728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

תמונה אחת שווה

תמונה אחת שווה

בעידן בו אזרחים ואנשי כוחות ההצלה שולחים תמונות מהסמארטפון לכלי תקשורת בלא לקבל שכר, צלמי העיתונות מוצאים את עצמם בעמדת התגוננות

בעיצומו של מבצע צוק איתן, באוגוסט 2014, סייר צלם ידיעות אחרונות מוטי קמחי בישובי עוטף עזה, כדי לקלוט במצלמתו את ההתרחשויות בקרב תושבי הישובים באיזור. "על קיר של בית ספר בקיבוץ עין השלושה, הסמוך לגדר הגבול, נתקלתי בכתובת בולטת: 'תפסיקו לפחד מטילים', "נזכר קמחי. "ובדיוק באותה שניה, רצה הגורל, נשמעה אזעקה וראיתי עשרות אנשים נמלטים למקלטים – מפחד הטיל שעמד לנחות מחוץ לישוב. זה היה אחד משיאי עבודת הצילום שלי בשנים האחרונות".
קמחי, 56, שונה במעט מהזן הנפוץ של צלמי עיתונות, שבעידן הדיגיטלי חייבים להגיע לכל אירוע חשוב, מחריד או משמח, בזמן אמת, כלומר סמוך ככל האפשר לשעת ההתרחשות שלו. בעברו הרחוק הוא אמנם היה נהג משאית, אך מזה שנים רבות שהוא אינו נוהג ברכב, ואף לא בקטנוע, אלא בעיקר באופניים, תחבורה ציבורית או טרמפים. זה גורם לו לעתים להגיע לזירת ההתרחשות ב"איחור" מסוים. ואולם עובדה זו אינה פוגמת באיכות עבודתו, אלא להיפך. קמחי, שהקריירה שלו כצלם החלה בשבועונים כמו העולם הזה ולהיטון, נמנה עם השורה הראשונה של צלמי העיתונות בישראל.
"בזמן צוק איתן או מבצע צבאי אחר, מעולם לא צילמתי את התמונות הקשות בזירה כשהן 'טריות', אלא הגעתי למקום אחרי זמן מה, כשצלמים אחרים כבר לא נמצאו במקום, ואני מאמין שדווקא אז, באיחור מה, אני קולט במצלמה שלי את התמונות עם הפרטים המרגשים ביותר ובעלות הערך העיתונאי הרב ביותר. למשל, כאשר צלמים אחרים מנציחים תאונה קשה בין כלי רכב שיש בה נפגעים וממהרים לשלוח אותה למערכות האתרים או העיתונים המודפסים, אני מגיע למקום אחרי שהמהומה שככה מעט, אבל קולט במצלמתי את המוצץ של התינוק או הנעל של הילדה, שהועפו מאות מטרים מזירת האירוע, ואז העיתון מעדיף לפרסם דווקא את התמונה שלי".

מוטי קמחי

מוטי קמחי.

 


מוטי קמחי: "השכר הלא אטרקטיבי, בצירוף העובדה שמדובר בעבודה קשה שחייבת להיעשות בשעות לא-שעות, גורם לכך שצעירים אינם מצטרפים לענף. חלק מהם נרתעים מלהפוך לצלמי עיתונות, מכיוון שהעבודה כרוכה לעתים בצורך להימצא בזירות שבהן היו או ישנם אירועי דמים"


שיטת העבודה הזו, של הגעה מאוחרת לכאורה לזירה, אינה יחודית לקמחי, אלא נהוגה בקרב חלק מצלמי העיתונות בעולם כולל זוכי פרס פוליצר. "האיש שממנו למדתי לא למהר להתייצב ראשון עם המצלמה בזירה הוא צלם 'הארץ' הוותיק ממני אלכס ליבק. הוא אמר לי 'אתה לא חייב להיות בפריים הראשון, אלא יכול להיות גם בפריים השני או הרביעי. תגיע למקום חמש שעות אחרי שהתחיל האירוע ואז תנציח משהוא שאיש מהצלמים אחרים לא הצליח לעשותו".

צלמי העיתונות בעולם, שנהנו מעדנה עד סוף שנות ה-80' של המאה העשרים, שהתבטאה בין היתר בגובה שכרם ותנאי עבודתם, מתמודדים כיום עם מצב שבו כל אדם עם סמארטפון שנקלע לאירוע בעל ערך חדשותי, החל מתאונה קשה או נפילת מטוס ועד לאירוע כמו חתונה נוצצת, יכול לצלם במקום ולהעביר תמונה באיכות לא רעה למערכות האתרים והעיתונים המודפסים. בדרך כלל האיש לא יקבל תשלום עבור התמונה שצילם ואשר הופיעה באתר/ בעיתון, אלא קרדיט בלבד. הדבר מגדיל את הכדאיות הכלכלית של המערכות לפרסם את התמונות ששולחים להם אותם אנשים, שאינם צלמים מקצועיים.

