728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הדור שלא מכיר את ה-FM

דיוני כנס הרדיו "+FM - קולטים את העתיד" עסקו במהפכה הדיגיטלית והשפעותיה על תחנות הרדיו והמאזינים, עתידו של השידור הציבורי ותעשיית הפודקאסטים

כנס הרדיו "+FM – קולטים את העתיד" התקיים היום בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, בהשתתפות  אנשי תקשורת ואקדמיה שדנו בחידושים, באתגרים ובהזדמנויות בתחומי הרדיו והאודיו. הדיונים עסקו במהפכה הדיגיטלית והשפעותיה על תחנות הרדיו והמאזינים, עתידו של השידור הציבורי, תפקיד הרדיו האזורי והמגזרי, תחום המוסיקה, תעשיית הפודקאסטים ועוד.

ד"ר נעם למלשטריך לטר, דיקן מייסד, בית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה פתח את הכנס ואמר: "מכון נימן בהרווארד פרסם לאחרונה שהפודקאסט יעמוד בלב מהפכת הרדיו בשנת 2016. הסיפור העיתונאי הוא סיפור חוצה פלטפורמות והפודקאסט נכנס לפאזל שנקרא סיפור עיתונאי.
השידור הציבורי בישראל עובר מהפכה גדולה. לפני כחודש שלחנו מכתב לאלדד קובלנץ בו קראנו לשמר את רדיו קול ישראל שהינו נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית. קול ישראל התברך בסגל מקצועי, המגלה עצמאות מחשבתית. אנו פונים שוב לאלדד בבקשה לשמר את קול ישראל. אנו מעריכים את פועלך".

איילת טריאסט, מנהלת כנס הרדיו +FM והרדיו הבינתחומי FM106.2 אמרה: "אפשר לסכם את 2015 כשנת ההטמעה המוחלטת של הדיגיטל בתחנות השידור הרדיו הישראליות. אנחנו רואים שיותר ויותר פודקאסטים ישראלים זוכים להאזנה רבה בארץ ובחו"ל, ומתגבש גם מודל כלכלי שלא ניתן להתכחש אליו. ישנן דוגמאות למהפכות רבות בתחום – החל מיוטיוב, סטרימינג, פודקסטים בפייסבוק ועוד. בזמן הקרוב יש תקופת חסד לשוק המקומי והזדמנות לא לוותר על דור המאזינים החדש שלא מכיר את ה-FM".

מושב הפתיחה של הכנס עסק בנושא: "תכניות לעתיד" ודן בשינויים שחלו בתחנות הרדיו ובמאזינים בעקבות המהפכה הדיגיטלית ובשאלה כיצד מתכוננים לשלב הבא?

ניר שויקי, מנכ"ל ׁׁׁׁ(בפועל) הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הציג את ממצאי סקר הרגלי האזנה לרדיו, שנערך על ידי הרשות עבור כנס הרדיו "FM+ קולטים את העתיד". הסקר נערך בקרב 755 נשאלים בגילאי 18 ומעלה ובחן הרגלי האזנה לרדיו, את השימוש בטכנולוגיות שונות וכן מה הם התכנים המרכזיים אותם צורכים המאזינים לרדיו. (לממצאי הסקר לחץ כאן)

לאחר הצגת הממצאים סיכם שויקי ואמר "אני חושב שהשנים הקרובות יציבו אתגרים משמעותיים גם לנו כרגולטור וגם לתחנות הרדיו בישראל, בעקבות החידושים הטכנולוגיים והאזנה באמצעותם שמתחילה לחדור אבל עדיין לא דומיננטית. העובדה שצעירים כבר מאזינים דרכם תשנה בעתיד את השוק בצורה משמעותית והעוסקים במלאכה יצטרכו לתת את הדעת. הולך להיות מעניין".

אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי התייחס לעתיד השידור הציבורי ולאתגרים בהליך הקמתו של תאגיד השידור הציבורי החדש:
"כרגע ישנם מספר אתגרים. הראשון הוא ציר התוכן, בעיקר בטלוויזיה. לתאגיד השידור הציבורי אין מה לשדר, המדפים ריקים. יצירה של תוכן טלוויזיוני, בעיקר סוגה עלית, היא הליך שלוקח בין שנה לשלוש שנים וכרגע אין כלום, אנחנו בדיונים עם האוצר על קבלת תקציב לשם כך. זו הסיבה המרכזית שצריך שידור ציבורי חזק – חדשות עצמאיות וסוגה עלית גבוהה, אחרת אין באמת סיבה לעשות את השינוי הזה.
אלמנט נוסף ומורכב הוא כוח האדם, קליטה ושילוב בין עובדים חדשים לוותיקים. החקיקה קובעת שבתאגיד החדש יקלטו 25% עובדים מרשות השידור. בשבוע שעבר סגרנו עם ההסתדרות שייקלטו 51%, כדי ליצור תמהיל מצוין בין העבר, העובדים המצוינים שיש היום, לעתיד. עם זאת, האנשים שייקלטו יועסקו בתנאים חדשים ולא בתנאים שהיו ברשות השידור, אחרת ניצור גוף חולה מהרגע הראשון.

