728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

שואבי המים של המדיה

שואבי המים של המדיה

שכר נמוך במיוחד, העסקה בתנאים של עובדי קבלן וכישלון ניסיון התאגדות - הבריחו בחמש השנים האחרונות כ-150 מתרגמים מתעשיית הטלוויזיה לתחומים אחרים

במשך 10 שנים עבד גיא כהן (49) בתרגום של כתוביות לסדרות וסרטים לטלוויזיה וגם בתרגום של תוכניות ספורט. הוא ראה בעיסוק הזה הגשמה של חלום מקצועי ובמהלך עבודתו הוא זכה להערכה רבה מצד מעסיקיו, על הדייקנות והחריצות שלו.
כיום כהן מצוי מחוץ לתעשייה הזו. הוא מתפרנס מחלוקת ארוחות צהריים למקומות עבודה וגם מלמד תיאטרון בבית הספר הדרך בגבעתיים, העוסק בהכשרת שחקני תיאטרון.
"למרות שאהבתי את עבודת התרגום לטלוויזיה, אני מצטער שנשארתי זמן ארוך כל כך בעבודה הזו", מתוודה כהן, שבעבר היה מבקר התיאטרון של עיתון העיר.

"זה עיסוק שוחק. אתה עובד שעות על גבי שעות, גם בסופי שבוע ובחגים ובסופו של יום אתה משתכר באופן שלא מאפשר לך לגמור את החודש. למשל, עבור תרגום של תוכנית ספורט שלמה ששודרה בשישי או שבת קיבלתי 220 שקל והרגשתי שכל סוף השבוע הלך לי. אז אמרתי לעצמי, בשביל מה אני צריך את זה".

מתרגמי הכתוביות לטלוויזיה אינם נחשבים עובדים ישירים של הזכייניות השונות. למעשה הם גם לא מוגדרים כשכירים, אלא כפרילנסרים. בפועל, הם מעין עובדי קבלן. הם אינם מועסקים ישירות על ידי גופי השידור כמו HOT או YES, אלא על ידי חברות תרגום והפקה, ואלה דואגות לגזור לעצמן קופון נאה מהכספים שהן מקבלות מגופי השידור. מתרגם שהתמזל מזלו והוא מועסק במשך החודש כולו, ירוויח 5,000 – 7,000 שקל, אך במציאות הכנסתו של המתרגם אף נמוכה מזה, מכיוון שיש תקופות שבהן יש לו עבודה מעטה. התוצאה: מתרגמים רבים העובדים עבור הטלוויזיה מפסיקים את ההתקשרות שלהם ועוזבים את הענף בדרך לעיסוקים אחרים, מכניסים יותר.
"עזיבתם של מתרגמים רבים את הענף גורמת לירידה ברמת התרגום", טוען כהן. "אני לא רואה את עצמי כמתרגם מעולה, אבל אני רואה בעיות תרגום איומות של טקסטים המופיעים על המרקע. ובהתאם לכך גם הדרישות של חברות הטלוויזיה השתנו והן כבר אינן מצפות לתרגום באיכות גבוהה במיוחד".

INTERVIEW

המתרגמת עליזה פרידמן. "בשנתיים שחלפו מאז שעשינו רעש, הבעיות שלנו רק החריפו"

