728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

לא משחק ילדים

לא משחק ילדים
ח"כ רויטל סוויד: "חובתנו לצייד את משרד החינוך, ההורים והילדים בארגז כלים להתמודדות עם התכנים ברשת"צילום: CC BY-SA 2.0) Lars Plougmann)

הוועדה לזכויות הילד דנה בפתרונות לסינון תכנים פוגעניים באינטרנט. יו"ר הוועדה: "לא נצליח למגר את תופעת התכנים הפוגעניים ברשת רק באמצעות אכיפה וסינון"

הוועדה לזכויות הילד, בראשותה של ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, התכנסה הבוקר לדיון בנושא פתרונות לסינון תכנים פוגעניים באינטרנט. שאשא-ביטון פתחה את הדיון ואמרה: "כולנו מודעים לסכנות הטמונות באינטרנט ויש לנו את הרצון להעניק לילדים סביבה וירטואלית בטוחה. מחובתנו להעניק להם ולהורים את הכלים להתמודד עם תכנים פוגעניים באינטרנט. עסקנו רבות בסכנות הקיימות בעולם הוירטואלי, ואף יצאנו בקמפיין ביחד עם איגוד האינטרנט שנועד לקרוא להורים לחזור ולהיות חלק מהסביבה המגנה על ילדיהם בעולם האינטרנט. הדיון היום מוקדש כולו לפיתרונות אפשריים לסינון תכנים פוגעניים באינטרנט"

ח"כ רויטל סוויד אמרה: "המאבק באלימות ברשת צובר תאוצה, ואני שמחה שאנו מגיעים לדיונים פרקטיים בנושא המלחמה בתופעה. חייבים להעלות את הנושא למודעות ולהטמיע בשטח את הכלים למלחמה בתופעה. חובתנו היא, מעבר לחקיקה שאנו מנסים להעביר בנושא, לצייד את משרד החינוך, ההורים והילדים בארגז כלים להתמודדות עם התכנים ברשת".

נציגי משרד החינוך סיפרו בדיון כי "קיימים שלושה מעגלי הגנה על המחשבים בבית הספר. אנו מעבירים את המידע גם להורים. אנחנו לא יכולים לשלוט על מכשירים פרטיים של ילדים, אבל כשילד מגיע עם טאבלט שלו לביה"ס, אנו מבקשים מההורים לוודא שבמכשיר מותקנת תוכנה שמגבילה את הצפייה בתכנים פוגעניים. אנו גם יוצרים מעגלי שיח של הורים, מורים וילדים בנושא, במטרה לייצר מעורבות הורית. לפני יציאה לחופש ובתחילת השנה אנו מעבירים את המידע באמצעות שיעורים מקוונים והרצאות, ובהחלט אנו רואים את מקומנו כמחזקים את הסמכות ההורית. אנו רוצים לבנות נאמני רשת של אלף תלמידים. בנינו גם מערכת שתושק ב-1 בספטמבר, אשר מזהה כל תלמיד ברגע שהוא גולש באתר מוסדר באינטרנט".


עופר בורוכוב, בן 15 מיוקנעם, שפיתח אפליקציה למלחמה בתכנים פוגעניים באינטרנט:  "אני מכיר את התופעה מגיל צעיר, וחברים שלי חוו בריונות ברשת כבר בגיל יסודי. אף אחד לא חסין לתופעה הזאת, גם נשיא המדינה עבר את זה. האפליקציה שפיתחתי מאפשרת לכל נער לדווח על בריונות שחווה ברשת, כאשר גם האפליקציה עצמה מאתרת בריונות ברשת ומעבירה את המידע לאיגוד האינטרנט הישראלי"


 

נציגי משרד הפנים סיפרו בוועדה כי "האוריינות הטכנולוגית הגבוהה של ילדים מאפשרת להם לעקוף את סינון האתרים וזה לא משהו שתמיד אפשר למנוע. מדינות בעולם עשו את זה ברמת חקיקה, כמו אוסטרליה, בריטניה וקנדה, שם יש כפייה על ספקיות אינטרנט במטרה לוודא חסימה של אתרים. צריך לשאול את עצמנו איפה אנחנו רוצים להיות. בהוואי, למשל, אפשר לקנוס במאה דולר הורים לילדים שביצעו עבירה פוגענית באינטרנט. חוקי היסוד עלולים להגביל אותנו, ולכן צריך לקחת בחשבון גם אכיפה אלטרנטיבית". נציגי המשרד שבו והדגישו כי ממשלת ישראל אימצה את הצעתו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, להקים את מערך 'מאור' (מניעת אלימות ופשיעה ברשת) וכבר הוקמה וועדת היגוי בנושא. "אנחנו עובדים על מנגנון יעיל להסרת תכנים", הסבירו הנציגים, "כאשר בלחיצת כפתור תוגש תלונה על תוכן פוגעני באינטרנט. יהיה קו חם שיפעל 24/7 בו יישבו הנציגים של כל המשרדים הרלבנטיים וינתבו את הפניות לגורמים הטיפוליים. תוך 90 יום יוגשו ההמלצות של צוות ההיגוי והמטרה היא לצאת לדרך כמה שיותר מהר".

נציג פורום וועדי ההורים אמר: "לפעמים נוח לנו ההורים להפיל את האחריות על אחרים. אם הורים לא ישתתפו וייקחו חלק במלחמה הזאת, המערכת לא תעבוד. הילדים לומדים מהר יותר מאיתנו ולא תמיד אפשר לעצור אותם. אנו מעבירים הדרכות הורים בעניין". נציגי הפרקליטות בדיון חיזקו את דברי נציגי פורום וועדי ההורים וציינו ש"הנגע כל כך רחב ולא נצליח להגיע לעולם לחשיפה מלאה של עבירות ונזקים. צריך לעבוד בפן ההסברתי והמניעה".

בוועדה השתתפו גם שלושה נציגים שפיתחו אפליקציות למלחמה בתכנים פוגעניים באינטרנט, אחד מהם, עופר בורוכוב, נער בן 15 מיוקנעם הלומד במכללת "אורט". "אני מכיר את התופעה מגיל צעיר", הוא סיפר, "וחברים שלי חוו בריונות ברשת כבר בגיל יסודי. אף אחד לא חסין לתופעה הזאת, גם נשיא המדינה עבר את זה. האפליקציה שפיתחתי מאפשרת לכל נער לדווח על בריונות שחווה ברשת, כאשר גם האפליקציה עצמה מאתרת בריונות ברשת ומעבירה את המידע לאיגוד האינטרנט הישראלי". שאשא-ביטון אמרה בעניין: "זה שהילדים בעצמם מצטרפים למאבק שלנו בחשיפה לתכנים פוגעניים באינטרנט, מאפשרת לנו להשלים את הפעולה לשמה התכנסנו כאן". אפליקציות נוספות שהוצגו בדיון – אפליקציית "מי אתה?", המגנה על ילדים מפני התחזות של גולשים ברשת, ואפליקציית sessme, אפליקציה חינמית המאפשרת למחוק תמונות שנשלחות ברשתות החברתיות ואף מתריעה בפני השולח רגע לפני שהוא מעביר תמונה ברשת. עד כה כ-250 אלף משתמשים כבר הורידו את האפליקציה.

נציגי איגוד האינטרנט הישראלי בוועדה אמרו: "אנחנו מטפלים בפניות של בריונות ברשת. חסימת תכנים לא צריכה להיעשות בצורה גורפת, ומשרד התקשורת צריך להגדיר את הסטנדרט. החסימה לא מותקנת על רשת ה-wifi, אלא רק על מחשב אחד בבית". נציגי עמותת 'גולשים על בטוח' הוסיפו כי "במקום שבן אדם יבצע את החסימה מול החברות, דרכינו אפשר להשאיר את הפרטים ואנו מטפלים בזה מול חברת הסלולאר. יש לנו כבר אלפי מצטרפים".

נציג משרד התקשורת בוועדה הסביר ש"אנו מחויבים לספק סינון יעיל לתכנים פוגעניים באינטרנט. עד היום התמקדנו בפיקוח ואכיפה של הצעת השירות החינמי למנויים, ואף הטלנו עיצומים של מיליוני שקלים על חברות האינטרנט השונות". נציגי משרד המשפטים ציינו מבחינתם כי הם שמים גם דגש בפן המניעתי, דרך מודלינג מול בריונות ברשת.

שאשא-ביטון סיכמה את הדיון ואמרה: "המסר החזק שיוצא מהשולחן וצריך לומר אותו באומץ הוא שלא נצליח למגר את תופעת התכנים הפוגעניים ברשת רק באמצעות אכיפה וסינון. סינון האתרים חשוב, אבל לא מוריד מהאחריות של המבוגרים ובצורך להעלאת המודעות לנושא בקרב הורים". יו"ר הועדה פנתה למשרד הפנים בבקשה ליישם תוכנית אכיפה אלטרנטיבית ולהציגה תוך חודש מהיום, תוך בחינה של הליכי חקיקה בעולם בנושא. בנוסף, ביקשה ממשרד החינוך שהתוכנית 'שומרי מסך' תהיה כלל מערכית, ודרשה ממנו לבדוק את נושא סינון התכנים ברשתות בתי הספר והוסיפה כי יש לגייס את ההורים לתוך המערך. בפנייתה למשרד התקשורת אמרה שאשא-ביטון: "נשמח לראות תוכנית מסודרת להגברת האכיפה על סינון התכנים. שמענו עדויות שהסינון לא תמיד יעיל ולא תמיד מסנן את מה שצריך. הילדים בחזית, ואשמח לקבל תוך חודש תוכנית מפורטת בעניין".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.