1

אלדד קובלנץ. צילום: אבי פז

 


אלדד קובלנץ: אמנם מדובר בעמדה פופולארית אך תפקידי לומר אותה, היא שאי אפשר להקים את התאגיד בפחות משנתיים בצורה ראויה. לא מדובר פה במפעל אלא ביצירה, התכנון הוא לטווח ארוך. אנחנו סבורים שיש לתת לזה לפחות שנתיים, אבל בסופו של דבר אני פקיד, נקבל את החלטת המחוקק וננסה לעשות את הכי טוב שאפשר".


 

"רוב הרפורמות במדינת ישראל נכשלות – לא מיושמות כלל, או שמיושמות בעיכוב של 10-12 שנים. לדעתי, הסיבה לכך היא תכנון לא מוצלח. עמדת תאגיד השידור הישראלי, אמנם מדובר בעמדה פופולארית אך תפקידי לומר אותה, היא שאי אפשר להקים את התאגיד בפחות משנתיים בצורה ראויה. לא מדובר פה במפעל אלא ביצירה, התכנון הוא לטווח ארוך. אנחנו סבורים שיש לתת לזה לפחות שנתיים, אבל בסופו של דבר אני פקיד, נקבל את החלטת המחוקק וננסה לעשות את הכי טוב שאפשר".

2

הלן בודין. צילום: אבי פז

 


הלן בודין מנהלת ה – BBC Radio:  "בגלל העידן הדיגיטלי, אנחנו מתמודדים כמו כל גוף משדר אחר עם צניחה בשעות ההאזנה וזה חזק במיוחד בקרב הצעירים, בגלל התחרות האדירה של אמאזון, גוגל, ספוטיפיי ועוד. איך מתמודדים עם זה? לא להיכנס לפאניקה. אי אפשר לנצח מהפכה דיגיטלית, אבל אפשר לרכוב עליה"


 

הלן בודין (Helen Boaden), מנהלת ה – BBC Radio, התייחסה להצלחה המתמשכת של ה-BBC לצד המהפכה הדיגיטלית: "בגלל העידן הדיגיטלי, אנחנו מתמודדים כמו כל גוף משדר אחר עם צניחה בשעות ההאזנה וזה חזק במיוחד בקרב הצעירים, בגלל התחרות האדירה של אמאזון, גוגל, ספוטיפיי ועוד. איך מתמודדים עם זה? לא להיכנס לפאניקה. אי אפשר לנצח מהפכה דיגיטלית, אבל אפשר לרכוב עליה. עבורנו כיום רדיו הוא לא רק האזנה, הוא האזנה, צפייה ושיתוף וכל אחד עושה את זה אחרת, יש לפנות לכל אוכלוסייה בהתאם למאפיינים שלה. בשנים האחרונות הטמענו אלמנטים של צילום, וידאו קומי והמון רשתות חברתיות. ערוץ היוטיוב של רדיו 1 של ה- BBC מחזיק היום בכמעט 3 מיליון מנויים ויש לנו קהל משולב של 7.5 מיליון מאזינים ברשתות החברתיות. אנחנו נמצאים איפה שהצעירים נמצאים, היום אתה חייב להגיע אליהם, הם לא יגיעו אליך. במקביל צריך להכיר בכך שהקהל המבוגר גם הוא נודד. ברדיו שפונה לקהל המבוגר יותר יש תכניות מוזיקה נהדרות והיום אנחנו הופכים את זה לויזואלי כי אנחנו מבינים שגם הקהל המבוגר משתמש בטכנולוגיה הזו.

על מנת להשתלב עם הטכנולוגיה פיתחנו גם אפליקציה לרדיו ה-BBC שמאפשרת לך להאזין לשידור החי. לאחרונה, עקב המחיר היקר של השידור החי, הוספנו כפתור הורדה שמאפשר להוריד כל תכנית ואפשר להאזין לה בכל רגע נתון. אנשים מכנים את זה "משנה חיים". יש לנו מיליוני הורדות, מאות פודקאסטים ואפל אומרים שאנחנו הפודקאסט הנצרך ביותר בעולם. אנחנו עובדים קשה כדי להיות איפה שהקהל שלנו נמצא ומוודאים שהוא יוכל לצרוך אותנו מתי שנוח לו. אם אתם מודאגים להישרדות הרדיו – זו אחת הדרכים לעשות זאת. תוכן, בסופו של דבר, הוא לא פחות חשוב מהטכנולוגיה דרכה הוא מועבר. אם אנשים לא ירגישו שיש משהו שחשוב לצרוך – הם יעזבו – ויש להם לאן. עליך להכיר אותם ואת הרצונות שלהם ולוודא שאתה נותן להם תוכן לא פחות ממדהים".

