728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"קול ישראל ישדר מירושלים"

"קול ישראל ישדר מירושלים"
ניר ברקת. "איך הפקידות מעלה בכלל בדעתה אפשרות כזו?"צילום: lev radin / Shutterstock.com

כך אמר היום בוועדת הכלכלה מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. "זה לא שתאגיד השידור הציבורי עוזב את ירושלים. כרגע מדובר על ערוץ 1 ולתקופה של עד שנתיים"

בדיון מעקב שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, אמר מנכ"ל התקשורת, שלמה פילבר, כי להערכתו תאגיד השידור יחל בעבודתו בתאריך היעד, ה-1 באפריל 2016, אם כי לא בצורה מלאה. "בנקודת הזמן הזו, היום, כשיש לנו שלושה חודשים – אנחנו עוד לא מבקשים להאריך, ואנחנו מאמינים ויש תוכנית שתאפשר את תחילת השידורים, גם אם לא כל השידורים במלואם", אמר פילבר, והוסיף: "אנחנו יכולים להגיד שנעלה עם שידורי הרדיו. לגבי ערוץ 1: אני מאמין שניתן יהיה להעלות שידורים לא במתכונת הכוללת, עם חברת חדשות מלאה, אבל היא תבנה תוך כדי". המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הציבורי, אלדד קובלץ, אמר בעניין זה: "ההתכווננות היא נכונה, אבל צריכים להבין את המחיר שלה. אלה לא יהיו שידורים מלאים, אלו יהיו שידורים הדרגתיים. אם אני אראה שבאזור פברואר המצב חמור מאוד, אתן המלצה לדחות את זה".

הדיון הבוקר בוועדת הכלכלה החל בעניין כוונת התאגיד לקבוע את מקומו, בתחילת דרכו, במודיעין. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, תקף את המהלך: "העיר שלנו עברה בשנה האחרונה חמישים פיגועים, ופעם אחר פעם אנחנו צריכים לבוא למשכן הזה, ולבקש טובה לחזק את ירושלים? אנחנו צריכים לבקש מהמשכן הזה, בבקשה תשמרו על ירושלים? בבקשה תעזרו לנו? עמלנו קשה מאוד להביא את ערוץ 10 לירושלים, וביום הקשה הזה אני צריך לבוא לפה ולנסות לשכנע מדוע ירושלים זה המקום של רשות השידור? תגידו, אתם מבינים איפה אנחנו חיים היום? עזבו את החוק, עזבו את החשיבות של העיר. את החשיבות של המשפט 'קול ישראל מירושלים'. איך הפקידות מעלה בכלל בדעתה אפשרות כזו?

"ישבתי בשבועות האחרונים גם עם השר אלקין וגם עם הרשות לפיתוח ירושלים, שעומדים לרשות התהליך הזה. אין בעיה של פתרונות בירושלים. ברגע שתתקבל החלטה שזה בירושלים, אז יש שתי חלופות עקרוניות. חלופה עקרונית אחת: נשארים במיקום הקיים, מתעכבים טיפה ומוצאים פתרון קבע. חלופה שניה, אם רוצים פתרונות זמניים, אנחנו יודעים להקים אולפן. הרשות לפיתוח ירושלים, בהינתן שהחברים יבקשו, תוך חודש-חודשיים מוציאים למיקור חוץ לקבלנים פרטיים, ובונים אולפן. ברגע שהחברים יבינו את החשיבות, הדיון של המיקום הוא נון-אישיו. יכול להיות שזה יעלה שניים-שלושה שקלים. זה רק עניין של מוטיבציה והחשיבות של ירושלים. וסליחה שאני קצת מתבייש שאני צריך לבוא לכאן למשכן ולהסביר את הדבר הזה. בכל מקרה, ברשות לפיתוח ירושלים ילוו את העניין הזה. אין שום בעיה למצוא פתרונות".

VK5

אלדד קובלנץ. "אם אני אראה שבאזור פברואר המצב חמור מאוד, אתן המלצה לדחות את זה" (צילום מסך)

אלדד קובלנץ הגיב לדברים ואמר:"אין בכלל שאלה. לי גם קל מאוד בעניין הזה, כי אני ירושלמי. תאגיד השידור הציבורי צריך להיות בירושלים. ולא רק שהוא צריך להיות בירושלים, מבחינתי צריך להתייחס לתאגיד השידור הישראלי כמו שמתייחסים לבית המשפט העליון ולספריה הלאומית. בעניין הזה אפשר ללמוד מהבריטים, איך הם מתייחסים ל-BBC מבחינת החשיבות שמדינה נותנת לשידור ציבורי. צריך סמל, שצריך להיות ממוקם בירושלים. אני לא אומר את זה כמליצה, אני באמת מאמין בזה.
"הצד השני של הדבר הזה: נקבע חוק. יש תאריך יעד שהוא ה-1 באפריל 2016. גם במונחים של שוק פרטי, זה מבצע שהוא בין מופרך לבלתי אפשרי. אני קיבלתי משימה, ואני צריך לעשות אותה הכי טוב שאפשר בהינתן כל סך האילוצים הקיימים.

