיה ארבעה או חמישה צוערים בכל שנה בעשור האחרון, ובשנים האחרונות קבוצה קטנה של עוזרי מערכת. במהלך 12 חודשים למדו צוערי ה- AAP לכתוב מהיר ומדויק תוך לימוד קצרנות, כישורי וידיאו, אתיקה ודיני תקשורת.
במהלך המשבר הפיננסי העולמי בשנות האלפיים, AAP קלטה ארבעה צוערים, בעוד ש- The Age לא קלט אף אחד, ו- the Herald Sun קלט רק שניים.
 
הידיעה על סגירת ה- AAP תחשב כמכה נוספת לעיתונות האינטרס הציבורי באוסטרליה.
 
אוסטרליה צריכה יותר מקורות חדשות, לא פחות. לא רק נשות ואנשי חדשות צריכים להתאבל על אובדן ה- AAP, אלא על כל אדם שחשובה לו הדמוקרטיה והעבודה רבת הערך שהעיתונאים עושים בכדי לעדכן את הציבור ולחייב את בעלי השררה לתת דין וחשבון.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.