 

בפאנל בנושא "תכנית לעתיד" בהנחיית ד"ר יובל קרניאל, מרצה וחוקר בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה לקחו בכירים מעולם התקשורת והרדיו הארצי והאזורי בפרט.

ירון דקל, מפקד גלי צה"ל, התייחס בדבריו לסערות האחרונות סביב התחנה ואמר:

"טיבם של שינויים הוא שהם מעוררים עניין. במיוחד בתחנות כמו גלי צה"ל וגלגל"צ. גלי צה"ל, ככלי תקשורת מוביל, ראוי לה להתרענן, להתחדש ולהשתנות. שינוי אינו דבר קל ולכן אנחנו מזהים את הסערות שסביב התחנה אבל זה מוכיח דבר חיובי: אלה שתי תחנות מאוד מואזנות ומאוד רלוונטיות. אני חושב שזה הפן החיובי של הסערות סביבנו. למרות הקשיים והביקורות זו הסיבה שבגינה רציתי לעשות את התפקיד.
"גל"צ סבלה מדימוי של תחנה בועתית, שלא בצדק. הרבה מאוד שנים גל"צ הייתה בלב הקונצנזוס הישראלי ואני חושב שהיא צריכה לפנות לקהלים בכל מדינת ישראל, לא רק בין גדרה לחדרה, אחרת היא תהיה תחנה שמשדרת רק למרכז אבל מטרתה לשדר גם לדרום, גם לצפון ולירושלים ולקהלים נוספים. צריך לשדר דברים שמעניינים קהל רחב וזו מטרת השינוי בסופו של דבר".

שמעון אלקבץ, העורך ראשי של רשות השידור ומנהל קול ישראל אמר : "לפני שנה וחצי כשהגעתי לקול ישראל היה חשוב לי להגיד לעובדי קול ישראל שאני מאוד מתרגש כי מדובר בהיסטוריה. תחנות קול ישראל מציינות 80 שנה לשידור בחודש מרץ וקול ישראל הוא פס הקול של המדינה בימים הטובים והפחות טובים שלה. חשוב לי להגיד לאנשי קול ישראל שמרכיב הרלוונטיות חייב להתקיים כי אם לא נשמור עליה ועל העבודה העיתונאית הסיכוי שמשהו ישרוד שואף לאפס. הדבר השני הוא עצמאות. העצמאות העיתונאית בקול ישראל אין לה אח ורע בשום כלי תקשורת אחר בישראל, לפחות בשנה וחצי בה אני נמצא. אלו שני מרכיבים שאני שם עליהם דגש. השידור הציבורי ברדיו הוא מוחלט.


ירון דקל: "גל"צ סבלה מדימוי של תחנה בועתית, שלא בצדק. הרבה מאוד שנים גל"צ הייתה בלב הקונצנזוס הישראלי ואני חושב שהיא צריכה לפנות לקהלים בכל מדינת ישראל, לא רק בין גדרה לחדרה, אחרת היא תהיה תחנה שמשדרת רק למרכז אבל מטרתה לשדר גם לדרום, גם לצפון ולירושלים ולקהלים נוספים"


"אין תחליף למה שעושה רשת ב', אף תחנת רדיו למעט גל"צ בשידור הציבורי לא יכולה לעשות מה שנושאת המטוסים עושה יום ולילה למרות כל הקשיים. הנתונים מדברים בעד עצמם, עוגנים כמו כרמלה מנשה, קרן נויבך, צ'יקו מנשה ויומן החוץ. זו עבודה עיתונאית שהיא חלק ממסורת, את זה צריך להמשיך, אני לא חסיד הגישה שצריך לשנות בכל מחיר, צריך לדבר על שילוב בין דורות, צריך לאפשר לכוחות שנמצאים בחוץ להיכנס למגדלור שנקרא קול ישראל".

בהתייחס להקמת תאגיד השידור הציבורי החדש אמר אלקבץ- "הדברים הטובים והמצוינים ימשיכו להיות ומה שצריך לשפר – נשפר ונתקן".

אוה מדז'יבוז', יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אמרה: כיום קיימות 16 תחנות רדיו אזוריות, פלורליזם ורב תרבותיות, איתנות פיננסית, השפעה על המוסיקה, הלוואי שרב התרבותיות שיש בטלוויזיה תהיה כמו ברדיו. בימים אלו בוחנים אופציה לצאת למכרז לתחנת רדיו בשפה הערבית. בוחנים את הצרכים וההתכנות של תחנות רדיו ליוצאי אתיופיה ודוברי צרפתית.

בנוגע להתבטאויות קיצוניות בשידורים, כגון אלה של השדרן עו"ד יורם שפטל אמרה כי "הכי חשוב הוא חופש הביטוי, אנחנו לא מורידים וסוגרים תחנות. נורא קל ליפול בשני הדברים, אנחנו מנסים אם אכן מדובר בהסתה או לשון הרע לבדוק באופן ספציפי כמו שהיה למשל עם נתן זהבי שזה הגיע עד בגץ ונקבע שהדברים לא היו צריכים להיאמר. אנחנו משתדלים להיות רגולטור ולא צנזור.


אור צלקובניק: "אני גאה לעמוד בראש גוף שחופש הביטוי הוא נר לרגליו. אחרי הרבה שנים בשידור הציבורי אני יכול להגיד שיש היום אצלנו שידור נקי וקשת רחבה של דעות. היום ישנם שינויים בדפוסי האזנה ואני חושב שהרדיו בעידן הדיגיטל חווה את תור הזהב"


אור צלקובניק, מנכ"ל רדיו ללא הפסקה fm103 אמר: "אני גאה לעמוד בראש גוף שחופש הביטוי הוא נר לרגליו. אחרי הרבה שנים בשידור הציבורי אני יכול להגיד שיש היום אצלנו שידור נקי וקשת רחבה של דעות. היום ישנם שינויים בדפוסי האזנה ואני חושב שהרדיו בעידן הדיגיטל חווה את תור הזהב. אם הוא ייכנס לוואקום של קהל צעיר וינגיש תוכן בכל הפלטפורמות הרדיו יהיה בשיאו".

אבי משולם, מנכ"ל רדיו תל אביב fm102 אמר: "אני חושב שצריך להפסיק לפנות לרגולטור שישמור עלינו מפני משהו שאנחנו לא רוצים לשמוע. אני רוצה לאפשר לציבור לבחור, לא להיבהל ולפנות למחוקק בכל דבר שזר ומוזר באוזן. כל שנה נתקלים בכמה קשה לרדיו הציבורי לבצע שינוי ולהתאים עצמו לחברה. הרדיו האזורי שינה את המדינה בבחירות מוסיקליות, בפלורליזם, לא בגלל שידור דמוקרטי אלא בגלל שהוא רדיו מסחרי ונותן מקום לצרכנים בבחירה. בגלל זה הרדיו האזורי מחליף את הרדיו הציבורי בחשיבות התרבותית שלו.

"כשאני פוגש סטודנטים כאן ברדיו הבינתחומי רבים לא מבינים מדוע מישהו בוחר עבורם את המוסיקה שהם אמורים לשמוע, הרי הם יכולים לבחור עבור עצמם מה שהם רוצים. צריך לשנות את איך שעובדים ורואים את זה באפליקציה החדשה שלנו, כי זה מביא אותנו לעשות הרבה יותר מהרדיו הליניארי והישן ולפנות לתחומים אחרים כמו פודקאסטים, עולם תוכן חדש ומעניין".

 

בפאנל בנושא "ארבעת השבטים" שעסק בתפקיד הרדיו האזורי והמגזרי בריבוי הקולות ובשינוי בתפיסת הממלכתיות ו"האחר" בחברה הישראלית, השתתף צ'יקו מנשה, סגן מנהל רשת ב' של קול ישראל ואמר:

"אני שותף לחשש מההיעלמות של דור שלם שהרלוונטיות של הרדיו הולכת ופוחתת עבורו. בתחילת כל שיעור אני שואל את הסטודנטים כמה מאזינים לרדיו, וכמה מאזינים לחדשות ברדיו ואף אחד לא מצביע. עם זאת אני כופר בטענה לפיה הרדיו הציבורי לא מספק את המענה לצורך המוצדק שנוצר כאן".

כמו כן, התייחס מנשה לתפיסת ההשפעה הפוליטית על השידור הציבורי ואמר: "אני עוד מעט 4 שנים ברשת ב', לשמחתי הרבה מעולם לא חוויתי לחץ פוליטי כלשהו, שום דבר שמתקרב לדימוי שאנחנו חווים מאז ומתמיד. יש פער אדיר בדימוי שבין השליטה הפוליטית בשידור הציבורי לבין מה שאני חוויתי".

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.