 

"במשך יותר משנה, למעשה מאז שעבר החוק המקורי, נעשה תהליך שהיו שותפים בו משרד התקשורת, עיריית ירושלים ושתי חברות ייעוץ שסקרו את ירושלים אבן אחר אבן. אתם חייבים להבין, תאגיד השדיור הוא לא גוף שצריך רק משרדים וחלל להושיב בו אנשים. לגוף שידור יש מפרט מאוד ייחודי. הצרכים של התאגיד הזה הם 8,000-10,000 מ"ר, עם נגישות גבוהה, אם אופציה למקם שם אולפנים. להבנתנו, לאחר שעשינו את כל ההליך הזה, המקום הכי זמין שיש כרגע בירושלים הוא לסוף 2017.
הכרזנו שאנחנו עושים כל מאמץ להשאר בירושלים. אמרנו בסדר, עד 20172-18 נשאר ברוממה. נפגשנו עם רשות מקרקעי ישראל ועם אנשי החשכ"ל וקיבלנו מהם תשובה חד משמעית, שלא ניתן להשאר ברוממה, שיש תב"ע מאושרת להקמת יחידות דיור, ואמרו לנו: עם כל הכבוד לתאגיד השידור הציבורי יש לנו גם משבר דיור. זו לא הסיבה היחידה. ברוממה יש עוד בעיות. רשות השידור לא משלמת היום שכר דירה, כי זה השטח שלה. תאגיד סטטוטורי חדש שיכנס לשטח, ישלם רק על השכירות על פי ההערכות בין 16-20 מיליון שקל בשנה. האקסלים של התאגיד לא מכילים דבר כזה. ואם אנחנו בעניין אנקדוטות: רק הבטחון ברוממה עולה בסביבות שמונה מיליון שקלים, שזה יותר ממה שיעלה לנו לשכור את השטח שדובר עליו במודיעין. נתקלנו בדילמה ופנינו ליועץ המשפטי לממשלה. אנחנו לא פועלים על דעת עצמנו. קיבלנו אישור לעשות את זה. אני מתאר לעצמי שהיד רעדה וזה היה בלב כבד, אבל במכלול השיקולים כנראה באמת שעדיף שזה יהיה בשלב הזה מחוץ לירושלים, מאשר לדחות את יום התחילה ל1.1.2018.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר: "תאגיד השידור הציבורי הוא שמונה תחנות רדיו ושלוש תחנות טלוויזיה. תחנות הרדיו, ככל הנראה, ישארו בירושלים. קול ישראל מירושלים ימשיך לשדר מירושלים. יש היום לקול ישראל אולפנים גדולים מאוד בתל אביב, מטעמי נוחות של העיתונאים, של השדרנים של הטכנאים. הרבה מאוד עובדים היום מתל אביב – וזה כנראה ימשיך לתקופה מסויימת. אנחנו מדברים על הטלויזיה, על ערוץ1, על האולפנים. צריך למצוא לזה פתרון, אבל זה לא שתאגיד השידור הציבורי עוזב את ירושלים. כרגע מדובר על ערוץ 1 ולתקופה של עד שנתיים.

VK4

שלמה פילבר. "ניתן יהיה להעלות שידורים לא במתכונת הכוללת, עם חברת חדשות מלאה" (צילום מסך)

קובלנץ הוסיף: "במסגרת המאמצים שאנחנו עושים כן להשאר בירושלים, אתמול נערך סיור בשיתוף רשות השידור ואנשי התאגיד החדש, לבחון את האפשרות להשאר בהלני המלכה, שזה גם לא מתחם אידאלי, אבל בניגוד לרוממה הקרקע שם לא עברה לרשות מקרקעי ישראל. אנחנו בוחנים את העניין הזה גם משפטית וגם כלכלית. אני מקווה שבימים הקרובים נדע אם אנחנו יכולים להכנס לשם.

בהמשך הדיון התייחס מנ"כל משרד התקשורת לסוגיית גיוס העובדים לתאגיד החדש ולקליטת עובדי רשות השידור במסגרתו: "אתם לא רוצים, אחרי שעשו כל כך הרבה מאמצים להוציא את השידור הציבורי מהידיים של הפוליטיקאים, ולתת אותו בידיים של מנהל מקצועי, להחזיר אותו בדלת האחורית, דרך קביעת מכסות ותקנים וכל מני דברים מהסוג הזה. הסיכום העקרוני הוא שאין כל סיבה בעולם שעובדי רשות השידור לא יהיו חלק מתאגיד השידור הציבורי. המערכת של התאגיד יודעת איך לטפל בסעיף של החוק (לגבי כך שלפחות -25% מעובדי התאגיד יהיו מרשות השידור).
אנחנו מדברים על כך, עקרונית, כשיש תפקידים נוספים, אין שום סיבה בעולם שעובד של רשות השידור לא יתמודד על אותם תפקידים, כפוף לשתי נקודות. האחת – זו הרמה המקצועית. זאת אומרת אף אחד לא מקבל חסינות אם הוא לא שווה. ומי שיקבע את המקצועיות זה אנשי התאגיד ולא אני. דבר נוסף: אף אחד לא נזרק לכלבים והולך להיות רעב ללחם. כל מי שפורש, ישנם הסכמי פרישה מאוד מיטיבים. אז אנחנו באים ואמרים: מי שהוא טוב ומקצועי מוזמן להגיש את מועמדותו, יבחן על ידי אנשי התאגיד, במידה והוא נמצא כשיר וראוי- בשמחה".
חיקה גינוסר, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, דיבר על מצוקתם הקשה של עובדי רשות השידור בעת הזו : "המצב קשה מאוד. אנשים נמצאים במצב שאני כראש איגוד מקצועי לא יודע כיצד לטפל בו. אני רואה את זה בעיניים כלות. שמעתי את מנכ"ל משרד התקשורת אומר שה-25% מחוייבים על פי חוק והשאר על פי בחירתו של מר קובלנץ. לדעתי, במשא ומתן שנקבע שיתנהל, אפשר לקבוע שיהיו או 50% או 70%. הרי אף אחד לא מטיל ספק בעובדה, שמתוך 1,200 עובדים ברשות השידור, שזה כולל את כל קשת העובדים, לא יכול להיות שרק 25% הם טובים. זה לא יכול להיות".

 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.