זירת תאונה קטלנית, חולון, מארס 2016. צילום: מוטי קמחי

זירת תאונה קטלנית, חולון, מארס 2016. צילום: מוטי קמחי

"המצב הזה, שבו המערכות מוצפות בתמונות שכל אחד יכול לשלוח אליהן, בהחלט מאתגר", מודה קמחי. "זה מחייב אותנו, צלמי העיתונות המקצועיים, להקפיד על רמה גבוהה ולהביא תמונות מעניינות יותר, יצירתיות יותר".

העידן הדיגיטלי פגע במעמדם של צלמי העיתונות?

"מבחינה כלכלית – כן. השכר של צלמי העיתונות לא עולה ריאלית כבר שנים. אני , למשל, מקבל שכר קבוע בלי קשר לגודל המאמץ שלי. לא פעם אני חייב לקום באמצע הלילה כדי לצלם זירת רצח או פיגוע, אבל זה לא משפיע על רמת השכר שלי. הייתי מעדיף להיות מועסק כפרי-לנסר, ואז ההכנסה שלי היתה גדלה. השכר הלא אטרקטיבי בצירוף העובדה שמדובר בעבודה קשה שחייבת להיעשות בשעות- לא -שעות, גורם לכך שצעירים אינם מצטרפים לענף. חלק מהם נרתעים מלהפוך לצלמי עיתונות, מכיוון שהעבודה כרוכה לעתים בצורך להימצא בזירות שבהן היו או ישנם אירועי דמים".

 

גיל אליהו

גיל אליהו.

 


גיל אליהו: "אתרי האינטרנט מקפידים פחות על איכות התמונות. להם חשובה המהירות ופה עיקר התחרות שלנו מול הצלמים החובבים או אלה הנמנים עם כוחות ההצלה. בעיתונות הכתובה יש עדיין לצלמי העיתונות המקצועיים יתרון ניכר, מכיוון ששם נדרשות תמונות חדות, גדולות ובאיכות גבוהה"


 

גיל אליהו, 45, עובד מזה 12 שנה כצלם עיתונות באיזור הצפון עבור עיתון הארץ וסוכנות ג'ימי (המספקת תמונות לעיתונים ישראל היום ומקור ראשון), לאחר שקודם לכן ניהל את הסטקיה של אחיו בטבריה. שלא כמו קמחי, שהוא שכיר שהיה מעדיף לעבוד כפרי- לנסר, אליהו הוא פרי- לנסר שהיה מעדיף לעבוד כשכיר. "אני כמו קבלן משנה שנותן את שירותיו לעיתון. התעריף שאני מקבל – לא משהו. לפעמים אני אפילו יוצא נפסד, בגלל העלות הגבוהה של ציוד הצילום שלי", הוא אומר. לדבריו, צלמי העיתונות מאוימים על ידי כל מי שמחזיק בידו סמארטפון, שרץ להעלות תמונות לרשתות או לשלוח אותן לעיתונים. "הראשונים להיפגע הם אנחנו, הפרי-לנסרים. למה? כי כי אין לנו קביעות או הסכם קיבוצי, אלא חוזה, שהוא שונה מצלם אחד למשנהו, ובסך הכל כזה שלא מספק לנו שום ביטחון תעסוקתי".

פינוי פצועים מאזור הר דב, ינואר 2015. צילום: גיל אליהו

פינוי פצועים מאזור הר דב 28 ינואר 2015 צילום: גיל אליהו

לטענת אליהו, מלבד משתמשי הסמארטפונים, איום לא פחות חמור על פרנסתם של צלמי העיתונות, הם אנשי כוחות ההצלה. "כשמתרחשים פיגוע, תאונת דרכים או אסון טבע, אנשי מגן דוד אדום או זק"א המגיעים למקום מיד מתחילים לצלם את הזירה. לפעמים זה עלול לבוא על חשבון הטיפול המהיר לו זקוקים הנפגעים בזירה. גם המשטרה מגבילה אותנו לפעמים ולא נותנת לנו לצלם במקומות שונים, בטענה שמדובר בזירת פשע. כל זה מחייב אותנו, צלמי העיתונות, להגיע במהירות לכל מקום שבו התרחש אירוע, כדי לא להפסיד במירוץ על הפרסום באתר או בעיתון".
לדבריו, צלמי העיתונות מחויבים לפעול במהירות הבזק במיוחד בכל הקשור למשלוח תמונות לאינטרנט, הפועל באון ליין. "אתרי האינטרנט מקפידים פחות על איכות התמונות. להם חשובה המהירות ופה עיקר התחרות שלנו מול הצלמים החובבים או אלה הנמנים עם כוחות ההצלה. בעיתונות הכתובה יש עדיין לצלמי העיתונות המקצועיים יתרון ניכר, מכיוון ששם נדרשות תמונות חדות, גדולות ובאיכות גבוהה", אומר אליהו.