לפני שנתיים ניסו המתרגמים לכתוביות בטלוויזיה להתארגן, במאמץ לשפר את תנאי העסקתם. הם הקימו ועד זמני בראשות המתרגמת הוותיקה עליזה פרידמן, פתחו בעיצומים ואף החליטו לפתוח בשביתה שבמסגרתה היו אמורים הסרטים והסדרות בטלוויזיה להופיע ללא תרגום. אלא שאז התברר למתרגמים שבעצם אסור להם לשבות, מכיוון שהם נחשבים לפרילנסרים, ושביתה מצידם נוגדת את חוק ההגבלים העסקיים. במקביל הם ניסו להתאגד במסגרת ההסתדרות. כל המהלכים הללו נדונו לכישלון ולא השיגו שום תוצאה. העיצומים והשביתה לא הזיזו לאיש. ואילו ההסתדרות נמנעה מלקבל אותם לשורותיה, בנימוק שהם אינם עובדים שכירים, אלא עצמאים.
"בשנתיים שחלפו מאז שעשינו רעש, הבעיות שלנו רק החריפו", מספרת פרידמן. לדבריה, האירוע המשמעותי היחידי היה כינוסה של ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות הח"כ לשעבר אבישי ברוורמן (העבודה), שהיה בין אישי הציבור היחידים שגילו הבנה למצוקת המתרגמים. "באותה ישיבה בודדת, ברוורמן דיבר נמרצות בעד הצורך לשפר את שכרנו, אבל נציגי ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10 שהוזמנו לדיון טענו שאין להם שיג ושיח אתנו, מכיוון שאנו מועסקים על ידי אולפני ההפקה, האחראים על התשלום לנו. לא עזרו דבריו של ברוורמן ולפיהם גופי השידור חייבים לתרום לשיפור המעמד של המתרגמים מתוקף האחריות התאגידית שלהם".
לדברי פרידמן, אחרי כחודש וחצי של עיצומים ושביתה, שבמהלכם המתרגמים כמעט שלא התפרנסו, החלה השבירה. "אנשים החלו להתייאש. הרי שום גוף לא עמד מאחורינו. אבי ניסנקורן ואמיר ירון, אנשי ההסתדרות, שתלינו בהם תקוות, נעלמו מעינינו. מתוך 100 אנשים שהתפרנסו מתרגום לטלוויזיה בעת המאבק לפני שנתיים, נותרו כיום רק 50. לפני חמש שנים עוד עבדו בתחום 200 איש".
פרידמן עצמה (69), צמצמה משמעותית את היקף עבודתה עבור כתוביות לטלוויזיה והחלק הארי של עיסוקה הוא תרגום של מסמכים, בעיקר עבור מוסדות ציבור ומשרדי עריכת דין. מאז השינוי בתמהיל עבודתה, הכנסתה עלתה. "אי אפשר כיום לחיות רק מכתוביות לטלוויזיה". היא מבהירה.

– אתם מתכננים מאבק נוסף?

"לא. עכשיו כבר אין סיכוי למאבק נוסף של המתרגמים, כי לאחר העיצומים והשביתה הארוכים מלפני שנתיים שלא השיגו את שיפור תנאי ההעסקה, איש מהמתרגמים לא יטרח להקריב מרצו וזמנו למען המטרה. כואב הלב, אבל זה המצב.

בינתיים יש מחסור גובר והולך במתרגמים לטלוויזיה ולמרות זאת התעריפים שעל פיהם משלמים להם לא השתנו והם נעים בין 23 ל-25.5 שקל לשעה. במקרים רבים מזמיני העבודה עושים תרגיל על חשבוננו: הם אינם משלמים לנו לפי שעת עבודה, אלא פר פרויקט. ואז אם פרויקט תרגום שלקחתי על עצמי גוזל ממני יומיים תמימים, הם טוענים שיכולתי לתרגם את הטקסטים בתוך שלוש שעות.

"ועוד מילה על המאבק: פורמלית לא פרשתי מתפקידי כיו"ר הוועד של המתרגמים ולמרות שלא נצא למאבק, אנו מקיימים דף פייסבוק פעיל המבטיח קשר בין כולנו".

כמה מנהלי חברות הפקה ואולפנים אליהם פנינו אומרים בתגובה, שלא לציטוט בשמם, כי המתרגמים לטלוויזיה צודקים בדרישתם לשפר את שכרם, אך הם כבולים למגבלות התקציבים שהם מקבלים מחברות הטלוויזיה."אנו מאחלים למתרגמים הצלחה במאבקם, אבל אם נעלה את התעריפים שאנו משלמים להם, לא נוכל בעצמנו להתקיים", אומר אחד מהם.
דוברת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מיטל שגב, מסכימה שהמתרגמים הם "שקופים, מעין אנדר דוג".עם זאת היא מוסיפה שאחריות על גובה התשלום למתרגמים חלה רק על חברות ההפקה או האולפנים, באמצעותם המתרגמים מועסקים."אנו עוסקים רק ברגולציה ובתכנים", היא אומרת.
דוברת של אחת הזכייניות, שנאותה להגיב רק בעילום שם, מגלגלת אף היא את האחריות לחברות ההפקה והאולפנים המעסיקים בפועל את המתרגמים. "אילו העסקנו את המתרגמים ישירות, מצבם היה טוב בהרבה", היא טוענת. "ואני יודעת שלא רק המתרגמים הידרדרו. גם קבוצות נוספות כמו המאפרות, התאורנים או עוזרי ההפקה אינם מלקקים דבש. והתעשיה מקבלת מצב זה כמובן מאליו"

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz