728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

לא יהיו חדשות במיקור חוץ

לא יהיו חדשות במיקור חוץ
יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ איתן כבל.צילום: שלומי דעי

ועדת הכלכלה אישרה את הסעיף שדוחה את הקמת התאגיד החדש לאוקטובר ואת הסעיף המעגן את ההסכמות בדבר קליטת 450 עובדי רשות השידור לתאגיד החדש

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי ולדחות את מועד סגירת רשות השידור ותחילת פעילות תאגיד השידור הציבורי החדש בחצי שנה, עד ל-30 בספטמבר השנה. זאת לנוכח העובדה שהתאגיד החדש לא ערוך להתחלת השידורים במועד הקודם שנקבע – 31 במרץ 2016. עוד אושרו ההסכמות לפיהן התאגיד החדש יוכל לרכוש אך ורק שידורי אקטואליה לתקופה מוגבלת של שנתיים, בעוד את שידורי החדשות יפיק בעצמו. כן אושרה ההסכמה עם ההסתדרות והעובדים, לפיה מספר עובדי רשות השידור שיקלטו בתאגיד החדש יעמוד על 450 או 51% מעובדי התאגיד, לפי הגבוה מבניהם.

 

היו"ר כבל אמר בפתח הדיון כי פעל יחד עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, העובדים, מנכ"ל משרד התקשורת, האוצר וגורמים נוספים "לעשות סוף לסאגה הזו ולתת לתאגיד החדש לצאת לדרך". הוא התייחס למיקור החוץ של החדשות ואמר: "הייתה אי הבנה וככה אני רוצה לראות את הדברים, החדשות לא יהיו במיקור חוץ. אותה לבנת חבלה שאיימת לפוצץ את כל ההליך הייתה בקשה של מנכ"ל התאגיד החדש, אלדד קובלנץ, ולא באה מלחצים פוליטיים". עם זאת, במהלך הדיון הזכיר ח"כ אילן גילאון את השמות דרהי ואלוביץ בהקשר הפרטת החדשות. מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, הגיב ואמר: "בחוק הזה אף אחד משני האנשים שהזכרת לא יכול לקבל את החוזה".

 

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן הוסיף כי ההסכמות הן להעלות את מספר עובדי הרשות שיקלטו בתאגיד החדש ל-450 עובדים או 51% מהמשרות. הוא הוסיף: "הסכמנו שהאקטואליה תוכל להיעשות לתקופה מוגבלת על ידי עובדים מחוץ לתאגיד והסכמנו שתנאי העבודה בתאגיד יהיו אחידים כדי לאפשר ניהול בריא". מנכ"ל משרד התקשורת התייחס למועצה הציבורית שאמורה לפקח על הקמת התאגיד  ואמר כי החלק מאוקטובר זה לא בידי המשרד אלא בידי הוועדה לאישור מינויים. היו"ר כבל אמר בעניין זה כי בכוונתו לתקן את החוק ולאפשר למועצה להתכנס גם בהרכב חסר, אם המינויים לא יאושרו בקרוב. במהלך הדיון המנכ"ל פילבר אף התייחס לתאריך היעד ואמר: "התחייבנו לממשלה לא לחזור עם הארכה נוספת. באוקטובר הממשלה לא תגיש הצעת חוק עם הארכה נוספת".

ועדת הכלכלה

ישיבת ועדת הכלכלה, היום.

מנכ"ל התאגיד החדש, אלדד קובלנץ, אמר כי כדי להקים את התאגיד כמו שצריך, כולל סוגה עילית וחדשות, צריך לפחות שנתיים. "המחיר של זה הוא מחיר כלכלי כבד בעלויות הפעלת רשות השידור וגם ברמת כבוד האדם כלפי עובדי רשות השידור, שלא יודעים מה קורה אתם. כולנו מסכימים שצריך לזרז את התהליך. ב-1 באוקטובר לא יקום השידור הציבורי האוטופי ולא יהיו משלחות של ה-BBC ללמוד מה קורה, אבל זה יבנה בשכל ובלב. הגענו להבנה שמהדורת החדשות המרכזית לא תהייה במיקור חוץ. בשביל שנוכל לשדר משהו בתאריך היעד תוך שבוע יצטרכו להיפתר כל הפקקים בדרך".

 

רפרנט תקשורת באגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, הוסיף: "אנחנו מחויבים ומנסים לסייע כמה שיותר מהר למצוא את הפתרונות הנכונים, והתקציבים שאמורים להשתחרר ישוחררו".

 

ח"כ יוסי יונה אמר כי "ראוי לנו שתהייה לנו רשות שידור ציבורי איתנה דמוקרטית פתוחה ביקורתית וללא זיקה לשלטון כזה או אחר". ח"כ אילן גילאון הוסיף כי הנושא הקריטי ביותר הוא מיקור החוץ של החדשות ואמר: "לא צריך להסכים לכך בשירותי ניקיון אז בשירותי תוכן כן?". הוא קרא לתת לקובלנץ את השנתיים הדרושות לו. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא התייחס לעובדי החינוכית ואמר כי לא ברור מה קורה איתם אחרי סוף 2017, ולא ברור האם החינוכית היא חלק מהשידור הציבורי או באחריות משרד החינוך. ח"כ פריג' תהה "האם חוק שכל הזמן עוסקים בדחייתו לא ראוי להתבטל, אומרים לנו שאין סיכוי שבאוקטובר השידור הציבורי יצא לדרך ואנחנו חסרי אונים". הוא האשים בכך את האוצר ואמר: "אני חושב שהאוצר עומד מאחורי זה כדי ללחוץ על העובדים, האוצר קיבל נדל"ן במיליונים אז שיקיים את החוק וישחרר כספים כי בלי זה הכל חרטה ברטה".

 

ראשת התוכנית לרפורמה במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה אלטשולר, אמרה: "החשש שלי הוא שיש תפיסת עולם של משרד התקשורת שהחדשות פגומות כל כך שהן לא שוות שום דבר, ולכן צריך לעשות תוהו ובוהו בשוק הזה, וזה עולה גם מדיוני ועדת פילבר. יש התקפה רבתי על נושא החדשות במדינת ישראל". מנכ"ל משרד התקשורת מחה בתוקף על הדברים ואמר: "זאת האשמה חריפה שאת לא ממסמכת, וסתם מפריחה סיסמאות".

 

כבר בתחילת הדיון בסעיפי הצעת החוק התגלתה מחלוקת באשר להצעה להחיל את השידורים באופן הדרגתי. קובלנץ הסביר כי ההנחה היא שהרדיו ישדר באופן מלא כבר מהתחלה, ובטלוויזיה יהיו תכניות בענייני היום אבל לא סוגה עילית. הוא הוסיף כי ההדרגתיות תסתיים תוך כשנתיים. ניסנקורן הגיב ואמר כי הכוונה לאפשר מיקור חוץ נועדה כדי שההפעלה של התאגיד תהייה מלאה. "אם ההפעלה היא הדרגתית אז לא צריך מיקור חוץ", אמר. בעקבות המחלוקת הוחלט על הפסקה ובסופה הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן השידורים לא יחלו באופן הדרגתי.

 

מחלוקת נוספת התעוררה באשר למינוי המועצה. היו"ר כבל דרש להוסיף להצעה סעיף שיאפשר מינויה גם עם 10 חברים ולא עם 12. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, התנגדה ואמרה כי יש קושי להורות לשר התקשורת לבצע זאת בלי להותיר לו שיקול דעת. מנכ"ל המשרד פילבר הוסיף כי הדבר עומד בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה וכי זה עלול להיות תקדים מסוכן שיאפשר לממשלה, במועצות אחרות כמו למשל בחוק ברית המועצות, למנות רק את החברים שנוחים לה ולצאת לדרך. עם זאת היו"ר כבל דחה את הטענות ואמר, בסערת רגשות, כי לא ניתן להמשיך בהתנהלות הנוכחית ללא מועצה, ותהה איפה היה היועץ המשפטי לממשלה עד עכשיו כשהתעכבו הליכי מינויה. בסופו של דבר אישרה הוועדה סעיף שקבע כי למרות שהחוק קובע שהמועצה תמנה 12 חברים, שר התקשורת יהיה רשאי למנות מועצה ראשונה בת 10 חברים, ובלבד שיפעל להשלים בהקדם האפשרי את הרכבה ל-12 חברים.

 

עוד אושר הסעיף המעגן את ההסכמות בדבר קליטת העובדים, והסעיף שדוחה את תחילת פעילות התאגיד החדש ל-1 באוקטובר 2016. אולם הוועדה החלה לדון בסעיף העוסק במיקור החוץ אך לא הצביעה עליו, והדיון בו יימשך ביום שלישי הקרוב לצורך בירור ההגדרות של מהן שידורי האקטואליה שיוצאו למיקור חוץ.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.