ערן גילווארג

ערן גילווארג.

 


ערן גילווארג, 39, צלם וואלה! NEWS, טוען כי הצילומים של אנשי מד"א, זק"א וגם של דוברויות בתי החולים, במיוחד של תאונות דרכים "פשוט משמידים את פרנסתנו". לדבריו, גם במקרה של הפגנות, אתרים שהם לחוצים כלכלית, יעדיפו לקחת תמונות שצילמו מפגינים על פני תמונות של צלמי עיתונות.


 

ערן גילווארג, 39, צלם וואלה! NEWS, טוען כי הצילומים של אנשי מד"א, זק"א וגם של דוברויות בתי החולים, במיוחד של תאונות דרכים "פשוט משמידים את פרנסתנו", לדבריו, גם במקרה של הפגנות, אתרים שהם לחוצים כלכלית, יעדיפו לקחת תמונות שצילמו מפגינים על פני תמונות של צלמי עיתונות.
"חלק מהעבודה שלנו קוזז לטובת דוברים ששולחים לאתרים תמונות בלי לבקש תמורה כספית. המערכות מתעלמות לעתים מהעובדה שתמונה של צלם מקצועי תמיד תביא את המסר העיתונאי, לעומת תמונה שצילם דובר", הוא אומר. "התמונה מדהימה של פינוי פצועים לבית חולים רמב"ם כפי שצילמה צלמת העיתונות אבישג שאר ישוב – שום דובר של בית חולים לא יוכל לצלם, כי אין לו את החוש העיתונאי לתפוס את הזוית הנכונה ואת הבעת הפנים הזועקת של המפונים", טוען גילווארג. לדבריו, רק במקרים קיצוניים יש הצדקה לפרסם תמונות שצילמו חובבים, כגון תמונות שצילמו נוסעי מטוס שהתרסק.

מהומות כפר כנא נובמבר2014

מהומות בכפר כנא, נובמבר 2014. צילום: ערן גילווארג

"הצלמים השכירים נמצאים במצב סביר. הם עובדים לפי משמרות ומקבלים גמול כספי עבור שעות כוננות. הם נהנים מגיבוי משפטי למקרה של תביעה נגדם ונהנים מהפרשה לפנסיה ולביטוח הלאומי. אבל רוב הצלמים, ואני ביניהם, הם פרי-לנסרים, כי עלות העסקתם נמוכה יותר", אומר גילווארג. "איננו נהנים מהפרשה לביטוח הלאומי או לפנסיה. המשכורת היא פר יציאה לצילומים, כאשר עבור כל יציאה מקבלים 150 – 250 שקל בתוספת החזר הוצאות נסיעה. פעם המשכורת שלנו מגיעה ל-8,000 שקל ופעם היא יורדת ל-3,000 שקל. עלויות אחזקת האופנוע, עמו אני מגיע לזירות הצילום, הן אסטרונומיות. מבחינה כלכלית כדאי יותר להחזיק רכב, אבל לך תגיע עם רכב לזירת רצח בחיפה תחתית! לאחר כל אירוע פלילי שם, נוצרים באיזור פקקי ענק שלא יאפשרו לך להגיע למקום. עם רכב"..

– אז מה אתה צריך את זה? חשבת להחליף מקצוע?

"כבר אמרו לי 'תימלט כל עוד נפשך בך, אבל אני אוהב את העיסוק שלי, שהוא מלא אדרנלין. רוב צלמי העיתונות הם קצת הלומי קרב, בגלל שזו עבודה עם כל כך הרבה טוב ורע. האקשן וגם החוסר ודאות הזו הכרוכים במקצוע צלם עיתונות, מושכים אותי. ולא, לא אבקש העלאה במשכורת, כי אני יודע את התשובה. אני רק יודע שאסור לי להיפצע ועלי להיות מולטי טסק ואיש ברזל,כדי לצאת למשימת הצילום הבאה, שלעולם לא אדע מהי".


עוד בעניין זה:

האזינו לתכנית "תעודת עיתונאי עם מוטי קמחי:

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.